עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8226/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 8226/11

לפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקש:

שאול באטה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל מחוז המרכז

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז ב-ת"א 293-09-11 שניתנה ביום 2.11.2011 מפי כבוד השופט פרופ' ע' גרוסקופף

בשם המבקש: עו"ד אורי נוה

בשם המשיבה: עו"ד חגית שפיצר

פסק דין

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט פרופ' ע' גרוסקופף), בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני.

2. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל.

רקע עובדתי

3. להלן יפורט הרקע לבקשה שבפניי, כפי שהובא בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

4. המבקש הוא החוכר, לפחות משנת 1989, של מגרש מספר 10 (לפי תכנית מפורטת ממ/909/א'), עליו פועל במשך למעלה משני עשורים בית אבות סיעודי אותו הקים המבקש.

אין חולק כי עוד מראשית שנות ה-90 פעל המבקש, בשיתוף פעולה עם המועצה המקומית באר יעקב, על מנת לאפשר הרחבה של בית האבות. המבקש יזם והגיש את תכנית מתאר ממ/ 1491/ 2 (להלן: תכנית המתאר) אשר שינתה את יעוד הקרקע בשלושה מגרשים סמוכים לבית האבות (שסומנו בעבר 7, 8, ו-9. להלן: החלקות הסמוכות), באופן שיהפוך אותם למגרשים ביעוד בית אבות. המבקש שכר לשם כך את שירותיו של האדריכל מר מאיר ניר, אשר פעל לאישורה של תכנית המתאר בתיאום עם המועצה המקומית באר יעקב ועם מנהל מקרקעי ישראל (להלן: ממ"י).

5. בערך בשנת 1994 נפגש המבקש עם מנהל מחוז מרכז בממ"י, מר עודד טל (להלן: מנהל המחוז). מנהל המחוז הבטיח להקצות למבקש חלק מהחלקות הסמוכות בפטור ממכרז, והנחה לעשות זאת בהתאם למתווה הבא: חלקה 9, ששטחה 1,350 מ"ר, תפוצל לשני מגרשים: מגרש מספר 9001 בשטח של 350 מ"ר, ומגרש מספר 9000 (הוא המגרש נשוא הבקשה) בשטח 1,000 מ"ר. מגרש 9001 יצורף למגרש 10 (קרי, לבית האבות), והם יצרו יחדיו מגרש בשטח 2 דונם. לאחר מכן, תוך הסתמכות על תקנה 25(11) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות חובת המכרזים), ניתן יהיה להקצות את מגרש 9000 למבקש ללא צורך במכרז.

נוסחה המקורי של תקנה 25(11) לתקנות חובת המכרזים היה כדלהלן:

25. נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה:

...

(11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, בלא יותר מאשר חמישים אחוז משטחו, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל.

בשנת 1995 תוקן נוסחו של ס"ק 11, ומאז הוא קובע כך:

(11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל – טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל.

6. המבקש והאדריכל מטעמו פעלו, לטענתם, בהתאם להנחייתו של מנהל המחוז, והביאו בסופו של דבר לאישור תכנית המתאר, היוצרת פיצול של חלקה 9 לחלקות 9000 ו-9001. ציפייתם היתה, כי בעקבות פיצול זה יוקצה להם בשלב ראשון מגרש 9001, ולאחר מכן, תוך הסתמכות על תקנה 25(11) לתקנות חובת המכרזים, גם מגרש 9000.

7. בניגוד לציפיית המבקשים, מסרו במהלך השנים גורמים שונים בממ"י, במסגרת הליכי התכנון השונים, כי בעוד שמגרש 9001 אכן מיועד למבקש, הרי שלשיטת ממ"י יש להוציא את מגרש 9000 למכרז. המבקש והאדריכל מטעמו לא הכחישו כי ידעו על לפחות חלק מאמירות אלה, אולם טענו שהתעלמו מהן, מאחר שפעלו על פי הנחיית מנהל המחוז, והניחו כי בסופו של יום, לאחר שתכנית המתאר תאושר, יפעל ממ"י על פי ההבטחה שניתנה למבקש ממנהל המחוז.

8. תוכנית המתאר פורסמה למתן תוקף ב- 28.2.2008. כשנתיים וחצי לאחר מכן, ביום 13.12.2010 פנה המבקש במכתב למינהל בו ביקש כי יאושר לו לרכוש את המגרשים 9000 ו- 9001. במענה לכך הודיע מנהל ממ"י באותה עת, מר ירון ביבי, במכתב מיום 26.12.2010, כי "רק מגרש 9001 מהווה מגרש השלמה לשטח בית החולים. יתר המגרשים הינם עצמאיים והם ישווקו במכרז ע"פ תקנות חובת מכרזים".

9. בעקבות זאת, פנה המבקש למינהל כבר ב- 18.1.2011 בבקשה לממש את רכישת מגרש 9001. הטיפול בבקשה זו עוכב, על פי החלטת ממ"י, בשל תביעה אחרת המתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה בין המבקש לקרוביו בקשר לזכויות בבית האבות. בית המשפט המחוזי ציין, כי המבקש לא נקט כל פעולה ביחס לחלקה השני של הודעת ראש ממ"י: קרי, הקביעה כי יתר המגרשים ישווקו במכרז.

10. ביולי 2011 פורסם המכרז. המבקש ידע על המכרז, אולם בחר לא להשתתף בו, בעקבות יעוץ משפטי שקיבל, לפיו אם ישתתף במכרז יהיה מנוע מלטעון נגד עצם הוצאת חלקה 9000 למכרז. חלף השתתפות במכרז הגיש המבקש ביום 1.9.2011 את התובענה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה הוא תובע להחריג את חלקה 9000 מהמכרז, ולחייב את ממ"י לחתום עימו על חוזה חכירה ביחס לחלקה 9000 בפטור ממכרז.

11. ביום 4.9.2011 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון מקדמי בבקשה לסעדים זמניים, במסגרתו ביקשה באת כוח ממ"י ארכה להגשת התייחסותה, והצהירה כי תיבת המכרזים לא תיפתח בתקופת הביניים. ביום 21.9.2011 נשמעו מרבית מצהירי הצדדים, כאשר ביום 2.10.2011 הושלמה חקירת מצהיר נוסף מטעם המבקש. הצדדים הגישו סיכומים בכתב, כאשר סיכומי התשובה מטעם המבקש הוגשו ב- 27.10.2011. במשך כל התקופה האמורה לא נפתחה תיבת המכרזים.

12. ב"כ המבקש טען, כי ניתנה למבקש הבטחה שלטונית כי המגרש יוקצה לו. הבטחה זו ניתנה על ידי גורם בכיר במינהל, מנהל מחוז מרכז בשעתו, והיא עומדת, לשיטתו, בכל התנאים לאכיפתה של הבטחה מנהלית. המבקש אף פעל בהתאם להבטחה שניתנה לו, והשקיע, בידיעת ממ"י ובעידודו, משאבים רבים בקידומה של תוכנית המתאר ובאישורה – אותה תוכנית המאפשרת כיום למינהל את שיווק המגרש במסגרת המכרז. המבקש הוסיף כי יגרם לו נזק שאינו בר פיצוי אם לא יוקצה לו המגרש, שכן משמעות הדבר היא גזר דין מוות לבית האבות. הטעם לכך הוא שלפי הנחיות משרד הבריאות ידרשו בתי אבות סיעודיים לעמוד, החל משנת 2016 בדרישה לשטח בינוי מינימאלי של 1,000 מ"ר לקומה, וללא צירוף המגרש לשטח בית האבות, אין כל אפשרות שבית האבות יעמוד בדרישה זו.

13. ב"כ המשיבה טענה מנגד, כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות. עיקר טעמיה היו כי הבקשה הוגשה בשיהוי כבד, וכי לא ניתנה למבקש הבטחה כפי שהוא טוען. כמו כן נטען, כי המבקש לא הצביע על התנאים להשתכללותה של הבטחה מנהלית בהתאם להלכה הפסוקה; המבקש לא הוכיח מתן הבטחה מפורשת וברורה, לא הוכיח כי נותן ההבטחה הוא בעל הסמכות לתיתה, ולא הוכיח כי ההבטחה היא בת ביצוע.

החלטת בית המשפט המחוזי

14. בהחלטתו מיום 2.11.2011 דחה בית המשפט את הבקשה. בית המשפט קיבל את טענותיו של המבקש בעניין עילת התביעה ובשאלת מאזן הנוחות. כך קבע בית המשפט, כי "קיים לכאורה בסיס ראייתי לטענה כי למבקש ניתנה בשעתו הבטחה מנהלית כי המגרש יוקצה לו, וכי הוא פעל ושינה מצבו לרעה בהסתמך על הבטחה זו". כן נקבע, כי "בא כוח המבקש הצליח להניח גם תשתית ראייתית נאותה לכך שלמרשו ייגרם נזק ניכר בעקבות הקצאת המגרש לאחר... אינני משוכנע שהקצאת המגרש לאחר צפויה להביא לסגירתו הוודאית של בית האבות, אך אין ספק כי סכנה כזו אכן מרחפת מעל עתידו... בכך הצליח המבקש גם להרים את הנטל להראות שמאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת עניינו".

על אף האמור דחה בית המשפט את הבקשה, וזאת עשה "לא בלב קל", כהגדרתו. דחיית הבקשה התבססה על שני טעמים: הטעם העיקרי שניתן לדחיה הוא, כי ההבטחה עליה מסתמך המבקש היא לא רק הבטחה שניתנה על ידי גורם בלתי מוסמך, אלא היא הבטחה בלתי חוקית. זאת, משום שהיא מבוססת על תכנית המיועדת לעקוף את הוראות חוק חובת מכרזים, ולהפוך הוראותיו פלסתר. משכך נקבע, כי אין מדובר בהבטחה שבית המשפט יכול להורות על אכיפתה, וממילא אין אפשרות לתת סעד זמני שמטרתו לאפשר אכיפתה בעתיד. הטעם המשני לדחיה, כפי שהגדירו בית המשפט, הוא השיהוי בהגשת הבקשה.

15. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי.

דיון והכרעה

16. עיינתי בבקשה ובתשובת המשיבה לה, כמו גם בתגובת המבקש לתשובה, על נספחיהן. כאמור, החלטתי לדון בבקשה כבערעור ולקבלו.

17. כידוע, בבוא בית המשפט ליתן סעד זמני, עליו לשקול מספר עניינים: האחד - האם בתובענה העיקרית קיימת עילת תביעה. תנאי זה משמעו, האם עולה מהתובענה שאלה רצינית המצריכה דיון, או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה. בדיקת תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד ואינה אמורה לשקף עמדה נחרצת ביחס לסיכויי התביעה העיקרית. העניין השני - מאזן הנוחות בין הצדדים - האם הנזק שייגרם למבקש הסעד הזמני אם לא יינתן הסעד גדול מן הנזק שייגרם לצד שכנגד, במקרה שיינתן הסעד המבוקש. בין שני התנאים מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוון מבקש הסעד, כך הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת (השוו: רע"א 1719/09 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ברוך לוק (החלטתי מיום 21.5.2009)). בגדר השיקולים הנשקלים על ידי בית המשפט לעניין מתן סעד זמני, יש לשקול גם שיקולים שביושר, ביניהם תום ליבו של מבקש הסעד (ראו, תקנה 362(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבנין ופיתוח, פ"ד מט(1) 730, 737 (1995)). מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד (רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ ואח' נ' רב בריח תעשיות בע"מ ואח' (לא פורסם, 12.1.2010)).

18. בשלב הסעד הזמני יש לבחון את עילת התביעה באורח לכאורי בלבד, כאמור. בענייננו, המבקש עבר משוכה זו והצליח להצביע על קיומה של עילת תביעה לכאורה. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, קיים לכאורה בסיס ראייתי, לכל הפחות במידה הנדרשת בשלב זה של סעד זמני, לטענת המבקש כי פעל על סמך הבטחה שלטונית שניתנה לו. כמו כן, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש: בעוד על בית האבות תרחף חרב הסגירה, אם יוקצה מגרש 9000 לאחר, הרי שהמשיבה לא העלה כל טענה בדבר חשיבות המכרז דווקא בעת הזו. מי שעלול להיפגע מקבלת בקשת המבקש הם, כמובן, המציעים המשתתפים במכרז, ואולם גם הנזק העלול להיגרם להם, אם בסופו של יום תידחה תביעת המבקש, אינו משתווה לנזק אליו ייחשף המבקש אם לא יינתן הצו, ובוודאי שאינו עולה עליו.

באמור עד הנה דעתי, למעשה, כדעת בית המשפט המחוזי. אולם, במסקנה המתבקשת מן האמור דעתי שונה. אפרט.

19. משעלה בידי המבקש להראות קיומה של עילת תביעה לכאורה ולהצביע באופן ברור על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, יש מקום להעניק לו את הסעד הזמני המבוקש. קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר אי חוקיותה של ההבטחה – הקביעה שהובילה, למעשה, לדחיית הבקשה – נעשתה בשלב מוקדם מדי. שאלת טיבה של ההבטחה השלטונית נמצאת בלב התביעה העיקרית, ואין מקום לקבוע בה מסמרות בשלב מוקדם זה של סעד זמני. טיבה של ההבטחה השלטונית, אם יוכח שניתנה, האפשרות לאכפה, ויתר טענות הצדדים בעניין – מקומן להתברר במסגרת התביעה העיקרית. משקבע בית המשפט כי קיימת עילת תביעה לכאורה וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המבקש, המסקנה המתבקשת מכך בנסיבות העניין היא כי יש להעניק את הסעד הזמני למבקש.

20. הזכרתי לעיל את תקנה 25(11) לתקנות חובת המכרזים. האפשרות לקבל את אישורה של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, כפי שמופיע בסעיף, עלתה בבית המשפט המחוזי רק במסגרת סיכומי התשובה של המבקש, כאמור בהחלטתו של בית המשפט. אף על פי כן, לא מן הנמנע כי גם עניין זה טעון בירור במסגרת התביעה העיקרית.

21. לא מן המותר להעיר, כי דומה שנעשה כבר בירור עובדתי נרחב במסגרת הבקשה לסעד זמני. הצדדים ישקלו מהן הראיות, אם בכלל, שיש להוסיף בבירור התביעה העיקרית. ייתכן והדרך למתן פסק דין בתביעה אינה ארוכה כלל ועיקר.

22. לאור כל האמור, הערעור מתקבל. ניתן בזאת למבקש צו מניעה זמני כמבוקש בסעיפים 1 ו-2 לבקשתו בבית המשפט המחוזי. להמשך ההליכים בבית המשפט המחוזי יש לצרף את המציעים במכרז, כפי שהועלה על ידי המשיבה בתשובתה. הצו הזמני מותנה בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסך 300,000 ש"ח, להבטחת נזקי המשיבה ו/או המציעים האחרים במכרז, אותם יש, כאמור, לצרף להליך. הערבות תופקד עד ליום 11.12.2011 בבית המשפט המחוזי, שאם לא כן – יפקע תוקפו של צו המניעה הזמני. אין צו להוצאות בהליך זה.

ניתן היום, ה' בכסלו תשע"ב (1.12.2011).