עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8266/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקשות:                     עו"ד אורית הייפרמן, עו"ד אליהו מלך

בשם המשיבות:                     עו"ד צבי גלמן, עו"ד דפנה אזולאי-רגב

 

 

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (השופט י' שינמן), בה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות, ליתן צו למתן חשבונות.

 

הרקע לבקשה

          

2.        המבקשות 2-1 הינן חברות פרטיות אשר יוסדו בין השנים 2003-2002 במטרה להקים רשת סוכנויות נסיעות בשם "UTRAVEL" (להלן: המבקשות או UTRAVEL או הרשת). המבקש 3, מר מילרד, הינו מנכ"ל הרשת ומחזיק ב – 100% ממניותיה (להלן: המבקש או מר מילרד). המשיבות הינן חברות שונות המפעילות סוכנויות נסיעות ברחבי הארץ (להלן: המשיבות).

 

3.        בשנת 2003 התקשרו המשיבות, כל אחת לחוד, בהסכמים עם המבקשות (להלן: הסכם ההצטרפות). לטענת המשיבות, במסגרת ההסכמים, התחייבו המבקשות, באמצעות המבקש, לפנות בשמן ומטעמן של המשיבות לספקים שונים (חברות תעופה, חברות השכרת רכב וכו') על מנת לנצל את היתרון המספרי של סוכנויות נסיעות, זאת במטרה לפעול להשגת עמלות מוגדלות עבורן. עוד נטען כי כפי שסוכם עם המבקש, מר מילרד, חלק מן הספקים אמורים היו לשלם את העמלות ישירות למשיבות וחלק מן הספקים אמורים היו לשלם את העמלות ישירות ל- UTRAVEL, אשר תשמש כ"צינור" להעברת הכספים לכל אחת מן הסוכנויות.

 

4.        בתמורה לפעולותיה של UTRAVEL, התחייבו המשיבות להפקיד סך של 2,000 דולר כפיקדון וכן לשלם ל- UTRAVEL סך של 350 דולר מדי חודש (סעיפים 2 ו-3.3 להסכם ההצטרפות). לטענת המשיבות, הסכומים המפורטים בהסכם ההצטרפות היוו את התמורה הבלעדית ל- UTRAVELלצורך ביצוע התחייבויותיה.

 

5.        בשנת 2007 פרשו המשיבות מרשת UTRAVEL והודיעו על סיום ההסכם. בעקבות זאת, התברר למשיבות, לטענתן, כי גובה התקבולים שהועברו ל- UTRAVEL בגין עמלות המשיבות במהלך תקופת ההסכמים (בין השנים 2007-2003) עולה בשיעור גבוה על הסכומים שהועברו להן בפועל על-ידי UTRAVEL. ההפרשים, כך נטען, נותרו בידי המבקשות. בנוסף, התברר למשיבות, שהמבקשים התקשרו בהסכמים עם ספקים אחרים, תוך שימוש בשמן, כאשר על הסכמים אלו לא דיווחו למשיבות וממילא אף לא העבירו כל עמלה בגינם.

 

6.        ביום 11.5.2008 שיגרו המשיבות מכתב למבקשים הנושא את הכותרת "התראה בטרם הגשת תביעה", בו נתבקשו המבקשים להעביר למשיבות הסכמים בין UTRAVEL לבין הספקים עימם עבדו המשיבות; הסכמים בין UTRAVEL לבין ספקים אחרים, שעניינם עמלות בגין פעולות שבוצעו על ידי המשיבות; קבלות ו/או חשבוניות מס ו/או מסמכים המעידים על תקבולים שנתקבלו מהספקים בגין פעולות שביצעו המשיבות בין השנים 2007-2003, קרי במהלך תקופת ההסכם.

 

7.        במכתב מיום 22.5.2008, נתקבל מענה המבקשים. במכתב צויין כי UTRAVEL אינה מחוייבת בהעברת מלוא העמלות ו/או התקבולים ואף אינה מהווה "צינור" להעברת העמלות. כמיזם עסקי לכל דבר ועניין חלקה רק חלק מהתקבולים, באשר היתרה מהווה את רווחיה. עוד נטען כי המבקשים לא הפרו את התחייבויותיהם כלפי המשיבות ולכן אינם נעתרים לבקשה להעברת המסמכים המבוקשים, באשר למשיבות אין לדבריהם כל זכות לקבלם.

 

8.        אחר הדברים האלה הגישו המשיבות ביום 18.6.2008 כתב תביעה לבית המשפט המחוזי, במסגרתו עתרו לסעד של חיוב כספי, על מנת לקבל לידיהן את מלוא התקבולים שלא הועברו לידיהן. עוד ביקשו סעד של מתן חשבונות, לשם אומדן הסכומים הכספיים המגיעים להן, לטענתן.

 

9.        בכתב הגנתם, טוענים המבקשים כי אכן פעילות UTRAVEL נועדה, בין השאר, לעשיית שימוש ביתרון המספרי הטמון בפעולה מסחרית בשם מספר רב של משרדי נסיעות על מנת למקסם את רווחי המשיבות. אך בנוסף לכך נועדה פעילותן של המבקשות להגשמת מטרותיהם העסקיות של המבקשים, בין השאר תוך שימוש בכישוריו של מר מילרד להשגת יעדים עסקיים ומסחריים של המבקשים. עוד טוענות המבקשות כי המשיבות אכן התחייבו לשלם להן סך של 350 דולר מדי חודש ולהפקיד סך של 2000 דולר כפיקדון, אך הטענה לפיה המבקשות היו זכאיות אך ורק לתמורה זו הינה טענה שקרית. לטענתן, המשיבות ידעו והסכימו לכך שהמבקשות, כמו המשיבות, יפיקו רווחים מן הפעילות מול הספקים לאורך כל תקופת ההתקשרות.

 

           בנוסף, טוענים המבקשים כי אין בידי המשיבות להוכיח קיומה של מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה צו למתן חשבונות. ואולם, לכל הפחות, יש להגביל את דרישת המשיבות אך ורק לאותם חשבונות המתייחסים אליהן ולא לכלל חשבונות המבקשות ו/או החשבונות הנוגעים לחברי הרשת האחרים.

 

החלטת בית-המשפט המחוזי

 

10.      ביום 25.9.2011 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ולפיה ניתן צו מתן חשבונות. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבות הוכיחו את קיומם של התנאים הנדרשים על מנת לקבל סעד של מתן חשבונות: קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים וקיומה של זכות תביעה לכאורה לגבי הכספים בגינם מבקשות המשיבות את החשבונות. בית המשפט קבע, כי ממערך העובדות בתיק עולה כי מערכת היחסים שבין המבקשים למשיבות הינה מערכת של שליחות, הרשאה, שותפות ונאמנות ומשכך למשיבות קמה הזכות לקבלת הדיווח והנתונים בקשר לכספים שניגבו עבורן ובמקומן ולא הועברו אליהן.

 

11.      בית המשפט ניתח בצורה מפורטת את חוק השליחות, התשכ"ה-1965, את הפסיקה ואת הספרות המפרשים אותו וקבע כי יש לראות במבקשים כשלוחיהן של המשיבות: המבקשים פעלו בשמן ומטעמן של המשיבות, ניהלו עבורן משאים ומתנים, חתמו בשמן ועל בסיס נתונים כספיים שלהן על הסכמים עם ספקים, גבו כספים מאותם ספקים ולבסוף העבירו תקבולים למשיבות. המבקשים בעצמם אישרו כי לרשת אין קיום ללא המשיבות והסוכנים האחרים, וכי כל קיומה מבוסס על פעילות המשיבות וסוכני הרשת. במהלך שנות ההתקשרות, מר מילרד עדכן מפעם לפעם את המשיבות אודות משא ומתן עם ספקים שונים, עמלות שהושגו עבורן ועוד. משלוח עדכונים אלו מעיד שגם מר מילרד סבר שהוא חב כלפי התובעות בשקיפות ובדיווח.

 

12.      בנוסף, בית המשפט פסק כי המבקשות פעלו בנאמנות עבור המשיבות, לפי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות). נקבע כי למבקשות היתה זיקה ברורה לנכסי המשיבות (פעילותן בענף התיירות). ודוק, המבקשות השתמשו בזכותן של המשיבות לקבל תמורה או עמלה מהספקים, והתקבולים שהתקבלו מהספקים היו נכסיהם של המשיבות, שהוחזקו בנאמנות על-ידי המבקשות. בית המשפט מוסיף כי הדעת נותנת כי אף המבקשות זכאיות לתמורה בגין פעולתן, אך זכות זו אין בה כדי לגרוע מהמסקנה כי פעולתן של המבקשות הייתה בנכסי המשיבות, שהוחזקו בנאמנות.

 

13.      נוסף על כך, בית המשפט קבע כי המשיבות הוכיחו שבינן לבין המבקשות קיימת מערכת שותפות מיוחדת, שמעצם טבעה חייבים להתנהל בה בשקיפות, בדיווח ובמתן חשבונות. רק לאחר קבלת החשבונות ניתן יהיה לדעת מה היו תוצאות הפעילות המשותפת ואז ייקבע מי מהצדדים היה זכאי לאותם תקבולים שהתקבלו.

 

14.      בעניין התקיימות התנאי השני, פסק בענייננו בית המשפט המחוזי כי קיימת למשיבות זכות תביעה לכאורה לגבי הכספים נשוא החשבונות. בכך תמכו ראיות ועדויות המשיבות, שלא נסתרו. זאת ועוד, אף לפי גרסת המבקשות, זכאיות המשיבות לקבל, ולו חלק מהתקבולים, וכך אף היה בפועל, עת הועברו למשיבות חלק מן התקבולים. גם מטעם זה, קבע בית המשפט המחוזי, זכאיות המשיבות לסעד של מתן חשבונות.

 

15.      על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפני.

 

 

בקשת רשות הערעור

 

16.      בבקשתן, טוענות המבקשות כי יישום החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מתן חשבונות יגרום נזק עצום הן למבקשים עצמם, הן למשרדי הנסיעות הרבים החברים ברשתות התיירות שהקימו המבקשות, ואשר לא היו כלל צד להתדיינות דנן, והן לעשרות ספקי השירותים הקשורים בהסכמים עם המבקשות, אשר אף הם לא היו צד למשפט.

 

17.      בנוסף, טוענות המבקשות כי עם פרישתן של המשיבות מרשת UTRAVEL, הקימו הן רשת משרדי נסיעות משלהן, המתחרה בעסקי המבקשות, באותם תחומי פעילות ומול אותם ספקי שירותים. בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, יאלצו המבקשות לחשוף בפני המשיבות המתחרות בהן, את כל ענייניהם העסקיים הרגישים ביותר.

 

18.      לטענת המבקשות, המשיבות לא הוכיחו שהתקיימו בינן ובין המבקשות יחסי שותפות כהגדרתן בפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1965, הואיל ואין למבקשות ולמשיבות כל נכסים הנמצאים בבעלותם המשותפת. בנוסף, לשיטתם טעה בית המשפט המחוזי כשקבע כי אין חולק שהמבקשים פעלו בשמן ובמקומן של המשיבות. לא הוצג בפני בית המשפט קמא אף הסכם אחד עליו חתמו המבקשות בשמן של המשיבות או בשליחותן כביכול. המבקשים טוענים כי העד היחיד מטעם המשיבות היה עד לא מהימן. אף שהם טוענים כי אין הם מבקשים להתערב בעובדות, אין לפרש את הדברים אלא כנסיון להניע את בית המשפט לשנות את העובדות שנקבעו.

 

19.      עוד טוענות המבקשות כי הכספים נשוא המחלוקת הינם כספים אשר שולמו על-ידי הספקים ישירות למבקשות, על פי הסכמים מפורשים ביניהם, מעבר לעמלות אשר שולמו ישירות למשיבות. לפיכך כספים אלה היו ונשארו קניינן של המבקשות.

 

20.      המשיבות מצידן סומכות ידיהן על החלטת בית המשפט המחוזי ומוסיפות כי ההחלטה ניתנה לאחר שהמבקשים סירבו לכל הצעות בית המשפט קמא בדבר דרכי מסירת מידע שקשור בחשבונות, לרבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט תוך שמירה על חסיונם של המסמכים. המשיבות הבהירו בתגובתן לבקשה, כי מעולם לא דרשו לקבל כל מידע לגבי תקבולים שקיבלו שאר הסוכנויות החברות ברשת, אלא אך ורק מידע שנוגע לתקבולים ו/או לחישוב התקבולים שהרשת ניכסה לעצמה כתוצאה מעמלן של המשיבות. המשיבות מדגישות כי אינן מתנגדות למחיקת שמן של סוכנויות אחרות החברות ברשת, שאינן המשיבות, ככל שהן מוזכרות במסמכים הנדרשים.

 

21.      המשיבות טוענות כי בית המשפט קמא נתן את החלטתו בהתבסס על ראיות, הצהרות ועדויות שהובאו בפניו על-ידי שני הצדדים ותמך את קביעותיו על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים, הן מכח שליחות, הן מכח נאמנות והן מכח אמון ושותפות. נוסף על כך, נקבע כי המשיבות הוכיחו לכאורה כי עומדת להן הזכות לקבל, ולו חלק מהתקבולים.

 

22.      לטענת המשיבות, המבקשים לא הציגו כל הסכם אחר ולא הוכיחו כל הסכם בעל-פה אשר מקנה להם זכות לקבל תקבולים נוספים מעבר למה שסוכם במסגרת הסכם ההצטרפות. כן הוכח, ואף המבקשים אישרו זאת, כי המטרה של הצטרפות המשיבות לרשת הייתה לנצל את היתרון המספרי והמאוחד של הסוכנויות, על מנת לפעול להשגת עמלות מוגדלות עבורן ועבור אחרים ברשת (המשיבות מפנות בעניין זה לתצהירו של מר מילרד). בנוסף הוכח כי לרשת אין קיום ללא המשיבות והסוכנים האחרים וכי מהותה ואף זכות קיומה נובעים מפעילות המשיבות וסוכני הרשת. לפיכך משתמע, מפורשות ומכללא, כי המבקשים פעלו בשמן ומטעמן של המשיבות ומשכך, המבקשים היו שלוחיהן של המשיבות אל מול הספקים.

 

23.      המשיבות מוסיפות כי אין חולק שהמבקשים פעלו בנכסי המשיבות. המבקשים קיבלו לידיהם את הזכות לנהל משא ומתן ולסחור בנכס העיקרי של המשיבות – פעילותן בענף התיירות. אין מחלוקת כי המבקשים אף קיבלו כספים בגין פעילות זו של המשיבות, כספים אותם החזיקו המבקשים בנאמנות עבור המשיבות. משכך, וכפי שקבע בית המשפט המחוזי בענייננו, המבקשים פעלו בנאמנות עבור המשיבות. בדין ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ליתן צו למתן חשבונות.

 

דיון והכרעה

 

24.      תובענה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. במידה ובית המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו מספקים ואמינים. רק לאחר מכן ייקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות. (ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337 (1997) (להלן: עניין מועצת הפירות); רע"א 7220/09 יציל פיננסים בע"מ נ' כהן (טרם פורסם, ניתן ביום 24.11.2009).

 

25.      על מנת שתצלח דרכו של בעל דין במסגרת השלב הראשון בתביעתו למתן חשבונות, עליו להצביע על שניים: על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות ועל כך שלכאורה בידו זכות לתבוע את הכספים לגביהם הוא תובע את מתן החשבונות (ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף מקסימוס סלום, פ"ד נא(4) 811, 819 (1997); ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מו(3) 570, 584 (1992); ע"א 4087/04 מוטי גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 8.9.2005)).

 

26.      ככלל, אין תובע רשאי לבקש צו למתן חשבונות על מנת לברר כמה חייב לו הנתבע. תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות, אך רשימה זו אינה סגורה. (עניין מועצת הפירות, בעמ' 345; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 220 (מהדורה עשירית, 2010) (להלן: גורן). 

 

27.      איני רואה מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי, כפי שהיא מפורטת בהחלטתו, ולפיה המשיבות הוכיחו קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינן לבין המבקשים - מערכת יחסים שדי לי אם אראה אותה כמערכת יחסים של נאמנות או של שליחות. מדובר במערכת יחסים המקימה הצדקה למתן חשבונות. עיינתי בכל חומר הראיות שהוגש ואיני סבורה שיש הצדקה להתערב בעובדות שנקבעו. העובדות שנקבעו מבוססות בראש ובראשונה על ההסכם שבין הצדדים, על דברים שנאמרו בעדותו של המצהיר מטעם המבקשות ועל התכתבויות בין הצדדים לפיהן עולה כי להשקפת המבקשות אין הן חייבות להעביר למשיבות את מלוא העמלות או התמלוגים (מכתב ב"כ המבקשות שסומן ת/5). שאלות של מהימנות – אינן מתעוררות.

 

28.      בהתאם להלכה הפסוקה, די בכך כי ניתן להצביע שלכאורה עומדת לתובע הזכות לתבוע השבה, ולו רק ביחס לחלק מהסכומים, כדי שתקום הזכות הלכאורית למתן חשבונות (עניין מועצת הפירות, בעמ' 348-347). נוכח קביעותיו שבעובדה של בית המשפט, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו. השתכנעתי כי קיימת למשיבות עילת תביעה לכאורית. נוסף על כך, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, המבקשים לא הציגו בפני בית המשפט המחוזי כל מסמך, התומך בגרסתם לפיה הם זכאים לקבל את העמלות שהתקבלו מהספקים עקב פעילותן של המשיבות, כולם או מקצתם.

 

29.      לא מצאתי ממש בטענות המבקשות כי צו מתן החשבונות, כפי שנפסק, יגרום להן ולספקים נזק עצום. דרישת המשיבות לחשיפת החשבונות מוגבלת אך ורק לתקופת ההתקשרות בין הצדדים, קרי בין השנים 2007-2003 ומתבקש מידע שרלוונטי אך ורק לתקבולי המשיבות. אף הבקשה לקבלת ההסכמים בין המבקשות ובין ספקים אחרים תחומה להסכמים שעניינם עמלות בגין פעולות שבוצעו על-ידי המשיבות. ככל שיש קושי לוגיסטי "לבודד" את הנתונים הנוגעים למשיבות מנתונים של אחרים אם נתונים כאלה מצויים באותם מסמכים, תוכלנה המבקשות לפנות לבית המשפט המחוזי כדי שתינתנה הוראות בעניין הסתרת נתונים שאין למשיבות עניין בהם.

 

30.      לאור האמור, דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקשות ישאו בשכר טרחת עו"ד המשיבות בסך 15,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ח אב, תשע"ב (‏16.8.2012).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11082660_C05.doc   עע + דו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il