עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7827/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בשג"ץ 7827/12 - א'

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקש:

שאול ויסמן

נ ג ד

המשיבים:

1. היועהמ''ש לממשלה, עו"ד ויינשטיין

2. שר הפנים, אלי ישי

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק-דין שניתן בבג"ץ 6430/12 ויסמן נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, מיום 23.9.2012). בפסק-הדין נדחתה על-הסף, על דעת הרכב של שלושה שופטים, עתירה שהגיש המבקש אשר בה טען כי המשיבים אינם מונעים את פעולתם הבלתי חוקית – לשיטתו – של גורמי התכנון. בפסק-דינו של בית המשפט העליון נקבע כי בפועל השגותיו של המבקש מופנות, לפחות בחלקן, נגד החלטותיהם של גופי התכנון, ובעניין זה יש לו למבקש סעד חלופי. עוד נקבע כי טענותיו של המבקש בעניין מחדליהם של המשיבים אינן נתמכות במסמכים מתאימים והן כלליות ובלתי בהירות ואינן מגלות על פני הדברים עילת להתערבות בג"ץ.

פסק-הדין ניתן, כאמור, ביום 23.9.2012. לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון הוא תוך 15 ימים מיום מתן פסק-הדין (ולא מיום המצאתו). כלומר, בענייננו המועד האחרון להגשת ההליך חל ביום 9.10.2012. בפועל הוגשה הבקשה לדיון נוסף, יחד עם הבקשה שלפניי, ביום 29.10.2012, קרי – 20 ימים לאחר המועד הקבוע בדין. בבקשה נטען כי פסק-הדין הומצא לעותר בדואר רשום רק ביום 21.10.2012. עוד מציין המבקש את נסיבותיו הרפואיות.

דין הבקשה להידחות.

לבית המשפט מסורה הסמכות להורות על הארכת המועד להגשת בקשה לדיון נוסף. עם זאת, לאור מאפייניו המיוחדים של הליך זה – אשר פותח פתח לליבון נוסף של סוגיה שהוכרעה בפסק-דין של בית המשפט העליון – נקבע כי הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד תיושם באופן דווקני ונוקשה (ראו למשל בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 13.9.2009)). "פרק הזמן הקצר" – כך נפסק – "כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף" (בש"א 7155/06 יונה נ' עו"ד יניב אינסל (לא פורסם, 3.10.2006)).

אמת, במקום שבו פסק-הדין לא הומצא לבעל-הדין בסמוך לאחר הינתנו – כנטען בענייננו – הדבר עשוי לשמש נימוק לטובת מתן ארכה, אולם כל מקרה נבחן על-פי נסיבותיו. אחד השיקולים הנוספים שיש לבדוק הוא סיכויי ההליך. ודוק: כאשר עסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, השיקול שעניינו סיכויי ההליך עשוי לקבל משקל רב יחסית, זאת במקום שבו ברור על פני הדברים כי פסק-הדין של בית המשפט העליון אינו מתקרב אפילו ל"סביבת" התנאים למתן דיון נוסף כפי שהם קבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. דומה כי זה מצב הדברים בענייננו. על פניו, ברור כי בפסק-הדין נשוא הבקשה שלפניי – שהורה על דחיית ההליך על-הסף – לא נקבעה כל הלכה חדשה, ואין סיכוי נראה לעין למתן דיון נוסף. במצב דברים זה גם אין תוחלת במתן הארכה המבוקשת.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד בחשוון התשע"ג (30.10.2012).