עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8056/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 8056/11

בפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקש:

יעקב עטייה

נ ג ד

המשיבה:

מי נתניה [2003] בע''מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ברע"א 24586-06-11 שניתנה ביום 1.11.2011 על-ידי כב' הנשיאה ה' גרסטל

בשם המבקש :

בעצמו

בשם המשיבה :

בעצמה

פסק-דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' הנשיאה ה' גרסטל) בבקשה לסעד זמני, שבגדרה נקבע כי בכפוף להפקדת 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט, תוחזר הספקת המים לביתו של המבקש.

1. המבקש חייב למשיבה סכום הנאמד בכ-20 אלף ש"ח בגין חיובי מים וביוב. ביום 29.12.2010, הגיעו הצדדים להסכם בדבר פירעון החוב, במסגרתו שילם המבקש למשיבה סכום של 2,200 ש"ח, והתחייב לשלם את היתרה – בניכוי ריביות ואגרות ניתוק – ב-12 תשלומים חודשיים של 940 ש"ח מדי חודש בחודשו. לאחר שהמבקש לא עמד בהתחייבותו, שלחה לו המשיבה הודעה בדבר ניתוק המים לדירתו ודרישה לפירעון החוב המלא. בעקבות זאת, פנה המבקש לבית משפט השלום בנתניה בבקשה להוצאת צו מניעה נגד המשיבה. בדיון שהתקיים לפני בית משפט השלום (כב' השופטת י' קלוגמן), הסכימו הצדדים כי המבקש יסדיר את פירעון התשלומים החודשיים שבהם לא עמד, עד ליום 28.3.2011. מספר ימים לאחר מכן, פנה המבקש לבית משפט השלום בבקשה נוספת, לדחיית מועד התשלום. בית המשפט דחה את הבקשה וחייב את המבקש בהוצאות ושכ"ט המשיבה.

2. על החלטה אחרונה זו, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי מרכז. בפסק-דין מיום 2.10.2011, מחק בית המשפט המחוזי מרכז (כב' הנשיאה ה' גרסטל) את הבקשה, לאחר שלא שולמה אגרה. המבקש פנה בבקשה לביטול פסק הדין, שהועברה לתגובת המשיבה בהחלטה מיום 9.10.2011. ביום 1.11.2011, פנה המבקש בבקשה לסעד זמני לבית המשפט המחוזי, בטענה שהמשיבה ניתקה את זרם המים בביתו, ללא התראה. בית המשפט נעתר לבקשתו "מטעמים אנושיים בלבד", למרות שקבע כי קיים ספק ביחס לסיכויי ההליך, והתנה את ביטול ניתוק המים בהפקדה של 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

3. מכאן הבקשה שלפניי, ובצידה בקשה לסעד זמני. המבקש – שאינו מיוצג – טוען כי אין ביכולתו להפקיד סכום של 3,000 ש"ח, נוכח מצבו הבריאותי והכלכלי הקשה. המבקש מציין כי הוא מתקיים מקצבת נכות, וזו הכנסתו היחידה. לדבריו, הוא ומשפחתו אינם מסוגלים לחיות ללא מים, ויש להורות על ביטול הניתוק באופן מיידי. המשיבה, מצידה, מתנגדת לבקשה, וטוענת כי המבקש הוא סרבן תשלום ומתדיין סדרתי. לדבריה, המבקש לא שילם את התשלומים שנקבעו במסגרת הסדרי הפשרה, ואינו עומד בתשלומים השוטפים המוטלים עליו.

4. ברי כי הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה בהלכה הפסוקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הלך כברת דרך לטובת המבקש, ונעתר לבקשתו לסעד זמני מטעמים הומניטאריים, על אף שסבר כי סיכויי ההליך לגופם אינם גבוהים. תנאי לכך היה הפקדה של 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט. מהשתלשלות העניינים בתיק, עולה כי המבקש נמנע מקיום התחייבויותיו, ולא עמד בתשלומים החודשיים שנקבעו בהסכמים בינו לבין המשיבה, גם לאחר שניתנו לו הזדמנויות נוספות לעשות כן. לא מצאתי אפוא עילה להתערב בסכום שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. עם זאת, מצאתי לנכון – נוכח המאטריה שבה עסקינן שבית המשפט המחוזי בדין לא התעלם ממנה – לדון בערעור כאילו הוגש לפי רשות שניתנה, ולאפשר למבקש לשלם את סכום ההפקדה שעליו הורה בית המשפט המחוזי, בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים. זרם המים לביתו של המבקש יחובר אפוא עם הפקדת התשלום הראשון (בסך 1,000 ש"ח) לקופת בית המשפט המחוזי מרכז. בהמשך, ככל שהמבקש לא יעמוד באחד מהתשלומים הבאים במועדו, יפקע הסעד הזמני האמור. למותר לציין כי סעד זה יעמוד בעינו עד לסיום ההליך העיקרי בבית המשפט המחוזי מרכז שבגדרו נתבקש הסעד הזמני. עוד אדגיש כי אין באמור משום נקיטת עמדה לגופה של המחלוקת בהליך העיקרי.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ט' בחשון התשע"ב (‏6.11.2011).