עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8220/10

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"א 8220/10

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערערות:

1. חברת אוניברסל טלסטה קורופוריישן בע"מ

2. חברת פסג'

3. חברת נתיב צ'רלס בע"מ

4. חברת נתיב הוורדים בע"מ

5. חברת פסג' מרכזי למסחר בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

2. עו"ד יוסף מולאור , בתפקידו ככונס נכסים

תגובת המערערות לבקשת המשיבים למחיקת ההליך על הסף

בשם המערערות: עו"ד איל זלר

בשם המשיבים: עו"ד תמיר צדיקי

החלטה

לפניי בקשה מטעם המשיבים לסילוק הערעור שבכותרת על-הסף, בשל איחור בהגשתו. הערעור הוגש ביום 9.11.2011, והוא נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מיום 22.6.2010. בפתח הודעת הערעור צוין כי פסק-הדין "נתקבל אצל המערערות ביום 4.10.2010 לאחר שבדקו במזכירות בית המשפט וצילמוהו מהתיק". בבקשה המונחת לפניי נטען כי בדיקה שנערכה לאחרונה במערכת "נט המשפט" גילתה כי פסק-הדין הומצא לעורך-הדין בנישו, שייצג את המערערות בבית המשפט המחוזי, עוד ביום 15.7.2010, ולכן המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 26.10.2010. משמע: הערעור הוגש באיחור ניכר של כשבועיים.

המערערות הגישו תגובה לבקשה לסילוק על-הסף. עיינתי בתגובה, ולא מצאתי בה תשובה הולמת לטענה בדבר מועד ההמצאה. יובהר: לבקשה לסילוק על-הסף צורף תדפיס מ"נט המשפט", הכולל אישור מסירה, שממנו עולה כי אכן בוצעה המצאה לעורך-הדין הקודם של המערערים ביום 15.7.2010. המערערות כלל אינן מתמודדות עם מסמך זה, אלא מתעלמות לגמרי מקיומו ומסתפקות בחזרה על הטענה כי פסק-הדין נתקבל אצלן ביום 4.10.2010 וכי "עד לאותו המועד לא התקבל אצל נציג התובעות פסק הדין לא על ידי בא כוחן הקודם ולא בדרך אחרת". ברי כי בטענה כללית זו לא סגי כדי לשמוט את הקרקע מתחת למסקנה העולה מאישור הפורמאלי בדבר ביצוע המצאה בתאריך מוקדם יותר (ראו למשל ע"א 32/11 זנגריה נ' זנגריה (לא פורסם, 8.2.2011(.

המסקנה היא כי לפי הנתונים שלפניי הערעור הוגש באיחור. אמת נכון הדבר, כי הבקשה לסילוק על-הסף הוגשה בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שכבר הוגשו סיכומי המערערות, וכשהדיון לפני הרכב קבוע למועד קרוב (19.12.2011). אולם, האחריות להגיש את ההליך במועד הייתה מוטלת בראש ובראשונה על המערערות, והיו אלה המערערות עצמן שדיווחו בהודעת הערעור כי פסק-הדין התקבל לראשונה ביום 4.10.2010 – דיווח שאינו עולה בקנה אחד עם האישור בדבר ביצוע המצאה לעורך-דינן הקודם. במצב דברים זה, העובדה שסוגיית המועדים התבררה רק עכשיו אינה מאיינת את עצם האיחור ואינה "מכשירה" את הותרת הערעור על-כנו מבלי שניתנה למערערות הארכת מועד.

הנה כי-כן, מסקנתי היא כי הערעור הוגש באיחור. ככלל, במקום שבו מתקבל לרישום הליך שהוגש באיחור, והאיחור מתגלה בדיעבד, דין ההליך להימחק על-הסף. עם זאת, בנסיבות העניין ובשים לב למועד הגשת הבקשה שלפניי, ראיתי לנכון לאפשר למערערות להגיש, עד ליום 26.10.2011, בקשה מנומקת להארכת מועד. יובהר, כי איני מביע בשלב זה כל עמדה לעניין ההחלטה בבקשה כזו, ככל שתוגש. אם לא תוגש בקשה להארכת מועד, יובא התיק לפניי לשם מחיקתו ללא הודעה נוספת. סוגיית ההוצאות בגין הבקשה שלפניי תיוותר אף-היא להחלטה שתינתן בהמשך.

ניתנה היום, ‏י"ט בתשרי, תשע"ב (17.10.2011).