עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8616/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"פ 8616/11 - ב'

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המערערים:

1. סמיון ביניאורישוילי

2. גו'ני צבניה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 40036-06 מיום 13.11.11 שניתן על-ידי כב' השופט ח' כבוב

תאריך הישיבה: ח' בכסלו התשע"ב (04.12.11)

בשם המערערים:

עו"ד דוד מססה; עו"ד הראל הכהן

בשם המשיבה:

עו"ד טל פרג'ון

החלטה

1. מונח לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 40036-06 מיום 13.11.11 (כב' השופט ח' כבוב), לפיה נדחתה בקשה למתן צו עשה ועיכוב ביצוע עונשו של מערער 1 – זו הפעם הרבעית. ברקע, הרשעת המערערים בבית המשפט המחוזי האמור בביצוע עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ורישום כוזב במסמכי תאגיד, על בסיס מעשים שבוצעו במדינות שונות באירופה, בין היתר בבלגיה. כנגד מערער 1 התנהלו הליכים בבלגיה, אשר הסתיימו בגזירת עונש של 6 שנות מאסר בפועל. במסגרת הסדר הטיעון, שקיבל תוקף של גזר דין על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 28.11.10, הודו המערערים בעבירות המיוחסות להם. הוסכם בהסדר, תחת הכותר "הליכים נגד נאשם 1 בבלגיה", כי ריצוי העונש בישראל על-ידי מערער 1 "יחשב כריצוי מלא של העונש הבלגי מבחינתן של רשויות האכיפה בבלגיה". לפי סעיף 13 להסדר הטיעון, המדינה התחייבה לפעול בקרב הרשויות בבלגיה על מנת לקדם קבלת האישור הסופי והרשמי על סיום ההליך כנגד מערער 1 שם. כן הוסכם שבמידה ויוגש נגד אחד המערערים כתב אישום במדינות הרלוונטיות בגין המעשים בהם הודו, המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה תשלח לרשויות הרלוונטיות מכתב רשמי המיידע בדבר הרשעתם בצירוף תרגום של כתב האישום וההרשעה (סעיף 14 להסדר). לפי גזר הדין, על מערער 1 נגזר עונש של 7 שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בבלגיה ובארץ, ושתי שנות מאסר נוספות על תנאי. על מערער 2 הושתו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות וְ12 חודשי מאסר על תנאי. נקבע כי מערער 1 יתחיל בריצוי עונשו ביום 31.05.11.

לאחר שתחילת ריצוי עונשו של מערער 1 נדחתה בהסכמה לשתי תקופות ארוכות ונקבעה ליום 1.11.11, הלה הגיש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע גזר דינו מן הטעם שהמדינה הפרה את הסדר הטיעון. הבקשה נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ב30.10.11. בקשה נוספת לעיכוב ביצוע נדחתה ב-31.10.11. מערער 1 החל לרצות את עונשו כנקבע ובמקביל הגיש ערעור על שתי ההחלטות לבית משפט זה, אשר נדחה על-ידי כב' השופט ס' ג'ובראן (ע"פ 8008/11 מיום 1.11.11). חרף האמור, הגיש מערער 1 לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה למתן צו עשה ועיכוב ביצוע גזר דינו, שנדחתה אף היא ביום 13.11.11. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

עיקר טענות המערערים בבקשות הקודמות ובערעור זה נוגע לאי-כיבוד חלקה של המדינה – היא המשיבה בענייננו – בהסדר הטיעון ביחס להתחייבותה לפעול מול רשויות בלגיה, חרף העובדה שהם מילאו את חלקם בהסדר. בנוגע למערער 1 נטען שהמדינה לא המציאה מסמך רשמי של בית המשפט העליון בבלגיה כאמור בסעיף 13, שיאשר כי נוכח ריצוי העונש בישראל ההליך המשפטי שהתנהל נגדו בבלגיה הסתיים. עוד טוען מערער 1 שהודעת הדואר האלקטרוני שהתקבלה מנציג משרד המשפטים בבלגיה במועד שקדם לחתימת הצדדים על הסדר הטיעון איננה עומדת בדרישה זו. ביחס למערער 2, אשר חושש לנוע באירופה למרות שסיים זה מכבר לרצות את עונשו, נטען כי שגה בית משפט קמא בקובעו שהמדינה אינה מחויבת כלפיו, כיוון שלא קיימה את חובתה בסעיף 14 לפעול מול הרשויות בנוגע להליכים חדשים המתנהלים כנגדו.

המדינה מנגד טוענת שקיימה התחייבויותיה על פי הסדר הטיעון וכי המערערים מעלים כעת דרישות המתווספות על המוסכם, כגון חובתה להמציא אישור רשמי מטעם הרשויות בבלגיה. לכן אין לעכב את ביצוע עונשו של מערער 1. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים וקבע שהמדינה עמדה בהתחייבויותיה המפורטות כדבעי בסעיפים 12 עד 14 להסדר הטיעון. נקבע שאין הצדקה לעכב את גזר הדין עקב טענות כנגד מקוריות המסמכים מהרשויות בבלגיה שעמדו לפני המערערים עובר לחתימה על הסדר הטיעון, והועלו לראשונה רק כשנה לאחר מתן גזר-הדין. בסיום ההחלטה הוסיף כי "ראוי שהפרקליטות בישראל תפנה למשרד המשפטים בבלגיה על מנת שזה ימציא לידיה מסמך רשמי...שבו תובהר עמדתם החד משמעית של רשויות התביעה בבלגיה אודות ההסדר בתיק זה...".

2. הצדדים חזרו על טיעוניהם בערעור דנא. לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים בדיון, ביום 4.12.11 החלטתי שטרם הגיעה השעה להכריע בבקשה על-ידי עיכוב ביצוע העונש של מערער 1 או ביטול הסדר הטיעון מן הטעם שהמעורבים מתכוונים לקיימו. נכתב שמוטב שהמדינה תפעל להשיג מכתב רשמי מרשויות בלגיה שיכיר בהסדר הטיעון ביחס לריצוי העונש בישראל על-ידי מערער 1 בחופף לעונש הבלגי, ושיבהיר כי העונש שנגזר על מערער 2 הינו בגין מעשים שביצע באירופה. לשם כך, הוריתי על המדינה להגיש עדכון בתוך 30 יום. המדינה הגישה הודעת עדכון במסגרת הזמן האמורה, ממנה עולה שפנתה לרשויות בבלגיה לקבלת מכתב רשמי כאמור ביחס למערער 1, וכי שלחה מכתב בנוגע לשני המערערים לפי הנוסח הקבוע בסעיף 14 להסדר בצירוף עותק מתורגם של כתב האישום וגזר הדין הישראלים. כתגובה להודעה, המערערים הגישו ביום 16.1.12 בקשה דחופה לעיכוב ביצוע גזר דינו של מערער 1 מאחר שהמדינה לא המציאה את האישור משלטונות בלגיה כנדרש לטענתם, ולא פעלה דייה לקבלת מסמך רשמי לגבי ההליכים העומדים ותלויים כנגד מערער 2.

3. אף כעת לא מצאתי מקום לקבל את הערעור. צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי המדינה קיימה את התחייבויותיה על פי הסדר הטיעון. נוכח הליכים חדשים שנפתחו בבלגיה אשר הובאו לידיעתנו בדיון, נעור הצורך לקיים את המפורט בסעיף 14 להסדר. כפי שעולה מהמכתב שנשלח לרשויות בבלגיה מיום 19.12.11 וצורף להודעת העדכון האחרונה, המדינה אכן קיימה את הנדרש בסעיף, תוך הפניה להליכים החדשים בנוגע למערערים, ככל שהם קשורים למעשים בהם הודו. עוד פעלה המדינה לקבלת אישור רשמי שעונש המאסר של מערער 1 מבוצע בחופף לעונש הבלגי ויידעה שהרשויות בבלגיה הביעו נכונות עקרונית להעביר מכתב כזה. חשוב להדגיש שנתברר כי לא רק שהמדינה פעלה בנדון, אלא אף עולה נכונות להמשיך לפעול ככל שתידרש לכך. אין בסיס לקבוע כי בכוונת ממשלת בלגיה לפעול בניגוד לתוכן ההסדר. ייתכן שעדיין נחוצים מגעים בין שתי המדינות, ועוד נותר לוודא את ביצוע מלוא העונש על-ידי מערער 1 כדי לקבל אישור כבקשתו, אך ברי כי אין בכך כדי להצדיק עיכוב ביצוע של העונש. בהקשר זה, נכונותה של המדינה למלא אחר חובתה ולהמשיך לפעול מול הרשויות בבלגיה כדי לשמור על האינטרסים של המערערים, מהווה התנהגות ראויה ביחס להסדר אליו הגיעו הצדדים. בל נשכח כי המדינה איננה יכולה להכתיב לרשויות הבלגיות, אם בכלל ולבטח בשלב זה, את תוכן המכתב או האישור המתבקש. בנסיבות אלה, אינני רואה עילה לעכב את ביצוע גזר הדין של מערער 1. הדבר תקף כל שכן כאשר המערערים אינם טוענים כנגד הסדר הטיעון, ואף לא הגישו ערעור לגופו של עניין. באשר למערער 2, יודגש כי כל בקשה מטעמו ביחס להליך חדש שנפתח נגדו עקב המעשים שבגינם הורשע בהסדר, על פי טענתו, דורשת בירור.

בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי נשוא הערעור ולהחלטתי הקודמת, ומבלי להידרש לשאלת נפקותה המשפטית של הודעת הדואר האלקטרוני, מוטב שיומצאו מסמכים רשמיים שיהוו סוף פסוק להליכים החוזרים בנוגע ליישום הסדר הטיעון. חזקה על המדינה כי תפעל להשגת אישור רשמי מאת הרשויות הרלוונטיות אודות ניכוי מאסרו של מערער 1 בבלגיה בכפוף לריצוי עונשו בישראל, ככל הניתן בשלב זה שלפני סיום ריצוי עונשו; וכן שתמשיך לקדם את השגת האישור המכיר בסיום ריצוי עונשו של מערער 2 בגין המעשים שביצע במדינות זרות כגון בלגיה וגרמניה, גם אם הדבר אינו מפורש בהסדר הטיעון.

4. הערעור נדחה בזאת.

ניתנה היום, ‏י"ח אדר תשע"ב (12.03.2011).