עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8103/12

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  8103/12

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקשת:

פלונית

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. המחלקה לשירותים חברתיים ביישוב פלוני

 

2. המחלקה לשירותים חברתיים ביישוב אלמוני

 

3. פלוני

 

4. פלונית

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיאה י' אלרון) בתיק ענ"א 48872-09-12 מיום 9.10.2012

                                          

בשם המבקשת:

עו"ד עדיאל ברוך; עו"ד ניר פייטלוביץ

 

החלטה

 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיאה י' אלרון) שדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער בחיפה (כב' השופטת ע' בן לוי). במסגרת החלטה זו הורה בית המשפט לנוער להאריך את תוקפו של צו פיקוח והשגחה שמכוחו שוהה המשיבה 4, בתהּ הקטינה של המבקשת, במסגרת חוץ-ביתית.

 

1.             המבקשת והמשיב 3 נישאו זה לזה בשנת 2000. במסגרת נישואיהם נולדה לצדדים ביתם, היא המשיבה 4, שהיא כיום כבת 10. לפני מספר שנים עלו יחסיהם של בני הזוג על שרטון והם התגרשו. מהמסמכים שצורפו לבקשה שלפניי עולה כי יחסיהם הקשים והמורכבים של בני הזוג הובילו להתדרדרות קשה בתפקודה הרגשי, ההתנהגותי והלימודי של הקטינה. על כן הוצאה הקטינה בשנת 2010 מבית אימהּ בצו חירום על-פי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: צו המשמורת וחוק הנוער) והועברה למרכז טיפולי, ובהמשך נקלטה במסגרת חוץ-ביתית שבה היא שוהה כיום.

 

1.             לקראת פקיעתו של צו המשמורת האמור, הגישה המשיבה 1 בקשה להאריך את תוקפו של הצו למשך שנה נוספת. על-פי הנטען בבקשה זו, הותרת הקטינה במסגרת החוץ-ביתית לתקופה זו תסייע לה לבסס את תהליך השיקום המשמעותי שאותו היא עוברת כעת. ביום 23.8.2012 הגישה המבקשת לבית המשפט לנוער בקשה לביטול צו המשמורת. לאחר קיום דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט את בקשת המבקשת וקיבל את עמדת המשיבה 1 שלפיה יש להאריך את תוקפו של צו המשמורת בשנה נוספת, זו השנה השלישית. בית המשפט קבע כי הסכסוך בין המבקשת לאבי הקטינה, המשיב 3, הוא סכסוך גלוי ומתמשך, כאשר הילדה עומדת בתווך בין הוריה. בית המשפט ציין כי בחצי השנה האחרונה חל שיפור משמעותי בהתנהלותה של הקטינה, וכי אם יוחלט על החזרתה למשמורת אחד מהוריה – ישוב מצבה לקדמותו. על כן, נקבע כי תוקפו של צו המשמורת יוארך בשנה, וכי עובדי רשות הרווחה וגורמי הטיפול יתנו את הדעת לאפשרות שלא יחול שינוי בתקשורת שבין הורי הקטינה. ערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו לבית המשפט המחוזי – נדחה. בית המשפט המחוזי קיים דיון בעניינה של הקטינה ביום 9.10.2012, ולאחר ששמע את הצדדים קבע אף הוא כי טובת הקטינה מחייבת את המשך שהייתה במסגרת החוץ-ביתית שבה היא שוהה כיום, ועל כן הותיר את החלטת בית המשפט לנוער על כנה.

 

2.             מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשת, שתי הערכאות דלמטה לא בחנו לעומק את טובת הקטינה ורצונה. על-פי הנטען, כיום מצבה של הקטינה טוב יותר מזה שהיה שעה שהוצאה מביתה, ולראיה – הקטינה ציינה הן בפני בית המשפט קמא הן בפני בית המשפט לנוער, באמצעות האפוטרופוס שלה לדין, כי היא אינה מעוניינת עוד לשהות במסגרת-חוץ ביתית, וכי היא מבקשת לצאת לביתה ולמשפחתה. באשר לסכסוך שבינה לבין אבי הקטינה גורסת המבקשת כי סכסוך זה אינו מהווה עילה להותרת הקטינה במסגרת חוץ-ביתית; כי לא נבדק כלל האם סכסוך זה עודנו מתמשך היום, שכן החלטת הערכאות דלמטה נסמכה על ניסיון העבר בלבד מבלי שנבחן מצב הסכסוך בעת הזו; וכי לא נדונה השאלה מה יעלה בגורל הקטינה בתום שנת ההארכה של צו המשמורת, ככל שהסכסוך הנטען שבין ההורים לא ישכך. המבקשת גורסת כי סעד הוצאת קטין ממשמורת האחראי עליו, כקבוע בסעיף 3(4) לחוק הנוער, הינו מוצא אחרון שיש לפנות אליו לאחר שנמצא כי כל אמצעי אחר אינו יעיל. בענייננו טוענת המבקשת כי משום שהשעה אינה עוד שעת חירום, נטל השכנוע המוטל על פקיד הסעד כבד שבעתיים. לבסוף מטעימה המבקשת כי על-מנת לשפר ולחזק את יכולותיה ההוריות היא נטלה חלק בעשרות מפגשים אישיים עם מדריכה הורית, וכי כעת בכוונתה להעניק לקטינה חום ואהבה. נוכח כל אלה, עמדתה היא כי יש להשיב את הקטינה למשמורתה.

 

3.             לאחר שקראתי בעיון את הבקשה על צרופותיה, את החלטת בית המשפט קמא ואת החלטת בית המשפט לנוער, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה שלפנינו אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקתנו לעניין התערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי", שכן היא אינה מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (רע"א 5413/11 פלוני נ' עיריית כרמיאל פקידת הסעד, פסקה 5 (לא פורסם, 26.7.2011)). גם אם נניח לטובת המבקשת כי בנושאים הקשורים להפרדת ילדים מהוריהם יש להקל במידת מה את הנטל המוטל על מגישי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: בע"ם 8007/12 פלוני נגד היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 11 (לא פורסם, 8.11.2012)), לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטות בתי המשפט דלמטה. טענותיה של המבקשת נבחנו בשתי ערכאות, אשר שמעו את עמדת הצדדים בהרחבה. הן בית המשפט לנוער הן בית המשפט קמא התרשמו כי לטובת הקטינה עליה להיוותר שנה נוספת במסגרת החוץ-ביתית שבה היא שוהה כעת. ערכאות אלו הן המקום המתאים לבירורן של השאלות העובדתיות הקונקרטיות הנטועות בדל"ת אמותיה של המחלוקת שלפנינו.

 

4.             למעלה מן הצורך יצוין כי גם לגופם של דברים לא הונחה עילה להתערבות בהכרעת הערכאות הקודמות. מדברי אביה של הקטינה בבית המשפט קמא עולה כי הסכסוך בינו לבין אמהּ של הקטינה עודו נמשך. עיון בחוות הדעת הטיפוליות שצורפו לבקשה זו ובפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בבתי המשפט דלמטה מלמד כי גורמי הרווחה המטפלים בעניינה של הקטינה סבורים כי הקטינה עוברת תהליך משמעותי במסגרת החוץ-ביתית, אשר רצוי לאפשר את המשכו. כעולה מהבקשה להארכת צו המשמורת, מסגרת זו מנוהלת בצורה ביתית ומשפחתית, והיא מעניקה לקטינה תמיכה פיזית, רגשית וחינוכית – תוך שניתנת לקטינה האפשרות לשמור על קשר יציב עם שני הוריה, מבלי להיחשף בצורה משמעותית לסכסוך ביניהם. זאת ועוד; מדברי העובדת הסוציאלית המעורבת בעניינה של הקטינה, אשר הופיעה הן בפני בית המשפט קמא הן בפני בית המשפט לנוער, עולה כי בשנה האחרונה למדה הקטינה להציב לעצמה גבולות מול הוריה נוכח הסכסוך המתנהל ביניהם; הצליחה ליצור קשרים חברתיים משמעותיים; התפנתה לעסוק בגיבוש הזהות העצמית שלה; והחלה לקחת חלק בפעילויות המתאימות לגילה. גם באת כוח היועץ המשפטי לממשלה ציינה בדיון בבית המשפט קמא כי בשנה האחרונה השתפר מצבה של הקטינה במסגרת המוסדית שבה היא שוהה. לעומת זאת, האפוטרופוס לדין של הקטינה, אשר הביע בשמה את בקשתה לשוב לביתה, ציין כי ישנו חשש מבוסס כי אם הקטינה תשוב למשמורת מי מהוריה היא תיחשף לסכסוך הניטש ביניהם, דבר שעלול לגרום לה לנזק שלא ניתן יהיה לתקנו – ועל כן הצטרף בעניין זה לעמדת הגורמים המטפלים. משכך, מקובלת עליי קביעת הערכאות דלמטה שלפיה השבת הקטינה למשמורת אחד מהוריה בעת הזו עלולה לחשוף אותה בשנית לסכסוך שבין הוריה באופן שיסב לה נזק. אשר על כן, לא נראה כי קמה עילה להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות שלפיהן טובת הקטינה מחייבת לאפשר לה להשלים את התהליך שבו החלה במסגרת החוץ-ביתית שבה היא שוהה, אשר משמשת עבורה עתה מרחב מוגן. הנחתי היא כי גורמי הרווחה אכן ישובו ויבדקו מעת לעת האם בשלה השעה להשיב את הילדה למשמורת מי מהוריה.

 

           התוצאה היא שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ו בכסלו התשע"ג (‏10.12.2012).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12081030_M03.doc   טח

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon