עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8380/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 8380/11

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יצחק כהן

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ‏י"ט חשוון, תשע"ב (16.11.11)

בשם המבקשת: עו"ד עידית פרגון

בשם המשיב: עו"ד ד"ר אברהם ננטל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים שיחלו ביום 1.12.2011, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 198-03-11 בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו, לפי המוקדם מביניהם.

כתב האישום

1. נגד המשיב הוגש ביום 1.3.2011 כתב אישום המייחס לו שני אישומים של תקיפה בנסיבות מחמירות (בן משפחה) לפי סעיפים 379 ו-382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ושני אישומים של תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג) לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין. כן מיוחסים למשיב שני אישומים של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק העונשין.

2. בתמציתיות יצוין שעל פי המפורט בכתב האישום, המשיב ואשתו (להלן: המתלוננת) מתגוררים בהרצליה יחד עם שלושת בנותיהם. לפי המפורט בשישה אישומים שונים, בין השנים 1991-2011, במספר רב של הזדמנויות, תקף המשיב שלא כדין את המתלוננת והבנות בכך שהיכה אותן בידיו בחפצים שונים, לרבות חגורה ומקלות מטאטא, זרק עליהן כוסות זכוכית, משך בשערותיהן, קילל אותן, בעט בהן, סטר להן ודרש מהן להישאר במשך שעות בחדרן. המערער נהג בהזדמנויות רבות, ובלתי צפויות, להוציא זעמו על המתלוננת והבנות באמצעים פיזיים בשל אמתלות שונות, תוך שהוא גורם להן לפגיעות בגופן.

הליכי המעצר בעניינו של המשיב

3. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשת המעצר פורט כי בידי המבקשת יש ראיות לכאורה נגד המשיב, ביניהן: הודעותיהן של שתי בנותיו הקטינות, הודעותיהן של אשת המשיב ובתו החיילת המתארות את האלימות ששררה בבית לאורך שנים רבות ואת אווירת הטרור שהשרה המשיב על כל יושבי הבית, מזכרי שוטרים, מכתב מבתו בת ה-8 המבקשת כי יפסיק להרביץ לה, מכתב שכתבה המתלוננת ובו איימה כי תעזוב את הבית עם ילדותיה אם לא יפסיק להכות אותן, עימות בין המשיב לאשתו ועימות בין המשיב ובתו הבכורה. עוד פורט בבקשה כי נגד המשיב קמה חזקת מסוכנות לפיה קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב ימשיך ויסכן את בטחונן ושלומן של אשתו ובנותיו וכן חשש משיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים.

4. הדיון בבקשה להארכת המעצר נדחה לבקשת בא כוח המשיב וזאת לשם לימוד חומר הראיות. המשיב טען באותו הדיון כי מצבו הבריאותי אינו מאפשר למשיב לשהות במעצר. עוד הוסיף המשיב כי במצבו הגופני אין הוא יכול להוות סכנה למתלוננות. בתגובה, הורה בית המשפט לשב"ס למסור לבית המשפט הודעה מיידית בדבר כשרותו של המשיב לשהות במעצר. ביום 7.3.2011 התקיים דיון ובמהלכו התקבלה חוות דעת קרפ"ר שב"ס בעניינו של המשיב אשר ממנה עלה כי השב"ס יוכל לספק למשיב טיפול רפואי ברמה מספקת בין כתלי הכלא. בדיון זה, הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה. בית המשפט הורה על מעצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת ואפשר למשיב להציע מפקחים לצורך חלופת מעצר. המשך הדיון בהארכת המעצר נדחה ליום 15.3.2011 אך במועד זה לא התייצב בא כוח המשיב ועל כן הדיון נדחה ליום 16.3.2011. אף לדיון זה לא התייצב בא כוח המשיב ועל כן מינה בית המשפט עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית לצורך ייצוג המשיב בדיון. עו"ד מטעם הסנגוריה ביקש את דחיית הדיון ליום 22.3.2011 לצורך לימוד חומר החקירה.

5. ביום 22.3.2011 התייצב בא כוח המשיב אשר טען כי לא התייצב לדיונים הקודמים מחמת טעות, ומשכך שוחררה הסנגוריה הציבורית מן הייצוג של המשיב. בית המשפט ציין את חומרת העבירות המיוחסות למשיב. עם זאת, נוכח התרשמותו ממצבו הרפואי, החליט לבחון מפקחים פוטנציאליים. בית המשפט התרשם כי המפקחים שהוצגו בפניו לא יוכלו לשמש כחלופת מעצר הולמת למשיב, ואולם, בית המשפט הורה על קבלת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב. לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן, ביקש בא כוח המשיב לבחון הצעה חלופית למפקח נוסף והמשך הדיון נדחה לצורך קבלת תסקיר משלים. התסקיר המשלים בעניינו של המשיב, לא בא בהמלצה לשחרור המשיב לחלופת מעצר. משכך, ביקש בית המשפט לפגוש את המתלוננות והוא נפגש עימן במעמד צד אחד. ביום 18.5.2011 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט פירט בהחלטתו כי המשיב הטיל משך שנים רבות טרור בביתו, ורק לאחרונה, אזרו שתי המתלוננות בתיק - אשתו של המשיב ובתו הבכורה – אומץ והגישו תלונה במשטרה. עוד פורט בהחלטה כי לחובת המשיב 11 עבירות קודמות בעבירות של סמים, איומים, תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, גניבה ועוד. בית המשפט פירט כי נוכח מצבו הרפואי של המשיב ביקש להיפגש עם המתלוננות בתיק על מנת לבחון ו"לגשש" את יחסן של המתלוננות לאפשרות שחרורו של המשיב. בית המשפט פירט כי המפגש עם המתלוננות אישש את טענות המבקשת וכי המתלוננות חוששות חשש רב משחרורו של המשיב. עוד פירט בית המשפט כי שירות המבחן, בשני תסקירים נפרדים, עת היה מודע למצבו הרפואי של המשיב, שלל בהמלצותיו את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ועל כן הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ההליכים בתיק העיקרי

6. ביום 26.6.2011 התקיימה ישיבה בתיק אשר במהלכה ביקש בא כוח המשיב לדחות את הדיון לצורך הסדרת הייצוג. הדיון נדחה, וביום 12.7.2011 הודיע ד"ר אברהם ננטל למבקשת כי הוא מקבל עליו את ייצוג המשיב בתיק. הדיון בתיק נדחה מחמת אילוצי בית משפט וביום 11.9.2011 התקיימה ישיבת הקראה שניה בתיק. ביום 18.9.2011 התקיימה ישיבה נוספת ובמהלכה כפר בא כוח המשיב בעובדות כתב האישום וכן טען כי כתב האישום אינו מפורט דיו. התיק נקבע לשמיעת ראיות ביום 26.10.2011 ולדיון תזכורת ביום 23.10.2011. בדיון תזכורת שהתקיים ביום 23.10.2011 ביקשה באת כוח המבקשת כי בית המשפט יורה על קיום דיון בדלתיים סגורות וכן על איסור פרסום. בא כוח המשיב ציין כי טרם קיבל את קלטות חקירת הילדות וקלטות העימות, ואולם בית המשפט קבע כי ישיבת ההוכחות תתקיים ביום 26.10.2011, כמתוכנן, בכפוף לכך שבא כוח המשיב יקבל לידיו את חומר החקירה הרלוונטי. ביום 26.10.2011 הודיעו נציגי השב"ס כי נבצר מהמשיב להתייצב לדיון, וזאת בשל סיבוך שאירע כתוצאה מחיסון נגד מחמת השפעת. לפיכך, דחה בית המשפט את המשך שמיעת הראיות ל-22.11.2011 עד שעות הערב לפרשת התביעה; ל-23.11.2011 החל מהשעה 13:30 לסיום פרשת התביעה, אם לא יסתיימו באותו יום, ול-27.11.2011 לסיום פרשת ההגנה ולסיכומים.

הבקשה להארכת מעצר

7. המבקשת מציינת בבקשתה כי המעשים המיוחסים למשיב מצביעים על המסוכנות הגבוהה הקיימת מפניו לשלום המתלוננות. עוד מפורט כי מסכת האלימות הקשה העולה מכתב האישום מלמדת כי המשיב לא היסס לתקוף את בנותיו ואת זוגתו פעמים רבות במשך שנים ארוכות. עוד מפורט כי מסוכנותו של המשיב נלמדת נוכח עברו הפלילי הכולל 11 הרשעות. ניסיונות האיתור לחלופת מעצר ראויה לא צלחו ולמרות מצבו הרפואי של המשיב, חוות דעת שב"ס באשר לאפשרות להחזיקו במעצר הייתה חד משמעית וחיובית. על כן התבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

8. ב"כ המשיב שעשה עבורו את כל שניתן לעשות מתנגד לבקשה. לדבריו המבקשת לא הרימה את הנטל להראות מסוכנות המצדיקה חריגה מהכלל לפיו תקופת המעצר לא תעלה על 9 חודשים.

דיון והכרעה

9. איני רואה אפשרות שלא להיעתר לבקשה זו. בית המשפט שדן בהליך המעצר (השופט ש' בקר) השקיע בהליך זה מאמץ רב לאיתור חלופת מעצר, ונראה כי אם תוצע לו בעתיד חלופה הולמת, יהיה מוכן לשקול עיון חוזר, הכל לאחר שמיעת טענות. כמובן שאם תנתן החלטת שחרור בערובה – עומדות למבקשת כל טענותיה, והאפשרות לערור על ההחלטה. אציין כאן כי באת כוח המבקשת טענה בדיון על פה כי היו פניות למתלוננות לחזור בהן מעדויותיהן, ולכן היא מתנגדת לכל אפשרות של שחרור בערובה.

10. לעת הזו הארכת המעצר מתחייבת ממש בהעדר אלטרנטיבה אחרת. מסכת הראיות אמנם טרם החלה אך כמבואר, קבועים שלושה ימי הוכחות בתוך תקופת המעצר, ובכוונת בית המשפט לשמוע את כל הראיות; לא מן המותר להעיר גם כי היו עיכובים מסוימים, הכל כפי שתואר, בשל המבקש או מייצגו בעבר.

11. אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצר ב-90 יום שתחילתם ב-1.12.2011 או עד למתן החלטה בעניינו ב-תפ"ח 0198-03-11, הכל לפי המוקדם

ניתנה היום, י"ט בחשוון, תשע"ב (16.11.2011).