עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8021/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 8021/11

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

דוד בן שטרית

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: י"ב בחשון התשע"ב (9.11.2011)

בשם המבקשת: עו"ד עידית פרג'ון

בשם המשיב: עו"ד יורם שפטל; עו"ד מיטל דנינו

החלטה

לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 10.11.2011 או עד למתן פסק דין בתיק ת"פ 24078-11-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו של עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק) ונשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק. בכתב האישום נטען כי במועד הרלוונטי, נענה המנוח לבקשת המשיב להיפגש עמו. כשהגיע המנוח למקום המפגש המתואם, כך נטען, המתין לו המשיב, מצויד באקדח, ומשיצא המנוח מרכבו שלף המשיב את האקדח וירה בו מטווח קצר דבר שגרם בהמשך למותו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ביום 14.2.2011 קיבל בית המשפט המחוזי (מ"ת 24084-11-10, כבוד השופט ד' מגד) את הבקשה והורה על מעצרו של המשיב כאמור. בהחלטתו זו קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המעשים המיוחסים למשיב וכי אין בנמצא חלופת מעצר שיכולה לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. כן נקבע כי קיים חשש שינסה להתחמק מן הדין, אם ישוחרר. ערר שהוגש על החלטה זו, מטעם המשיב, נדחה על ידי בית משפט זה, ביום 28.7.2011 (בש"פ 5471/11 כבוד השופט י' עמית) בקובעו כי כנגד המשיב עומדת "מערכת ראיות העומדת ברף של ראיות לכאורה" (ראו סעיף 4 להחלטה) וכן כי ללא ספק קמה עילת מעצר נגדו. בהמשך, ביום 12.6.2011, הורה בית משפט זה (בש"פ 5675/11 כבוד השופטת א' חיות) על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

ביום 7.12.2010 הוקרא כתב האישום. הדיון נדחה למתן מענה ולבקשת בא-כוח המשיב נדחה מספר פעמים נוספות. ביום 18.7.2011 הוגש מענה בכתב לכתב האישום. ביום 23.10.2011 החלה להישמע פרשת התביעה ונשמעה עדותם של שלושה עדי תביעה. ביום 30.10.2011 נשמעה עדותם של חמישה עדי תביעה נוספים. ביום 6.11 נשמעו ארבעה עדים נוספים. שני מועדים נוספים קבועים לימים 20-21.12.2011 וכן ל-4.12.2011 ול-.11.12.2011 משטרם הסתיים משפטו של המשיב, בחלוף מעל לתשעה חודשים, בהתאם לסעיפים 61 ו- 62 לחוק המעצרים, הוגשה בקשה זו שלפניי.

המבקשת טוענת, כי מסוכנתו של המשיב נלמדת מן המעשים המיוחסים לו ומנסיבות ביצועם, ומתחזקת לאור עברו הפלילי. כן היא טוענת, כי נוכח התחמקותו של המשיב משך תקופה ארוכה מגורמי האכיפה טרם מעצרו, קיים חשש להימלטותו מן הדין. לבסוף מדגישה המשיבה כי תחילת שמיעת ההוכחות במשפטו של המשיב התעכבה בשל בקשות דחייה מטעמו ומטעם בא-כוחו.

מנגד, טוען המשיב, כי משפטו לא מתקדם בקצב מספק עד כה ולכן יש לשחררו. לדבריו, הסיבות שבעטיין ביקש את דחיית הדיונים, כאמור בטענות המבקשת, נעוצות בצורך לקבל לידיו את חומר הראיות וללמוד את התיק. עוד הוא טוען כי קיימת בעיה מבנית באופן שבו נקבעים תאריכי הדיון בבית המשפט המחוזי. כך, לטענתו, החל מה-1.1.2012 לא נקבעו דיונים בתיק דנן וזאת בשל הדיונים בתיק אחר, גדול יותר, אשר תופס חלק נכבד מלוח הדיונים של בית המשפט. עוד הוא טוען, בפירוט רב, כי בשלב זה, לאחר שהחלו דיוני ההוכחות, חל כרסום משמעותי בתשתית הראייתית הלכאורית בתיק. כרסום זה מהווה לטעמו שיקול לטובת שחרורו. לבסוף הוא מדגיש, כי מדובר בהארכת מעצר שנייה, בחלוף תשעה חודשים, המהווה חריג שיש להפעילו במקרים נדירים ורק כאשר יש מתווה ברור להמשך התנהלות התיק.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בית משפט זה, בדחותו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המשיב עד לתום ההליכים, קבע כאמור כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בתיק דנן. כפי שציינה חברתי השופטת חיות בהחלטתה בעניינו של המשיב, זוהי נקודת המוצא לדיון בהארכת מעצרו שכן אין מדובר בהליך ערעורי. ככל שיש מקום לשנות מן המסקנה בעניין התשתית הראייתית והשלכתה לעניין עצם המעצר, ואיני קובע כך, הרי שפתוחה בפני המשיב האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי, אם ימצא לנכון.

הלכה היא כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר (ראו סעיף 61 לחוק המעצרים; בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002)). בנוסף, הרי שעם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו למשל: בש"פ ‎1150/01 מדינת ישראל נ' נמרודי, פ"ד נה(3) 232 (2001); בש"פ 519/11 מדינת ישראל נ' אנס הייבי, (טרם פורסם, 2011)). עם זאת, ישנם מקרים, שבהם חובה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. השיקולים שיש לבחון הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב (ראו בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי, (לא פורסם, 21.2.2007)).

(ראו למשל בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006).

במקרה דנן כנגד המשיב עומד אישום בגין מעשה רצח. לאור זאת, המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו ברורה. כך במיוחד בנסיבות המתוארות בכתב האישום, שלפיהן תכנן המשיב את הרצח מלכתחילה וביצעו בדם קר. כמו כן מאחר ומדובר באדם שלחובתו 10 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות אלימות וסמים, אשר לאחר הרצח נשוא כתב האישום נעלם מביתו ולא ענה לטלפונים ונמצא על ידי המשטרה רק לאחר כחודש וחצי, הרי שמקובלת עליי טענת המבקשת שלפיה יש יסוד סביר לחשש שמא ינסה להימלט מן הדין.

לבסוף, באשר לקצב התקדמות ההליכים בעניינו של המשיב. אכן, התיק דנן אינו מתקדם בקצב משביע רצון. אולם, מן העבר השני עומדת כאמור מסוכנותו הרבה של המשיב, החשש להימלטותו מן הדין על רקע היעלמותו הקודמת וכן העובדה כי קבועות מספר ישיבות לעת הזו להמשך שמיעת משפטו. איזון בין השיקולים האמורים מחייב לטעמי, בשלב זה, את המשך מעצרו של המשיב. בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע מועדים רבים להמשך שמיעת משפטו של המשיב, במהלך שלושת החודשים הקרובים.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרו של המשיב, בתשעים ימים, החל מיום 10.11.2011 או עד למתן פסק דין בתיק תפ"ח 24078-11-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ב בחשון התשע"ב (9.11.2011).