עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8468/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 8468/11

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יהודה איפרח

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: כ"ד בחשון התשע"ב (21.11.11)

בשם המבקשת: עו"ד דפנה שמול

בשם המשיב: עו"ד פארס בריק

החלטה

בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים שיחלו ביום 24.11.2011 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 46700-02-11 בבית המשפט השלום בחדרה, לפי המוקדם מביניהם.

כתב האישום

1. ביום 24.2.2011 הוגש נגד המשיב כתב אישום אשר במסגרתו הואשם בעבירות של תקיפת עובד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382א(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין; העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

1. לפי המתואר באישום הראשון, ביום 16.2.2011 ליוו אנשי יחידת הליווי בשירות בתי הסוהר עצורים לבית המשפט השלום בחיפה. בין העצורים היה גם המשיב. בשלב מסוים קרא אחד אנשי יחידת הליווי למשיב על מנת לזהותו לשם יציאה לבית המעצר. משסירב המשיב להיענות להוראות, ביקש מלווה שני מיחידת הליווי מהמשיב להתקדם, ובתגובה החל המשיב לקללו ולנופף בידיו במטרה לפגוע בו. איש יחידת הליווי תפס את המשיב בידיו וביקש ממנו לעלות למשאית הליווי אך הלה סירב ובעט בו באשכיו. באותו האירוע נפגע אדם נוסף מיחידת הלווי במרפקו, כתוצאה מעימות עם המשיב.

2. על פי האישום השני, ביום 17.2.2011 הובל המשיב על ידי שני שוטרים למרכז מטדון בחיפה לצורך קבלת תחליף סם. משקיבל את תחליף הסם, הובילו השוטרים את המשיב לניידת המשטרה. המשיב החל לשוחח עם אנשים שהיו במקום ולא נשמע להוראות השוטרים שביקשו ממנו להתקדם לכיוון הניידת. אחד השוטרים משך את המשיב בידיו וביקש ממנו להתקדם לניידת ובתגובה דחף המשיב את השוטר ונגח בראשו. כתוצאה מכך נחבל השוטר במצחו. לאחר שהוכנס בכוח לניידת, השתולל המשיב במהלך הנסיעה ותקף את השוטר השני בבעיטות ומכות באמצעות ידיו. השוטר עצר את הניידת כדי לאזוק את ידי המשיב, אך זה התנגד לאיזוק ודחף את השוטר והפילו ארצה. בהמשך, תקף המשיב את שני השוטרים בבעיטות ובמכות. לאחר שהוכנס לניידת, מבלי שנאזק, איים המשיב על שני השוטרים. שני השוטרים נחבלו כתוצאה מהעימות עם המשיב.

הליכי המעצר והדיונים בתיק העיקרי

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי קיימות בתיק ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בנוסף, נטען כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית וקיים חשש כי יסכן את ביטחון הציבור. עוד צוין בבקשה כי למשיב ישנו עבר פלילי עשיר הכולל 16 הרשעות קודמות, ביניהן הרשעות בגין בעבירות אלימות, סמים, רכוש ושוד שבגינן ריצה מספר תקופות מאסר בעבר. עוד נטען כי המשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום בזמן שעומד ותלוי נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה. נטען כי לא ניתן להשיג את מטרת מעצרו של המשיב בדרך של שחרור בערובה ובתנאי שחרור שפגיעתם בחירותו פחותה ועל כן התבקש מעצרו עד תום ההליכים בעניינו.

4. בא- כוח המשיב, אשר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ביקש כי יוגש בעניינו תסקיר שירות מבחן. חרף התנגדותה של המבקשת, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מבחן בו תיבחן אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. הגשת תסקיר המבחן נדחתה בשל שביתת העובדים הסוציאליים וזה הונח לבסוף לפני בית המשפט ביום 19.5.2011. שירות המבחן העריך כי הוריו של המבקש לא יוכלו להתמודד עם משימת הפיקוח עליו. באשר לאפשרות הפניית המשיב למסגרת מוסדית לגמילה העריך שירות מהבחן כי המשיב אינו ערוך לשינוי בהתנהלותו ולעמוד בכללים הנוקשים המופעלים במסגרות גמילה. באותו היום, במסגרת דיון שנערך בפני בית המשפט השלום בחיפה ב-ת"פ 46685-02-11, חזר בו בא-כוח המשיב מבקשתו לשחררו לחלופת מעצר. בית המשפט (כב' השופטת ר' גלפז מוקדי) הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

5. ביום 1.3.2011 התקיימה הקראת כתב האישום בבית המשפט השלום בחדרה. במענה לכתב האישום כפר המשיב בעובדותיו. בין החודשים מאי לאוקטובר באותה השנה התקיימו פרשות התביעה וההגנה. ב-17.11.2011 נשמעו סיכומים והתיק נקבע להכרעת דין ל-19.12.2011.

נימוקי הבקשה

6. ביום 16.11.2011 הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום. בבקשה טוענת המבקשת כי המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום מעידים על המסוכנות הנשקפת ממנו. עוד נטען כי עברו הפלילי המכביד על המשיב, כמו גם העובדה כי ביצע את המעשים המיוחסים לו שעה שנגדו תלוי ועומד מאסר על תנאי מעדים שאינו ירא את החוק ועל כן אין לתת בו אמון ולשחררו לחלופת מעצר. עוד נטען כי נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך, כשהמשפט קרב לסיומו אין הצדקה לשחרור. על כן, התבקש בית משפט זה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום.

7. ב"כ המשיב טוען כי יש לשחרר את המשיב ללא כל קשר לתוצאות ההליך ולכך שהוא עומד בפני סיום, היו בסך הכל 6 עדים בשתי ישיבות, כך שקצב ניהול המשפט לא השביע לדבריו רצון, ומשהגענו לקיצם של תשעת החודשים אין מקום להמשיך ולהחזיקו במעצר. הוא מציין כי הוריו של המבקש מוכנים עתה להשגיח עליו.

דיון והכרעה

8. סבורה אני כי בשלב הדברים בו אנו עומדים, פחות מחודש לפני הכרעת הדין הצפויה, יש להאריך את מעצרו של המשיב. אכן, נקודת האיזון משתנה כעבור תשעה חודשים, אולם יש לזכור כי בעבר לא נמצאה אפשרות לשחרר את המשיב. אפילו הייתי מורה בשלב זה על קבלת תסקיר מעצר, היינו מגיעים לפחות, בערך ובקרוב, למועד הכרעת הדין הצפויה. עוד יש לתת את הדעת לעובדה כי גם אם כיום הורי המשיב מוכנים להשגיח עליו, הרי שבעבר סרבו לכך. בשל כך, ספק אם מדובר בחלופת מעצר טובה. אוסיף כי העובדה שהכרעת הדין קרובה מעלה חשש להימלטותו של המשיב מאימת הדין.

9. אני נעתרת לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב ב-90 יום שתחילתם ביום 24.11.2011 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 46700-02-11 בבית המשפט השלום בחדרה, לפי המוקדם מביניהם.

ניתנה היום, כ"ד חשון, תשע"ב (21.11.2011).