עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8660/10
|
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים |
|
ע"פ 8660/10 |
|
בפני: |
כבוד השופט א' רובינשטיין |
|
|
כבוד השופט ס' ג'ובראן |
|
|
כבוד השופט ח' מלצר |
|
המערער: |
פלוני |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 8.11.10 בתיק פ' 31632-02-10 שניתן על-ידי סגן הנשיא ז' כספי. |
|
תאריך הישיבה: |
י"ב אייר תשע"א |
(16.5.2011) |
|
בשם המערער: |
עו"ד יהונתן ויינגרטן; עו"ד ורד ויינגרטן |
|
בשם המשיבה: |
עו"ד ירין שגב |
|
|
|
|
מטעם שירות המבחן למבוגרים: |
הגב' ברכה וייס |
|
פסק-דין |
השופט א' רובינשטיין:
א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיא כספי) בת"פ 31632-02-10 מיום 8.11.10, בגדרו הושתו על המערער, שהורשע בעבירת שוד בנסיבות מחמירות כפי שיפורט להלן, 24 חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופת המעצר); 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה או עבירות רכוש או אלימות מסוג פשע, בתום 3 שנים מיום שחרורו; תשלום פיצוי למתלוננת בסך של 1,500 ש"ח.
רקע והליכים
ב. המערער (יליד 1989) הורשע על פי הודאתו בעבירת שוד בנסיבות מחמירות – כאמור – לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כעולה מכתב האישום, ביום 12.2.10 בשעה 19:30 לערך הבחינו המערער וחברו (קטין בשעת המעשה – נאשם 1 בכתב האישום; המערער הוא נאשם 2) במתלוננת (ילידת 1955) בעת שצעדה למקום עבודתה נושאת תיק צד שחור. השניים החלו לעקוב אחר המתלוננת והם עוטים כובעי גרב ומצוידים במצית בצורת אקדח ובמקל ברזל מתקפל. בהגיעה למקום עבודתה, התנפל עליה המערער מאחור ולפת את צווארה בשתי ידיו, בעודו אוחז במקל הברזל. במקביל חטף הקטין בכוח את תיקה של המתלוננת, ומארנקה נטלו 1,000 ש"ח במזומן. המתלוננת נפלה ארצה והחלה לצעוק לעבר השניים, אשר נמלטו מן המקום - בתגובה כיון לעברה הקטין את המצית שצורתו כאקדח.
ג. ביום 21.6.2010 הורשע המערער במיוחס לו בכתב האישום. בית המשפט הורה – כנדרש בהתאם לגיל – על קבלתו של תסקיר שירות המבחן. בתסקיר תואר רקעו האישי של המערער, אשר עלה עם אמו ארצה בגיל 11 (לאחר נסיון עליה קודם). האב נפטר ברוסיה. אמו של המערער נאלצה להיעדר מביתם תכופות לצרכי פרנסה, ועל כן לא עלה בידה להבחין בהידרדרותו לצריכת סמים (מגיל 14) ולהתרועעות עם חברה שולית. המערער עבד במאפיה, אך בקביל נידרדר לעבירות רכוש וסמים והוטל עליו (2008) צו מבחן ללא הרשעה. את עבירתו הנוכחית הסביר המערער כאירוע חד פעמי, בעקבות חוב שצבר, ועליו הוא מתחרט. המערער הסביר כי חויית המעצר והקשיים שגרם למשפחתו, המחישו בעבורו את הפסול במעשיו והיוו גורם מרתיע. להתרשמות שירות המבחן, חרטת המערער ונכונותו להשתלב בטיפול לא נבעו ממניעים פנימיים או מתוך תובנה לחומרת מעשיו, ועל כן לא ראה להמליץ על צו מבחן.
ד. ביום 8.11.10 נגזר דינו של המערער כאמור. בית המשפט התייחס לריבוי המדאיג בעבירות השוד האלימות במחוזותינו, אשר בדומה למקרה דנא, נעברות כלפי חסרי ישע ועוברי אורח תמימים, וכן עובדי שירות למיניהם בבנקים, בדואר ובתחנות דלק, שנגרמת להם פגיעה פיסית וכן ניטל רכושם או כספם; העבריינים רואים בהם מקור לרווח מהיר קל. צוין, כי ההתמודדות עם עבירות אלה מחייבת השתת ענישה משמעותית ומרתיעה, הכוללת מאסר בפועל. הוזכר, כי בשנת 2008 הוטלה על המערער התחייבות להימנע מעבירה ללא הרשעה וזאת בגין עבירות של שימוש שלא ברשות ברכב (גניבת רכב בלשון פשוטה), עבירות סמים ועבירות רכוש. בית המשפט קבע, כי חרף נסיבותיו האישיות של המערער – אין להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות; זאת נוכח חומרת המעשים והצורך בהרתעה כללית ואישית מפני הישנותם. עם זאת ציין בית המשפט המחוזי, כי לא ימצה את הדין עם המערער, נוכח הודאתו ונסיבותיו האישיות, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן.
הערעור
ה. בערעור נטען, כי לא היה מקום להבחין בין המערער לבין שותפו לביצוע העבירה, שלא נדון למאסר מאחורי סורג ובריח, אף אם האחרון היה קטין בעת המעשה וללא הסתבכויות פליליות קודמות. עוד נטען, כי לא היה מקום להשית על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה כה ממושכת, בפרט כאשר הענישה מבוססת על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר קיים עם המערער פגישה אחת בלבד. עוד נטען, כי תסקיר המבחן התבסס על האמור בתסקירי המעצר של המערער, שהתגלו בהמשך כשגויים, שכן בניגוד להערכותיהם – שהה המערער במעצר בית תקופה ארוכה ללא הפרות של תנאי מעצרו. לבסוף נטען, כי בית המשפט קמא לא העניק את המשקל הראוי להודאתו של המערער במיוחס לו, לכך שעברו הפלילי איננו מכביד ולנסיבותיו האישיות הקשות. יצוין כי המבקש החל בריצוי עונשו לאחר שבקשת עיכוב נדחתה בהחלטת בית משפט זה (השופטת ארבל, 14.12.2010).
ו. בתסקיר מבחן עדכני (מיום 9.5.11) בו עיינו טרם הדיון נאמר, כי לאחר ששהה באגף הסגור למתחילים בבית הסוהר וכן באגף ביניים, שוהה כעת המערער באגף בו השתלב בפעילויות חינוך, והוא אף צפוי להשתלב בהמשך במסגרת תעסוקתית. נאמר, כי המערער עצמו פנה בבקשות להשתלבות בתעסוקה וזאת כדי לסייע בפרנסת אמו. עוד נאמר, כי לא התעוררו בעניינו בעיות משמעת, ובבדיקות שנערכו נמצא נקי מסמים. גורמי הטיפול התרשמו אף הם, שנכונות המערער להשתלב בטיפול איננה נובעת מתוך תובנה לחומרת מעשיו.
ז. עוד עיינו ברישום הפלילי של המערער, הכולל גזר דין ללא הרשעה מ-2008 על ארבע עבירות סמים ורכוש שנעברו ב-2006.
ח. בפנינו טען עו"ד ויינגרטן למערער, כי שולחו אינו מנהל אורח חיים עברייני אלא מעד מעידה קשה; המלצת שירות המבחן, כך נטען, הכריעה את הכף חרף העובדה שהיתה פגישה אחת בלבד, ותוך הסתמכות על תסקירי מעצר. נציגת שירות המבחן גב' וייס ציינה כי יש הפרדה בין תסקירי מעצר לתסקירי עונש, וספציפית לא רצה המערער בטיפול ולא "התחבר" להבנת קשייו. באת כוח המדינה עו"ד שגב טענה כי מדובר בעונש הנוטה לקולה; השותף היה צעיר מן המערער בשלוש שנים, ואין איפוא זהות ביניהם.
הכרעה
ט. לאחר העיון לא ראינו מקום להתערבות בעונש. עבירת השוד מחייבת, על פי רוב וככלל, מאסר מאחורי סורג ובריח; היא מאגדת בקרבה את הפן האלים עם הפן הרכושי, ויש בה איום מובנה לגופו, לכבודו לקניינו של הקרבן, זכויותיו החוקתיות הבסיסיות. בית משפט זה התבטא להלכה ופסק למעשה ברוח זו פעמים רבות. התנפלות על אשה בשעת ערב ברחובה של עיר, הפלתה האלימה כמתואר ושוד כספה – ישוה כל אחד מאתנו בנפשו אשה הקרובה לו במצב זה ויתן לבו לזעקתה – מצדיקים ענישה של ממש מאחורי סוגר ובריח. ועוד, בצדק ציין בית המשפט קמא את השתרעותן של תופעות השוד למען כסף קל כלפי הטרף הקל, בין השאר, של אנשים המצויים לבדם במקומות כמו תחנות דלק או חנויות הפתוחות בלילה. בית המשפט צריך להיות קולם של קרבנות אלה. למערער עבר פלילי, שבשל קטינותו לעת העבירות אמנם הסתיים בלא הרשעה – וקיומו מחזק את האמור. אין לתלות בשירות המבחן את ההכרעה שניתנה בבית המשפט קמא, מה גם שהמלצת השירות – נכבדת ככל שתהא, ואטעים את החשיבות שיש לייחס לה – אינה מכריעה את הכף, ושיקול הדעת נתון לבית המשפט ואך לו. גם ההשוואה לשותף הקטין אינה במקומה בנסיבות. על כן אין בידינו להיעתר לערעור.
י. ואולם, ישנה לעולם תקוה; המערער – גם אם תובנתו באשר לעבירות אינה מספקת – מתנהג כראוי במאסרו והתנהגותו חיובית. ככל שזו תימשך ניתן לקוות כי הדבר יעמוד לזכותו בעת שישקל שחרור על תנאי, ואנו מייחלים גם, כי את לקחי הסתבכותו זו למד המערער.
י"א. כאמור, איננו נעתרים לערעור.
ניתן היום, י"ג באייר התשע"א (17.5.2011).
|
ש ו פ ט |
ש ו פ ט |
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10086600_T05.doc שפ+הג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il







