עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9455/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 9455/11

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

דוד שטיינברגר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.5.08 בעפ"ג 3180-02-08 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' טל – סג"נ, ז' כספי וב' ארנון

ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש:

עו"ד שרי ישראלי

בשם המשיבה:

עו"ד עדי מנחם

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"פ 16810-02-10 (כבוד הנשיאה ד' ברלינר והשופטים ג'' קרא ו-ת' שפירא), מיום 22.11.2010, שבמסגרתו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו בת"ד 12360/05 (כבוד השופט מ' דרורי).

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו גרם מוות תוך נהיגת רכב ברשלנות. ביום 5.9.2007 זיכה בית המשפט לתעבורה את המבקש מהעבירה שיוחסה לו. ביום 14.5.2008 הורה בית המשפט המחוזי להחזיר את הדיון לבית המשפט לתעבורה על מנת שישמע עדות שתשלים את עדות ההזמה (עפ"ג 3180-02-08, כבוד השופטים א' טל, ז' כספי ו-ב' ארנון). ביום 5.1.2010 קבע בית המשפט לתעבורה כי לא מצא מקום לשנות מהכרעת הדין המקורית, והזיכוי נשאר על כנו. על קביעה זו ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי, אשר כאמור קיבל את הערעור, הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו והחזיר את הדיון לבית המשפט לתעבורה בתל אביב לצורך שמיעת טיעונים לעונש ומתן גזר דין. בעקבות זאת, ביום 22.11.2011 הטיל בית המשפט לתעבורה על המבקש עונש הכולל, בין היתר, רכיב של שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. על גזר הדין הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי וכן בקשה לעיכוב ביצוע מועד תחילת ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והדיון בערעור נקבע ליום 6.2.2012.

מכאן הבקשה שלפניי.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, בטרם תישקל בקשת רשות ערעור על ידי בית משפט זה לגופה, על המבקש למצות את ההליך בערכאות הקודמות. רק מיום שהפך פסק הדין בעניינו של המבקש חלוט, לרבות מיצוי אפשרות הערעור על גזר הדין, יוכל המבקש להגידש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (ראו (ראו למשל: רע"פ 771/07 מחאמיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.2.2007) וההפניות שם). ההיגיון שבהלכה זו מבוסס על עקרון היסוד במשפט הפלילי הישראלי, כי למעט במקרים חריגים, בהם קבע זאת המחוקק במפורש, אין מערערים על הליך ביניים. בענייננו, טרם מוצו ההליכים בתיק שכן לא ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור שהגישה המשיבה, ולפיכך לא ניתן לדון כעת בטענות המבקש לגופן. למותר לציין, כי כל טענה שיש למבקש נגד פסיקתו של בית המשפט המחוזי נושא הבקשה, תוכל לעלות בערעור על פסק הדין הסופי, במידה וזה יוגש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לאור האמור לעיל מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

ניתנה היום, י' בטבת התשע"ב (5.1.2012).