עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9236/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 9236/11

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

אברהם קדוש

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.11.11 בתיק עפ"ת 39215-08-11 שניתן על-ידי סגני הנשיאה ברלינר וגריל והשופטת בר זיו

בשם המבקש: עו"ד מוטי לוי

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגני הנשיאה ברלינר וגריל והשופטת בר זיו) מיום 10.11.11 בתיק עפ"ת 39215-08-11, שבגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (השופט מסארווה) מיום 11.8.11 בתיק ת"ד 1768-03. עניינה של הבקשה השגה על הכרעת הדין בה הורשע המבקש בגרימת מוות ברשלנות במסגרת תאונת דרכים, ושאושרה בבית המשפט המחוזי.

רקע והליכים

ב. נגד המבקש, יליד 1966, הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות ועבירה של אי-שמירת רווח (כתב האישום המקורי כלל גם עבירה של נהיגה במהירות בלתי סבירה). לפי המתואר בכתב האישום, המבקש נהג ביום 24.12.02 במשאית מכיוון חדרה לכיוון גן שומרון, ולפניו נהג המנוח, בן 79, במכונית בה נסעה גם נוסעת נוספת. לפני הפניה שמאלה לגן שומרון נעצר המנוח ואותת. המבקש, אשר לא שמר על רווח מספיק ממכוניתו של המנוח, התנגש במכוניתו מאחור והדף אותה לעבר מעקה הבטיחות. כתוצאה מהפגיעה נפטר המנוח למרבה הצער והנוסעת נחבלה באופן ממשי בקרסול.

ג. המבקש הודה באחריות לתאונה, אולם טען כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה לבין פטירתו של המנוח, שנפצע - כפי שנראה היה - באופן קל בראשו ונפטר שלושה שבועות לאחר מכן, משהידרדר והלך. פרשת התביעה כללה, בין היתר, את עדותו של הפתולוג פרופ' יהודה היס, אשר העיד כי המנוח סבל ממחלת לב כרונית, והפגיעה בראשו כתוצאה מהתאונה גרמה לשיבוש נוסף בליבו שהביא לתאונה; פרופ' היס ציין, כי זו המסקנה המסתברת מן הנסיבות, אולם אין ביכולתו לקבוע מעל כל ספק סביר כי זה היה התהליך המדויק שהביא למותו. בסיום פרשת התביעה ונוכח עדותו זו של פרופ' היס, ביקש המבקש לא להשיב לאשמה ולזכותו מכל המיוחס לו. ביום 15.7.10 דחה בית המשפט את הבקשה בהחלטה מפורטת וציין, כי אמנם אין ודאות מוחלטת באשר להליך גרימת המוות, אולם ניתן לקבוע מעל כל ספק סביר כי התאונה גרמה למותו של המנוח. נוכח דחיית עתירתו של המבקש שלא להשיב לאשמה ובצירוף הודאתו לעצם גרימת התאונה, הסכים בא כוחו כי יש להרשיעו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן; וכך היה - המבקש הורשע ביום 2.11.10.

ד. ביום 11.8.11 גזר בית המשפט על המבקש שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון לתקופה של 10 שנים וקנס בגובה 10,000 ₪. בית המשפט ציין מספר שיקולים שיש בהם להחמיר עם המבקש: התוצאה הקשה של התאונה, אשר סופה במות המנוח; דרגת רשלנות גבוהה מצידו, בכך שלא הקפיד על מרחק ראוי מרכבו של המנוח; הצורך בהרתעת המבקש בפרט וציבור הנהגים בכלל, במיוחד נוכח הקטל ההמוני בכבישים הפוקד את ארצנו זה תקופה ארוכה. מנגד צוין, כי עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד, כי הודה בעצם גרימת התאונה, כי תוצאותיה המיידיות לא היו קשות, ואילו המוות נגרם, בין היתר, גם ממצבו הרפואי הקשה של המנוח ("גולגולת דקה"). כן צוין, כי פעמים רבות בעבירות מעין אלה הנאשם הוא אדם נורמטיבי, ועל כן העובדה שהמבקש אף הוא כזה, אין לייחס לה חשיבות ממשית בשיקולים להקל עימו.

ה. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, בפסק דין מנומק ומפורט. נקבע, כי אין לייחס לדברים שאמר פרופ' היס משמעות החורגת מגבולות התמחותו, וכי בית המשפט הוא הקובע מהי רמת הודאות בה הוכח דבר, והאם הוכח קשר סיבתי; על כן, יש לייחס חשיבות מוגבלת לאמירת הפתולוג כי לא ניתן לדעת מעל כל ספק סביר שהפגיעה בראשו של המנוח בתאונה גרמה להחמרה במצבו הלבבי. עוד נתן בית המשפט דעתו לסעיף 309(4) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, הקובע כך:

"בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר: ... במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה".

בהמשך לכך נקבע, כי מכלול הראיות - עדותו של פרופ' היס, נסיבות התאונה בהן הודה המבקש ועדות בתו של המנוח, ממנה עולה כי ניהל חיים תקינים ועצמאיים לחלוטין עד לתאונה - מצביע על כך שתאונת הדרכים החישה את מותו של המנוח, ועל-פי סעיף 309(4), די בכך כדי לבסס קשר סיבתי בין התאונה למוות. כן דחה בית המשפט את עיקר הערעור על חומרת העונש בציינו, כי הענישה שהושתה על המבקש מאוזנת והולמת את נסיבות ביצוע העבירה; מנגד קבע בית המשפט, כי נוכח תקופת הפסילה הארוכה יש לבטל את הקנס, וכן הוחלט, בהסכמת המשיבה, להקל בתנאיו של המאסר המותנה.

הבקשה

ו. בקשה זו הוגשה ביום 13.12.11 ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. נטען בבקשה לרשות ערעור בהרחבה, כי הטעם העיקרי להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא "שיקולי צדק", וזאת נוכח קביעותיו השגויות של בית המשפט המחוזי בדבר הקשר הסיבתי בין התאונה למותו של המנוח. כן נטען, כי הבקשה מעלה שאלות משפטיות חשובות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים, בהן מידת הוכחתו של קשר סיבתי בהליך פלילי, והנסיבות בהן יסטה בית המשפט מקביעותיו של עד מומחה.

דיון והכרעה

ז. לאחר עיון בבקשה, אין בידי להיעתר לה. נאשם בישראל זכאי לשני ימיו השיפוטיים, בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור, ורשות ערעור בגלגול שלישי תישקל אך במקרים המעלים שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 8936/04 חמדאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). לא כך ענייננו, שכל כולו שאלות קונקרטיות שנדונו והתבררו בפני שתי ערכאות (ההליך בבית המשפט לתעבורה נמשך מטעמים כאלה או אחרים זמן רב, וכיום מצויים אנו לא פחות מתשע שנים לאחר התאונה). מעבר לכך, חרף ניסוחה העקרוני של הבקשה מתבקשת הלכה למעשה התערבותנו בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית שנבחנו בפרטנות בכור ערכאת הערעור, וזאת יעשה אף בערעור ראשון במקרים חריגים בלבד, בהם ניכר כי ערכאת הערעור התעלמה מסתירות מהותיות או מחומר ראיות רלבנטי (ע"פ 10221/06 ג'ורן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - פסקה 16 לפסק דינה של השופטת ארבל); קל וחומר כשעסקינן בבקשה לערעור שני (רע"פ 9911/08 גז נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה "לודים" (לא פורסם)). בענייננו, בחנו שתי הערכאות את חומר הראיות על כל פרטיו, וכל טענותיו של המבקש התבררו על-ידיהן.

ח. אף לגופם של דברים, על פניו נראה כי קביעות בתי המשפט הקודמים נשענות על יסודות איתנים. בצדק הטעים בית המשפט המחוזי, כי יש לעשות הפרדה ברורה בין עדותו של פרופ' היס לעניין מומחיותו, ובין הקביעות המשפטיות הנתונות לסמכותו הבלעדית של בית המשפט. בין היתר, נסמך בית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט זה הקובע כך:

"מושכלות ראשונים הם כי ההכרעה השיפוטית נתונה תמיד בידי בית^{המשפט, ולא בידי המומחים המעידים בפניו. כאשר מוצגות בפני בית^{המשפט עדויות נוגדות של מומחים בעניין השנוי במחלוקת, יכריע בית^-המשפט בין העמדות השונות בהתחשב במהימנות האישית ובאמינות המקצועית של המומחים, אך גם, ובעיקר,}}בהתחשב בכוחן המשכנע של העמדות שהוצגו בפניו בהתאם ליתר הראיות שבתיק, ולפי ניסיון החיים והשכל הישר" (ע"פ 9723/03 מדינת ישראל נ' בלזר, פ"ד נט(2) 408, 419 - השופטת, כתארה אז, ביניש; עוד ראו ע"פ 4230/99 אבו ג'נאם נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 34, 41).

ומכאן לנסיון החיים והשכל הישר: המבקש התנגש במכוניתו של המנוח, קשיש בן 79, אשר עד ליום האירוע תפקד באופן עצמאי לחלוטין וניהל חיים מלאים ותקינים. מיד לאחר שנפגע, אושפז המנוח בבית החולים, הידרדר ולאחר שלושה שבועות נפטר. עדותו של פרופ' היס תומכת במסקנה עליה מצביע השכל הישר, והיא שהתאונה היא הסיבה להידרדרות; אולם אין צורך שתבסס לבדה הרשעה מעל כל ספק סביר, שעה שזו נסמכת על המסכת הראייתית השלמה (שתוארה בהרחבה על-ידי הערכאות הקודמות), ובה תפקודו המלא של המנוח חרף בעיות הלב, לרבות נהיגה, נסיעה לחו"ל וסיוע לילדיו. סעיף 309(4) לחוק העונשין תומך בכך, גם בנסיבות של "גולגולת דקה".

ט. אין בידי איפוא להיעתר לבקשה, ומכאן מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה אינה כוללת, וכך ראוי, התייחסות לנושא העונש, שהוא מתון. המבקש יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 18.12.11 בשעה 0800 במפקדת מחוז דרום של שב"ס - יחידת עבודות השירות בבאר שבע - הכל בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי מיום 10.11.11.

ניתנה היום, כ' בכסלו התשע"ב (‏16.12.2011).