עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9232/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

תאריך הישיבה:                     י"ט בטבת התשע"ג (1.1.2013)

בשם המערער:                       עו"ד ראפי מסאלחה

בשם המשיבה:                       עו"ד ארז בן ארויה

 

 

 

1.        בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ת' כתילי) בת"פ 2779-08-11 מיום 10.12.2012, בגִדרו נגזרו על המבקש 18 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר-על-תנאי והוטל עליו לשלם פיצוי כספי למתלונן בסך של 20,000 ₪.

 

2.        במסגרת הסדר טיעון שנעשה עמו, הורשע המבקש בחבלה חמורה ובתקיפה. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה המבקש, ביום 3.7.2011, בסביבות השעה 20:30, תקף המבקש קטין ונתן לו מכה בעינו השמאלית. אחיו של המבקש, אחמד, הכה את הקטין בלחיו השמאלית. כך פרצה קטטה בין המבקש ואחמד לבין הקטין וקטין נוסף שהגיע למקום על מנת לסייע לחברו. בערבו של יום, בסביבות השעה 23:00, הגיע המבקש יחד עם אחיו אחמד לביתו של הקטין, כשהוא מצוייד בסכין בצורת חצי עיגול, אשר אותה החביא במכנסיו. הקטין לא שהה בבית, והמבקש ביקש מבני משפחתו לקרוא לו. הקטין הגיע לביתו יחד עם חבר, או אז פרצה קטטה בין המבקש ואחיו אחמד לבין הקטין וחברו, אליה הצטרף גם מוחמד, אחיהם הגדול של המבקש ואחמד, אשר היה מצוייד במקל. במהלך הקטטה שלף המבקש ממכנסיו את הסכין ודקר את הקטין בבטנו התחתונה ובצד השמאלי של חזהו, וגרם לו לפצעי דקירות ולחתכים פנימיים, בעטיים אושפז ובוצע בו ניתוח דחוף.

 

3.        בגזר דינו שקל בית המשפט המחוזי את חומרת מעשיו של המבקש, ואת הצורך בענישה שתבטא מסר מרתיע מפני ביצוע מעשי אלימות. בית המשפט ציין את הזלזול של המבקש בחיי אדם ובשלמות גופו. המבקש פעל בתכנון ובקור רוח, הוא זה אשר יזם את הקטטה, המתין לקטין במעין "מארב", דקר אותו במקומות רגישים וגרם לו נזק פיזי ניכר, שאך כפסע בינו לבין מוות. לקולא שקל בית המשפט המחוזי את הסולחה שנערכה בין משפחתו של הקטין למשפחת המבקש ואת הודאתו של המבקש, את גילו הצעיר, את הבעת החרטה והעדר עבר פלילי.

 

4.        על גזר דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה, ומכאן הבקשה שלפנַי. לטענת בא כוחו של המבקש, דין הבקשה להתקבל, מאחר שסיכויי הערעור, לשיטתו, טובים המה, שכן העונש שהשית בית המשפט המחוזי על המבקש סוטה ממדיניות הענישה במצבים דומים. כמו כן, לדידו, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המבקש, בכללן העדר עבר פלילי, תסקיר שירות המבחן החיובי שהמליץ על עבודות שירות וכן הודאתו של המבקש. סולחה שנעשתה, צריכה לשמש שיקול נכבד, ולהביא להפחתה בעונש. עוד טוען בא כוח המבקש כי דחיית הבקשה עשויה לייתר את הערעור, לאור משך תקופת המאסר שנגזרה על המבקש. מנגד, בא כוח המשיבה טוען כי יש לדחות את הבקשה, שכן סיכויי הערעור נמוכים, וכן מאחר והבקשה הוגשה ביום 23.12.2012, סמוך למועד תחילת ריצוי העונש, הוא יום 25.12.2012, על אף שגזר הדין ניתן עוד ביום 10.12.2012.

 

5.        שקלתי את נימוקי הבקשה שבכתב, שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בעל-פה, והגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. ככלל, נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל עליו להתחיל בריצוי עונשו סמוך לאחר מתן גזר הדין. עיכוב ביצוע עונש מאסר יֵעשה רק במצבים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה (ראו ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)). הנטל הוא על המבקש את עיכוב ביצוע המאסר, לשכנע כי בנסיבות העניין מן הראוי להסיג את האינטרס הציבורי שבביצוע מיידי של המאסר מפני האינטרסים הנוספים המעורבים. במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע על בית המשפט לבחון בין היתר את חומרת העבירה ונסיבותיה; תקופת המאסר; חשש מפני הימלטות מאימת הדין; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש ונסיבותיו האישיות. על בית המשפט לאזן בין השיקולים ולבחון האם יש מקום לסטות מן הכלל המורה כי עונש המאסר יבוצע מיד לאחר מתן גזר הדין.

 

6.        ישומן של אמות המידה הללו בענייננו מביא למסקנה שדין הבקשה להידחות, בד בבד עם קביעת מועד מתאים לשמיעת הערעור. סיכויי הערעור אינם מן המשופרים, משום המדיניות הנוהגת, המצמצמת את התערבותה של ערכאת הערעור בעונשים המוטלים בערכאות הדיוניות, למצבים נדירים של סטיה ניכרת מרף הענישה המקובל, או כאשר לא נשקלו השיקולים הצריכים לעניין. על פני הדברים לא נראה כי העונש סוטה ממדיניות הענישה הנוהגת (ראו למשל: ע"פ 8711/09 יאסין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 28.6.2010); ע"פ 6141/11 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, ניתן ביום 5.7.2012)). השיקולים הצריכים לעניין נשקלו, העונש גם עולה בקנה אחד עם הסדר הגישור.

 

7.        אשר על כן, הבקשה נדחית.

           יחד עם זאת, בהתחשב עם תקופת המאסר, ועל מנת שהערעור לא יתייתר, אבקש מאת המזכירות לקבוע את הערעור לדיון לא יאוחר מסוף חודש יולי.

 

           ניתנה היום, כ' בטבת התשע"ג (2.1.2013).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12092320_O03.doc   עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il