עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8442/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 8442/12

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקשים:

דנה בן צור ואח'

נ ג ד

המשיב:

עו"ד משה קמר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

תל אביב-יפו מיום 24.09.2012 ברע"א 3526-04-12

שניתן על ידי כבוד השופטת ע' צ'רניאק

בשם המבקשים: עו"ד י' עשהאל, עו"ד א' לנג

החלטה

בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק) ברע"א 3526-04-12 אשר ניתנה ביום 24.9.12.

1. המבקשים התקשרו בהסכם ייצוג עם המשיב, עו"ד המתמחה בדיני מקרקעין, על מנת שייצגם בהליכים שנקטו נגד עיריית רמת השרון בגין חלקת קרקע אותה הם תבעו מהעירייה. במסגרת ההסכם נקבע כי המבקשים ישלמו למשיב סכום קצוב שהוסכם ביניהם בעבור שכר הטרחה בהליכי הייצוג, וכן הוא יזכה לאחוזים מגובה שווי החלקה שתועבר למבקשים, וזאת רק אם תתקבל תביעתם (להלן: שכר הצלחה). לאחר שזכו המבקשים בבית המשפט המחוזי, הגישה העירייה ערעור על פסק הדין לבית משפט זה. בין הצדדים הושגה פשרה אשר בית משפט זה התבקש ליתן לה תוקף של פסק דין. לפני שניתנה החלטת בית המשפט, שילמו המבקשים למשיב את שכר ההצלחה. לאחר שהועבר הסכום, יצא פסק הדין של בית משפט זה בו נדחה הסכם הפשרה והתקבל ערעור העירייה במלואו. לפיכך, ביקשו המבקשים מהמשיב להשיב להם את שכר ההצלחה ששילמו עובר למתן פסק הדין. המבקש סירב לעשות כן. בגין סירוב זה הגישו המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בהרצליה.

2. רשמת בית משפט השלום (כב' הרשמת ע' דבי) החליטה לקבל את בקשת המשיב למחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר ולהעביר את התביעה לפסים של תביעה רגילה במקום המסלול של סדר דין מקוצר. זאת משום שהתביעה כללה הן עילה לבר-חוזית – עילה נזיקית, אשר אינה נובעת מכוח חוזה או התחייבות, הן סכומים שאינם קצובים, אשר דורשים דיון בגובה הערכת גובהם, ולפיכך לא עומדת בתנאי הסף לניהול תביעה בסדר דין מקוצר.

3. על החלטה זו הגישו המבקשים בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. לאחר שהתקבלה תגובת המשיב, דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו כי עיון בכתב התביעה מעלה כי על פניו חלק מעילות התביעה הן עילות נזיקיות של עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה, וכן כלולה בו תביעה לפיצוי המבקשים בגין נזקים שהמשיב גרם להם, אשר לכאורה אינה נובעת מכוח חוזה או התחייבות מפורשים. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי שהחלטת בית המשפט קמא היא סבירה וכי לא ראוי שהתביעה דנן תתברר במסגרת סדר דין מקוצר.

מכאן הבקשה שלפניי.

4. המבקשים סבורים כי הערכאות דלמטה שגו בהחלטותיהן, שכן התביעה שהגישו עומדת לדידם בשלושת התנאים בחוק להגשת תביעה בסדר דין מקוצר. לטענתם, משמעות החלטת בית המשפט קמא היא הוספת תנאי רביעי לתנאים הקבועים בחוק בניגוד לדין. עוד מוסיפים המבקשים כי תביעתם לא כוללת תביעה לפיצוי על נזק כלשהו מלבד השבת הכספים ששולמו על ידם למשיב. כמו כן טוענים המבקשים כי נקבע בפסיקת בית משפט זה ובית המשפט המחוזי שחלקה הוצגה בפניי שניתן לדון בסדר דין מקוצר גם בתביעה הכוללת עילות נוספות, כל עוד מקור התביעה נעוץ בהפרת הסכם.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות. הטענות המועלות בבקשה שלפניי נדונו ונדחו לגופן בידי שתי ערכאות קודמות. לדיון בערכאה שלישית יש מקום רק אם מתעוררות בעטייה של הבקשה שאלות בעלות השלכות משפטיות או ציבוריות רחבות, החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (רע"א 123/08 חניון חיפה נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה שלפניי איננה מגלה כל שאלה כזאת. המבקשים מדגישים שיש ליתן בידיהם רשות ערעור משום שבית המשפט קמא טעה ביישומן של הוראות החוק וההלכות הנוגעות לקריטריונים לניהול תביעה בסדר דין מקוצר. הם סבורים שבית המשפט קמא הוסיף תנאי אשר זכרו לא בא בגדר התנאים הקבועים בחוק לעניין זה. אולם, כידוע, שגיאה שנופלת בערכאות הקודמות באופן יישום הדין, ואינני סבורה שכך קרה בענייננו, לא מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 4321/08 עיריית לוד נ' פרבמן, פס' 13 להחלטה (לא פורסמה, 1.9.08)).

6. למעלה מן הדרוש אומר גם כי אף אין בידי לקבל טענה זו לגופה. בית המשפט המחוזי ובית המשפט קמא לא קבעו תנאי חדש בו נדרשת תביעת המבקשים להידון בסדר דין מקוצר. כל שנקבע בהחלטות בתי המשפט קמא הוא שבתביעה הקונקרטית דנן נכללו עילות אשר ראוי שיתבררו בסדר דין רגיל. כמו כן יוזכר כי בכתב התביעה נכתב במפורש בפרק העילות המשפטיות והסעד המבוקש כי מעשי המשיב גרמו להם "נזקים והוצאות אשר את גרימתן היה על הנתבע לצפות כתוצאה מהתנהגות הרשלנית". דומה שפירוש סביר לסעיף זה נמצא בהחלטת בית משפט השלום, לפיו המבקשים תובעים גם בגין נזקים שאינם קצובים בהסכם, ואשר בית המשפט ייאלץ להעריכם באופן עצמאי. בנוסף, יצוין כי גם אם טעה בית המשפט באופן הבנתו את כתב התביעה, ואינני סבורה שכך קרה, אין בזאת כדי להצדיק מתן רשות ערעור שני (רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ פס' 3 להחלטה (לא פורסמה, 18.6.06)).

בשל כל האמור, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ' בשבט התשע"ג (‏31.1.2013).