עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8186/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 8186/11

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העורר:

דוד ביטון

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.11.11 במ"ת 21680-09-11 שניתנה על ידי כבוד השופט צ' קאפח

תאריך הישיבה:

י"ז בחשון התשע"ב

(14.11.2011)

בשם העורר:

עו"ד רות לוין

בשם המשיבה:

עו"ד אושרה פטל

החלטה

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע במ"ת 21680-09-11 מיום 3.11.2011 (כבוד השופט צ' קאפח) שבמסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס וניסיון למעשה סדום בשכנתו. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 25.10.2011 קבע בית המשפט המחוזי כי אין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר. בית המשפט בחן את החלופה שהוצעה על ידי העורר ואושרה על ידי שירות המבחן, אך קבע כי מדובר בחלופה שאין בה כדי לאיין את מסוכנותו. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי ניתן, באופן עקרוני, למצוא חלופה הולמת. ביום 3.11.2011 התקיים דיון נוסף בחלופת מעצר שהציע העורר. העורר הציע את אותה החלופה שנדחתה בהחלטתו הקודמת של בית המשפט, והשוני בין החלופות הסתכם בכך שהוא ישהה ביחידת מגורים עצמאית בתוך הבית. בהחלטתו, דחה בית המשפט את החלופה וקבע שאין בשינוי זה כדי לסייע לאיון מסוכנותו כלפי הקטינים הגרים באותו הבית. לפיכך, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

מכאן הערר שלפניי, שבמסגרתו טוען העורר כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה על שחרורו לחלופת המעצר שהוצעה על ידו ונבחנה ואושרה על ידי שירות המבחן. לטענתו, שגה בית המשפט בכך שהתעלם מקביעתו של שירות המבחן שלפיה לא נשקפת סכנה ממשית לקטינים המתגוררים בדירה שתשמש כחלופת מעצר וכן מכך שהעורר ישהה בתחומיה של יחידת הדיור בלבד. כמו כן, התייחס העורר לנסיבותיו האישיות, עברו הפלילי הנקי, הזמן הרב שעבר מאז האירועים המתוארים בכתב האישום ומצבו הבריאותי – כטעמים המצדיקים לטעמו את שחרורו לחלופת מעצר.

מנגד, טוענת המשיבה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להורות על שחרורו של העורר לחלופת המעצר שהוצעה. עוד טוענת המשיבה כי אין בחלופה שהוצעה על ידו כדי לאיין את מסוכנותו, אבל הדלת פתוחה בפניו להציע חלופה הולמת יותר שתיבחן על ידי בית המשפט המחוזי.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר ובהחלטותיו של בית המשפט המחוזי ושמעתי את טיעוני הצדדים בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להדחות.

עיקר טענותיו של העורר מופנה כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לקבל את המלצת שירות המבחן, אשר קבע כי החלופה שהציע די בה כדי לאיין את מסוכנותו. בעניין זה אין לי אלא לחזור על ההלכה הקובעת כי המלצת שירות המבחן, כשמה כן היא, בגדר המלצה בלבד ואין בית המשפט מחויב לפעול לפיה. כך, נקבע בהקשר זה כי:

"ברי, כי על בית המשפט המקבל לידיו תסקיר מעצר בעניינו של נאשם להביא בחשבון את המלצת שירות המבחן. יחד עם זאת, ועם כל ההערכה לתסקירי שירות המבחן ולעבודתו המקצועית והחשובה של השירות, מדובר בהמלצה בלבד ובית המשפט עצמאי בהפעלת שיקול דעתו.. לא למותר לציין גם כי השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו לא בהכרח זהים וחופפים הם" (בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.6.2005)).

בענייננו, החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לשחרר את העורר לחלופת המעצר שהוצעה על ידו הינה החלטה סבירה בנסיבות העניין ולא מצאתי מקום להתערב בה. אף לטעמי אין בחלופה שהוצעה, אף לא בגרסתה ה"משופרת" כדי לאיין את מסוכנותו של העורר. זאת, בין היתר, לנוכח העובדה שישהה בדירה בה נמצאים קטינים. כמובן, במידה והעורר יציע חלופה אחרת, תיבחן זו על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת בקשה לעיון חוזר.

לאור האמור לעיל, דין הערר להדחות.

ניתנה היום, י"ח בחשון התשע"ב (15.11.2011).