עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 759/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"א 759/13

בש"א 1082/13

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערערת בבש"א 759/13 והמשיבה בבש"א 1082/13:

פייננשל לוורג' ד.פ. בע''מ

נ ג ד

המשיב בבש"א 759/13 והמערער בבש"א 1082/13:

עוזי גולדשטיין

ערעורים על החלטתה של כבוד רשמת בית המשפט ל' בנמלך מיום 20.1.13 בבש"א 7413/12

בשם המערערת בבש"א 759/13 והמשיבה בבש"א 1082/13:

עו"ד אמיר אריק

בשם המשיב בבש"א 759/13 והמערער בבש"א 1082/13:

בעצמו

פסק-דין

לפניי שני ערעורים על החלטת הרשמת ל' בנמלך (בש"א 7413/12-ו') מיום 20.1.2013.

עניינו של ההליך הוא בבקשת הארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שעסק בשאלת תוקפו של שטר משכנתא. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 12.7.2012 והבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה על ידי עוזי גולדשטיין (הוא המערער בבש"א 1082/13 והמשיב בבש"א 759/13, להלן: המערער) ביום 15.10.2012.

בהחלטתה, קבעה הרשמת כי נוכח העובדה שבקשת הארכת המועד הוגשה במועד הקבוע להגשת הערעור (ומשכך לא נוצרה הסתמכות של הצד שכנגד), ונוכח מצבו הבריאותי של המערער והעובדה שהוא מייצג את עצמו, וכן נוכח היות ההליך הליך של ערעור בזכות, יש מקום להיעתר לבקשה. משכך, התירה הרשמת למערער להגיש את הערעור בתוך שבעה ימים ממועד המצאת ההחלטה לו, תוך שחייבה אותו בתשלום הוצאות לחברת פייננשל לוורג' (ד.פ.) בע"מ (שהייתה המשיבה בהליך בפניי הרשמת, והיא המערערת בבש"א 759/13 והמשיבה בבש"א 1082/13, להלן: המשיבה).

ביום 20.1.2013 הגיש המערער "בקשה לארכה להגשת ערעור ולהבהרה [של החלטת הרשמת מיום 20.1.2013 – ס' ג'']". ביום 30.1.2013 ניתנה החלטת הרשם ג' שני (בש"א 746/13-א') במסגרתה דחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת, משלא הוצג כל טעם מיוחד המצדיק את מתן הארכה, והעביר את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה לעיונה. ביום 5.2.2013 ניתנה החלטת הרשמת בבקשה לעיון חוזר. בהחלטתה, קבעה הרשמת כי לא הוצג כל שינוי נסיבות המצדיק את העיון החוזר. ביום 7.2.2013 הגיש המערער בקשה הנושאת את הכותרת "בקשה להארכת מועד". ביום 10.2.2013 הגיש המערער ערעור על החלטת הרשמת. במסגרת זו, הגיש המערער ערעור פורמאלי בלבד, תוך שהוא מבקש תקופה של שלושה ימים נוספים להגשת הערעור המנומק. ביום 12.2.2013 הגיש המערער "בקשה הוספת כתב בית דין מתוקן" שהוא למעשה נימוקי ערעורו מיום 10.2.2013.

לצד זאת, ביום 29.1.2013 הגישה המשיבה ערעור על החלטת הרשמת מיום 20.1.13. במסגרת זאת, טוענת המשיבה כי לא היה על הרשמת לתת כל משקל למצבו הבריאותי של המערער, משזה לא הוכח כראוי, ונוכח קביעות בית המשפט המחוזי שעל שדחה את טענות המערער בהקשר זה. עוד טוענת המשיבה כי הרשמת נתנה משקל יתר לעובדה שהמערער אינו מיוצג, שכן הוא נעזר בעורכי דין.

לאחר שעיינתי בהחלטות הרשמים בהליכים הקודמים ובטענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור בבש"א 1028/13 להימחק, ודין הערעור בבש"א 759/13 להידחות.

בפתח הדברים יוער כי התנהלותו של המערער בהליך הנוכחי אינה ראויה. הגשת בקשות מרובות, בתקופת זמן קצרה ובניגוד לסדרי הדין, יוצרת עומס על בית המשפט ללא כל הצדקה.

לגופם של דברים – אשר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שהגיש המערער, הרי שזו למעשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשם מיום 30.1.2013. כידוע, אין בעצם הגשת בקשה לעיון חוזר כדי לעכב את ההליכים בעניינו של בעל דין. במסגרת זאת, מקום בו מעלה הבקשה נסיבות המצדיקות את בחינתה, והיא הוגשה לאחר הגשת ערעור, אפשר שההליך יושב לערכאה הדיונית לצורך בחינת הבקשה, אז יעוכב ההליך הערעורי עד להחלטה בבקשה לעיון חוזר (ובאם תתקבל הבקשה לעיון חוזר, אפשר שיתייתר ההליך הערעורי). יחד עם זאת, מקום בו אין הבקשה מגלה כל נסיבות חדשות המצדיקות עיון חוזר, אין מקום לעכב את ההליך כולו, ולהטיל נטל על מערכת המשפט, על ידי השבת ההליך לערכאה הדיונית. במקרה הנוכחי, הבקשה אינה מציגה כל שינוי נסיבות שהתחולל לאחר החלטת הרשם המקורית, ומשכך איני מוצא לנכון להעבירה לעיון הרשם והיא נדחית.

אשר לערעור עצמו - אף שהודעתו של המערער מיום 10.2.2013 לבית המשפט נושאת את הכותרת "ערעור על החלטת רשמת", אין בה ולו ראשיתו של טיעון משפטי. למעשה, המסמך האמור הוא ניסיון להשיג על החלטת הרשם שלא להעניק ארכה לערעור על החלטת הרשמת. יצוין בהקשר זה כי הפרוצדורה הייחודית, המאפשרת הגשת ערעור פורמאלי והשלמת טיעון לאחריו, קיימת מכוח 203 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רק מקום בו עסקינן בערעור פלילי בזכות, ואין לה כל מקבילה בסדר הדין האזרחי (וראו בהקשר זה את החלטתי מיום 5.2.2013 ברע"פ 955/13 פדילה נ' מדינת ישראל). משכך, אין מקום להתייחס לערעור המוגש בדרך זאת, והוא נמחק משהוגש בהיעדר פרוצדורה המאפשרת את הגשתו (וראו בעניין זה ע"א 1938/11 מגדל הזוהר לבניין ע"מ נ' גיא גוב בע"מ (1.12.2011)). יצוין כי לפנים משורת הדין, נוכח עובדת היות המערער לא מיוצג, עיינתי בקפידה יתרה בהליך שהתקיים בפני הרשמת ובנימוקי הערעור (שהוגשו, כאמור, באיחור), ולא מצאתי כי הוא מעורר קשיים המצדיקים חריגה מסדרי הדין מטעמי צדק. למעלה מן הצורך אציין כי אף לו היה מוגש הערעור במועד, אין בו כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת הרשמת.

לעניין ערעורה של המשיבה – כידוע, שיקול הדעת המסור לרשמת רחב הוא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה (29.8.2005); בש"א 3784/02 בן דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (23.5.2002)). בחנתי את החלטת הרשמת והיא סבירה ומאזנת כראוי בין זכות הגישה לערכאות ובין האינטרס של בעל הדין שכנגד. עיקר טענות הערעור מופנות נגד המשקל שנתנה הרשמת לשיקולים השונים הנדרשים במסגרת עניין זה. בשיקולים אלו לא מצאתי כל הצדקה להתערב.

סוף דבר, הערעור בבש"א 759/13 נדחה. הערעור בבש"א 1028/13 נמחק. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' באדר התשע"ג (‏13.2.2013).