עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9307/12

 

 

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  9307/12

 

לפני:  

כבוד השופט נ' סולברג

 

העורר:

ניסים כהן

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

מדינת ישראל

                                          

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה במ"ת 38549-03-12 מיום 21.12.2012 שניתנה על-ידי כבוד השופט רון שפירא

 

בשם העורר:

עו"ד תמי אולמן

 

בשם המשיבה:

עו"ד עידית פרג'ון

                                          

החלטה

 

 

1.       ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא) במ"ת 38549-03-12 מיום 21.12.2012, בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר, בקשה לבטל את תנאי 'מעצר הבית' אשר הוטלו על העורר כך שיתאפשר לו לצאת מהבית בין השעות 07:00-19:00 על מנת לעבוד בנהיגת מונית, ללא ליווי מפקח.

 

2.       נגד העורר הוגש כתב אישום במסגרתו יוחסו לו עבירות מעשה מגונה, ניסיון למעשה מגונה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והחזקת פרסומי תועבה, אשר בוצעו, לכאורה באמצעות תקשורת ברשת האינטרנט עם קטינות.

 

עיקרי הליכי המעצר

3.       בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. ביום 1.4.2012 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד העורר. עם זאת, סבר בית המשפט כי ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בדרך של חלופת מעצר, אשר תבטיח בקרה רציפה על העורר, באופן שלא יאפשר לו, בין היתר, לבוא במגע עם קטינות ולתקשר דרך רשת האינטרנט. בין לבין, הוקלו תנאי שחרורו באופן המאפשר לו לצאת מביתו למשך כ-4 שעות ביום. בהמשך, בהחלטה מיום 15.7.2012, בשים לב לחלוף הזמן מעת הגשת כתב האישום וכן בשים לב לזמן הצפוי להתמשכות ההליכים, הוחלט להתיר לעורר לצאת מן הבית לצורך איתור מקום עבודה, וזאת בין השעות 08:00-18:00, כשבשלב זה בכל יציאה הוא יהיה מלווה במפקח/ת שאושרו. עוד הובהר בהחלטה זו כי לא תאושר עבודה כנהג מונית, עבודה שיש בה פוטנציאל של יצירת מפגש, ולו אקראי, עם המתלוננות. נקבע כי מקום העבודה שיוצע צריך להציע סדרי פיקוח אשר ימנעו מן העורר תקשורת אינטרנטית במהלך העבודה.

 

4.       ב"כ העורר הגישה בקשה לעיון חוזר במסגרתה ביקשה לאפשר לעורר לצאת מן הבית בין השעות 07:00-19:00 לצורך עבודה כנהג מונית, ללא ליווי מפקח. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה. לאחר בחינת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי אין להעתר לבקשה לעיון חוזר. בית המשפט ציין כי תנאי השחרור של העורר הוקלו מספר פעמים ובאופן משמעותי. העורר חופשי לחפש עבודה שבה יוכל לעסוק בין השעות 08:00-18:00. לא ניתן לאשר עבודה ללא פיקוח שיוודא אי-יצירת קשר טלפוני או אינטרנטי עם המתלוננות או קורבנות פוטנציאליים אחרים. כמו כן, בית המשפט דחה את בקשת העורר לעבוד כנהג מונית, שכן זו יוצרת פוטנציאל למפגש אקראי בין העורר למתלוננות, וכן פתח למפגשים עם קטינות ונשים אחרות העלולות להיפגע מן העורר. נקבע עוד כי לא ניתן לקבל את טענת ההפליה לה טוענת ב"כ העורר, שכן בנוגע לחשוד האחר קיימת תשתית ראייתית ועובדתית שונה, ולכן אין מדובר במקרים זהים. בית המשפט עמד על חומרת העבירות המיוחסות לעורר, ועל כך שהתסקיר בעניינו אינו חיובי בכל הנוגע למסוכנותו. אשר על כן נקבע כי אין מקום להיעתר לבקשה לעיון חוזר.

 

תמצית טיעוני ב"כ הצדדים בערר

5.       ב"כ העורר טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את בקשת העורר. לטענתה, העורר לא הצליח למצוא מקום עבודה לאור גילו והתנאים המגבילים שהוטלו עליו. כמו כן נטען כי העורר הגיע למצב כלכלי קשה עקב שהותו ב'מעצר בית'. העורר עבד בעבר כנהג מונית במשך שנים רבות, ואין לו ניסיון תעסוקתי אחר. עוד נטען כי שגה בית המשפט כשדחה את טענת ההפליה, שכן בתיק זה ישנו חשוד נוסף אשר ביצע עבירות חמורות יותר מהעבירות המיוחסות לעורר, אך נגד אותו חשוד לא הוגש כתב אישום. כמו כן נטען כי העבירות המיוחסות לעורר נעשו בביתו ולא במקום עבודתו. הדיון בתיק העיקרי בעניינו של העורר צפוי להימשך זמן רב. אשר על כן, מבקשת ב"כ העורר לבטל את תנאי 'מעצר בית' שבהם נתון העורר ואת הדרישה לליווי המפקח. מנגד טענה ב"כ המשיבה כי אין התנגדות ליציאתו של העורר לעבודה, אך העבודה כנהג מונית אינה אפשרית בנסיבות העניין. כעקרון, לפי כתב האישום שהוגש נגד העורר, מאפשרות תקנות התעבורה להתלות את רשיונו. סוג עבודה שכזה טעון אֵמון ופיקוח. גם התסקיר מכביד. לפיכך מתנגדת המשיבה לערר.

 

דיון והכרעה

6.       משפטו של העורר הולך ונמשך, ומטבע הדברים הוא זקוק לפרנסה. מסוכנותו אינה ברמה כזו שמחייבת למנעו מלעבוד לפרנסתו. ברם, עוד בשלבים קודמים הובהר כי עבודה כנהג מונית, לא תתאפשר. עבודה שכזו יכולה ליצור מפגשים מזדמנים, אקראיים, ויש בכך סכנה שצריך למנעה, סכנה פוטנציאלית למתלוננות, כמו גם כלפי נשים אחרות. העבירות, כפי המיוחס לעורר בכתב האישום, ונסיבות ביצוען, ודברים שצויינו בתסקיר, כל אלה מחייבים את הצבת הסייג האמור, זהו הכרח בל יגונה. עניינו של החשוד האחר קובע פרק לעצמו מבחינת הראיות ומבחינת נסיבותיו, דברי ב"כ המשיבה בהקשר זה מדברים בעד עצמם, וכפי שציין גם בית משפט קמא בהחלטתו; כל זאת מבלי לגרוע מכל טענה שיוכל העורר לטעון בעניין זה בתיק העיקרי. אינני רואה אפוא הצדקה להעתר לערר, אך מקווה שתימצא העבודה שבה יוכל העורר לעבוד לפרנסתו במהלך משפטו.

 

 

           ניתנה היום, יח' בשבט התשע"ג (29.1.2013).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12093070_O03.doc   עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon