עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7567/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 7567/13

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

העורר:

זאיד אלבחאבסה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת מ' ברנט) מיום 10.10.13 במ"ת 29054-08-13

תאריך הישיבה: ט' בכסלו התשע"ד (12.11.13)

בשם העורר: עו"ד אבי כהן

בשם המשיבה: עו"ד הילה גורני

החלטה

א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (השופטת מ' ברנט) מיום 10.10.13 במ"ת 29054-08-13, שבגדרה הוחלט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. הפרשה עניינה אלימות וסחיטה באיומים.

רקע

ב. לעורר, אחד מחמישה נאשמים, מיוחסות בכתב האישום עבירות סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן החוק), חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) ו-(2) יחד עם סעיף 29 לחוק, ועבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק.

כנטען בכתב האישום, ביום 30.7.13 הוצבו העורר ונאשם 2 באתר בניה במודיעין כשומרים על ידי נאשם 5. כשהגיע לאתר אחמד אלקסאסי בסמוך לשעה 15:00, איימו עליו העורר ונאשם 2 באמרם כי האתר שלהם והם "ייקחו אותו גם בכוח". בסמוך לשעה 18:00 הגיעו לאתר אנשים משני צידי המתרס של הטוענים לשמירה במקום, ובין הצדדים התפתח ויכוח שהידרדר לדחיפות. לאחר מכן, תקפו העורר ונאשמים 4-2, כנטען, את בני משפחת אלקסאסי במוטות ברזל, אלות עץ וסכינים; העורר ונאשם 2 הכו בפאוזי אלקסאסי באלות ובמכות אגרוף וכן השליכו אבן על ראשו. כתוצאה ממעשים אלו נגרמו לפאוזי חבלות קשות, חתכים ושברים והוא אושפז וטופל בבית חולים. עוד נטען כי העורר דקר את חאלד אלקסאסי באמצעות סכין, תוך שהוא אומר "בן זונה, אתה רוצה לקחת עבודה שלנו", ולאחר מכן היכהו נאשם 3 במוט ברזל שהיה בידו. כתוצאה נגרמו לחאלד פצעי דקירה, שברים וחבלות בפלג גופו העליון והוא נזקק לטיפול רפואי. בהמשך היכה העורר – כנטען – את עיאד אלקסאסי בראשו, בכתפו ובידו במוט ברזל. כתוצאה מכך נגרמו לעיאד פציעה בקרקפת וחבלות.

הליכי מעצר

ג. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים. בבקשה נטען לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר נוכח מסוכנותם של הנאשמים לציבור ככלל ולמתלוננים בפרט, חומרת העבירה ואכזריותה והחשש ששחרורם יביא לשיבוש הליכי משפט. לעניין העורר צוין עברו הפלילי הכולל הרשעות מתחום הרכוש והאלימות, לרבות בעבירה של סחיטה באיומים; את המעשים המתוארים בכתב האישום ביצע העורר לכאורה בעוד מאסר על תנאי של 12 חודשים לפתחו.

תסקיר שירות המבחן מיום 27.10.13 לימד, כי העורר נשוי ואב לשלושה, ואשתו בהריון מתקדם. ביחס לנסיבות העבירה, תיאר העורר כי לא צפה את השתלשלות האירועים ועוצמתם, ועמד על חשיבות הסולחה שנערכה אשר תמנע הסלמה של יחסי המשפחות. שירות המבחן העריך כי מן העורר נשקפת רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אלימה, אך תוצאותיה עלולות להיות בדרגת חומרה גבוהה, אך "בכפוף לפיקוח סמכותי ודומיננטי רצוף, ניתן לשקול לשחררו". עוד התרשם שירות המבחן לטובה מן המפקחים המוצעים, והומלץ לשחררו לחלופה המוצעת ביישוב בדואי בדרום וזאת חרף הקרבה הגיאוגרפית למתלוננים.

בהחלטה מיום 4.11.13 החליט בית המשפט כי העורר ייעצר עד תום ההליכים. בית המשפט עמד על עברו הפלילי של העורר, וציין כי בעבירת האיומים בה הורשע נדון לעונש מקל וזאת בשל הצטברות נסיבות לקולא. חרף התסקיר שהמליץ לשחרר העורר, קבע בית המשפט כי נוכח עברו האלים של העורר אין להקל ראש בהתפרצותו האלימה וחומרתה. נקבע כי אין בנמצא חלופת מעצר שבכוחה לאיין את מסוכנות העורר לציבור.

ד. יצוין כי לפי שעה לא חלה התקדמות בתיק העיקרי, שעודו בשלבים מוקדמים, בגדרי קבלת חומר חקירה.

הערר והדיון

ה. בערר נטען כי שגה בית המשפט כשלא אימץ המלצת שירות המבחן, אשר התבססה הן על הסולחה שנערכה בין המשפחות והן על המפקחים שנמצאו ראויים. עוד נטען, כי לא נשקלו השיקולים לקולה שלטובת העורר: שחרורם של שלושת הנאשמים האחרים ממעצר, מצבו המשפחתי המורכב והסולחה שנערכה בין המשפחות.

ו. בדיון טען עו"ד כהן לעורר, בשכנוע רב כדרכו, כי מדובר במי שלא עבר עבירה אלא יצא לעבוד; מי ששלחו שוחרר; המתלוננים הם שהחלו באירוע. נטען להפליה כלפי נאשמים אחרים ששוחררו; עבר העורר אינו מכביד, ולא היתה כאן בפועל סחיטה; רק עד אחד טוען כי העורר דקר, ומכל מקום הפגיעה במתלונן היתה שטחית. ולבסוף, היתה סולחה שהיא גורם חשוב בחברה הבדואית; ויש גם הצעת חלופה מחוץ לעיירת מגוריו.

ז. עו"ד גורני טענה למדינה, כי היתה אלימות קשה, דקירה ושימוש במוט ברזל וגם סחיטה; אלימות העורר הופנתה לשלושה אנשים שונים; העורר הורשע בעבירות דומות לא מכבר, ומאסר על תנאי היה תלוי ועומד כנגדו; לנאשמים האחרים עבר נקי או לא מכביד; ונאשם 5 ששלח אותם לא היה מעורב באירוע הקטטה. לשיטת המדינה, אין על העורר מורא החוק.

הכרעה

ח. חוששני לאחר העיון כי אין מקום להיעתר לערר. בכל הטענות היפות שבפי בא כוח העורר יש להידרש תחילה לפרשה לגופה, ועל פי הראיות לכאורה שכתב האישום נותן להן ביטוי, היה העורר מעורב באלימות חמורה של דקירה בסכין והכאה במוט ברזל, בנוסף לטענת הסחיטה. בכך הוא שונה לכאורה באופן בולט ממעורבים אחרים בכתב האישום, ובכך איני יכול להיעתר לטענת האפליה. ובאשר למסוכנות, גליון הרישום הפלילי שהעורר נושא עמו כולל ארבע הרשעות מ-2007 ואילך בעבירות שונות, ובהן הסחיטה באיומים בה הורשע ונדון למאסר בפועל בשלהי 2011, ובגינו תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן שנה. אך יצֹא יצא העורר ממאסרו, שלח ידו בגניבה (ספטמבר 2012). הסולחה כבודה במקומה ובמקרים המתאימים ראוי לייחס לה משקל, אך השאלה היא האמון שאפשר ליתן בעורר, שגם שירות המבחן אינו שולל מסוכנותו גם אם הוא מגדירה כבינונית (אלא שאם תתפרץ תהא חמורה). גם אם אכן אין מדובר בתכנון מוקדם של העבירות, במקרה דנא, מי שכבר חוה טעמו של מאסר, ומאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו, אסור שירשה לעצמו להסתבך שוב באלימות, וכדברי חכמים במשפט העברי על הנזיר האסור בשתיית יין, "לך לך אמרין נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב" ("לך סחור סחור הנזיר, לכרם לא תקרב" (בבלי שבת י"ג, א')); העבירה שעליה ריצה העורר עונש מאסר בעבר הלא רחוק היתה כרוכה באותו מכלול של מאבקי שליטה על "שמירה" – אוי לה לאותה שמירה, והנה לכאורה שב לכגון דא. כללם של דברים, המעשים מזה, ובהם סחיטה בכוח דקירה והכאה במוט ברזל – לכאורה – והעושה בעברו מזה, אינם מצדיקים התערבות.

ט. איני נעתר איפוא לערר.

י. בשולי הדברים אציין כי הפרקליטות צירפה את גליון הרישום הפלילי של העורר בלא שהסירה מב"דים, דבר שאינו ראוי והוער עליו בעבר. אני מניח שהוא נובע מהיסח הדעת, אך יש להקפיד, והואיל והדבר נשנה מדי פעם, ראוי שתוצא או תרוענן הנחיה.

ניתנה היום, ‏י' בכסלו התשע"ד (‏13.11.2013).