עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 86/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

עע"ם 86/13 - ב'

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

המבקשת:

MILAGRO DEL CARMAN CANO ROJAS

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

בקשה לסעד זמני בערעור

בשם המבקשת: עו"ד מ' אלדן

בשם המשיב: עו"ד י' ברט

החלטה

לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור, שיורה למשיב להימנע מהרחקת המבקשת מתחומי המדינה; זאת עד להכרעה בערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים מרכז (כב' השופט א' יעקב) בעת"מ 2017-01-13 מיום 2.1.2013, בגדרו נדחתה עתירת המבקשת נגד החלטת המשיב לסרב את כניסתה לישראל.

1. כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא, המבקשת, אזרחית מדינת קוסטה-ריקה, הגיעה לישראל בטיסה ביום 1.1.2013. בתשאול שנערך לה בביקורת הגבולות טענה המבקשת, כי הגיעה לישראל לבקר את חברהּ, שאף אמור לממן את שהותה בישראל (להלן: מר אברג'יל). המבקשת ידעה לנקוב במספר הטלפון של מר אברג'יל וכן בתאריך לידתו, אך לא ידעה לספר עליו פרטים בסיסיים נוספים. בתשאול נמצא שאין ברשותה של המבקשת כסף או כרטיס אשראי, וכן כי אין בידיה כרטיס טיסה חזרה והיא אף לא ידעה לומר מהו משך שהותה המתכונן בישראל. נציגי המשיב יצרו קשר עם מר אברג'יל שטען, כי בכוונתו להינשא למבקשת, הנמצאת בחודש הרביעי להריונה (פרט שהמבקשת לא מסרה בתשאול שנערך לה). נוכח האמור לעיל, הוחלט לסרב את כניסתה של המבקשת, וזאת מחשש להשתקעותה שלא כדין בישראל.

2. כלפי החלטה זו הגישה המבקשת עתירה מינהלית. בדיון בעתירה שינתה המבקשת את הגרסה שמסרה בתשאול וטענה שאינה אמורה להתארח אצל מר אברג'יל אלא אצל ידידה אחרת המתגוררת בהרצליה, ששמה לא נמסר. מר אברג'יל וכן אותה ידידה לא התייצבו לדיון וכן לא הוגש מטעמם תצהיר לתמוך בטענות המבקשת. נקבע, כי בנסיבות אלה החלטת המשיב לסרב את כניסתה של המבקשת לישראל היא סבירה, שכן נסיבות הגעתה לארץ והתנהלותה מעלים חשש שכוונתה היא להשתקע בארץ שלא כדין. נוכח האמור לעיל, נדחתה העתירה. בית משפט קמא עיכב את ביצוע פסק דינו עד ליום 4.1.2013 בשעה 10:00.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הוגש ערעור לבית משפט זה ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע. תחילה הוגשה בקשה "בהולה" לשחרור המבקשת בערובה, ובהמשך הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע. יצוין, כי בהחלטתי מיום 3.1.2013 הוריתי על עיכוב ביצועו של פסק הדין באופן ארעי.

3. בבקשה נטען, בין היתר, כי בפסק דינו של בית משפט קמא נפלו פגמים מהותיים, שכן פסק הדין מבוסס על מידע שנמסר על-ידי המשיב, אף שזה לא הציג "כראוי" את המידע על תשאולה של המבקשת. עוד נאמר, כי למבקשת לא ניתנה הזדמנות לשטוח את גרסתה בפני המשיב או בפני בית משפט קמא. נאמר גם, כי החלטת המשיב איננה סבירה, שכן בתשאולה מסרה העותרת פרטים על זהות מזמינהּ וכן מסרה את פרטי ההתקשרות עמו (ככל הנראה הכוונה היא למר אברג'יל אף שהדבר לא נאמר מפורשות בבקשה), והמזמין מצדו אישר את דברי המבקשת. נטען, כי המזמין לא הגיע לדיון אך בשל פקקי תנועה והוא מוכן לערוב ליציאתה מן הארץ. נטען, כי מאזן הנוחות נוטה לעבר השארתה של המבקשת בארץ. לבסוף נטען, כי בירור טענותיה של המבקשת בערעור יעלה כי אין בכוונתה להשתקע בארץ.

4. המשיב מתנגד לבקשה. בתגובה נטען, כי למעשה המדובר בבקשה לסעד זמני בערעור, וכי בעניינה של המבקשת לא מתקיימות נסיבות המצדיקות היעתרות לבקשה. בין היתר נטען, כי סיכויי הערעור "קלושים", שכן לא הוכח כי החלטת המשיב אינה סבירה בנסיבות העניין. נוכח המתואר לעיל, לא ניתן לומר שהחלטת המשיב בעניינה של המבקשת איננה סבירה. לשיטת המשיב מאחר שסיכויי הערעור קלושים אין מקום להידרש למאזן הנוחות במקרה דנא. באשר לבקשת המבקשת לשחררה בערובה נאמר, כי זו למעשה בקשה לצו עשה, המבקש לשנות מהמצב הקיים, ומעבר לכך זה הסעד המבוקש בערעור עצמו ובתי המשפט אינם נוטים להיעתר לבקשות מעין אלה.

5. הלכה היא כי על מנת לזכות בסעד זמני לתקופת הערעור, נדרש בעל-הדין העותר לקבלת הסעד להראות כי סיכוייו לזכות בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. לאחר העיון, סבורני כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח התקיימותם של תנאים אלה ועל כן יש לדחות את בקשתה.

סיכויי הערעור: בלי שאטע מסמרות, ובזהירות המתבקשת, סבורני כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. כפי שציין גם המשיב, לשר הפנים מסור שיקול דעת רחב במתן החלטה בעניין הכניסה לישראל והתערבות בתי המשפט תעשה באותם מקרים בהם נראה כי, בנסיבות המקרה, ההחלטה איננה סבירה. מעיון בפסק דינו של בית משפט קמא ובבקשה נראה כי, לכאורה, לא קמה עילה להתערבות בהחלטה. מעבר לתמיהות העולות מתשאולה של המבקשת, שאינן דבר של מה בכך, יש גם לזכור שבבית משפט קמא שינתה המבקשת את גרסתה וטענה שאין בכוונתה להתארח אצל מר אברג'יל, אלא אצל ידידה אחרת שלא נמסר לגביה כל פרט. נזכיר גם, כי מר אברג'יל ואותה ידידה עלומה אף לא הצטרפו להליך בעניינה של המבקשת.

מאזן הנוחות: כבר נפסק כי הנזק הנגרם כתוצאה מדחיית בקשה למניעת הליכי הרחקה מן הארץ בשלב הערעור אינו בלתי הפיך, שכן אם יתקבל הערעור תוכל המבקשת לשוב לישראל (ראו, למשל, עע"ם 5014/04 פובאדורה נ' שר הפנים (לא פורסם, 29.7.2004)). בענייננו המבקשת אף לא טוענת לקושי או מכשול שעלול להקשות על חזרתה לישראל ככל שערעורה יתקבל. אין מדובר בחזרה למקום שבו נשקפת למבקשת סכנה או שהיא צפויה להינזק מהשיבה אליו.

באשר לבקשה לשחרורה של המבקשת בערובה. למעשה אין מדובר בבקשה לשימור המצב הקיים אלא בבקשה לשנותו, כך שיתאפשר למבקשת להיכנס לתחומי מדינת ישראל, ועל כן, למעשה, מדובר בבקשה למתן צו עשה זמני, שיינתן רק במקרים חריגים, שהמקרה דנא אינו נמנה עליהם (השוו: בר"ם 2904/12 אסדי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.4.2012)).

6. סוף דבר, הבקשה נדחית. עיכוב הביצוע הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 3.1.2012 בטל איפוא.

ניתנה היום, ‏כ"ב בטבת התשע"ג (‏4.1.2013).