עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7490/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד גסאן אגברייה

בשם המשיבים:                     עו"ד שי וייס

 

 

 

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים י' גריל, י' וילנר, ב' טאובר) שבמסגרתו התקבל ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת מ' קלמפנר נבון).

 

           המבקש נפגע בתאונת דרכים והגיש לבית משפט השלום תביעה לפיצויים על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. המשיבים אינם חולקים על חבותם והמחלוקת בין הצדדים היא בשאלת גובה הפיצויים בלבד. המבקש נפגע בתאונה בהיותו כמעט בן 19 שנים, לאחר שסיים 12 שנות לימוד בבית ספר ועבד כמנקה דגים במשך תשעה חודשים, ונכותו הרפואית הועמדה על 25%.

 

2.        בית משפט השלום קבע כי עדותו של המבקש באשר לגובה הנכות התפקודית ממנה הוא סובל אינה אמינה ועל כן העמיד את נכותו התפקודית על שיעור זהה לנכותו הרפואית – 25%. באשר לאומדן כושר השתכרותו של המבקש, קבע בית משפט השלום שעיסוקו של התובע קודם לתאונה כמנקה דגים, בחירתו שלא לגשת לבחינות הבגרות, עדותו לפיה אינו אוהב את הלימודים ואינו מעוניין לחזור וללמוד בעתיד, וממצאים עובדתיים נוספים מורים כי יש לסטות מחישוב על-פי השכר הממוצע במשק. לפיכך, קבע בית משפט השלום את הבסיס לחישוב הפסד השתכרות בעבר על-פי השכר הממוצע של המבקש עובר לתאונה – 3,394 ש"ח לחודש, ואת הבסיס לחישוב הפסד ההשתכרות בעתיד על סך של 5,000 ש"ח לחודש. לבסוף, פסק בית משפט השלום כי המבקש יפוצה בסך של 550,107 ש"ח, מתוכם סך של 88,640 ש"ח בגין הפסד שכר לעבר ו-330,788 ש"ח בגין הפסד שכר לעתיד.

 

3.        שני הצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי בשל שגיאות שנמצאו לטענתם בפסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי מצא מקום להתערבות בשני עניינים בלבד. ראשית, קבע בית המשפט המחוזי כי בסיס השכר שנקבע לצורך חישוב הפסד השתכרות בעתיד הוא נמוך מדי וראוי היה לקבוע בסיס שכר גבוה יותר. שנית, קבע בית המשפט המחוזי כי לא היום מקום להסתמך על אישור מחלה של קופת חולים ל-8.5 חודשים של ימי מחלה, שכן האישור ניתן בדיעבר ולתקופה ארוכה. לפיכך, הוסיף בית המשפט המחוזי על סך כל הפיצויים שניתנו למבקש בבית משפט השלום סכום של 100,000 ש"ח, אשר משקלל את שני השיקולים שהצדיקו את התערבותו – לקולא ולחומרא.

 

4.        המבקש מיקד את טענותיו בבקשה שלפנינו בגובה הפיצוי בגין הפסד השתכרות. לטענתו, מספר החודשים הספורים שבהם עבד לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון, אינו יכול להצדיק סטיה מחישוב הפסד ההשתכרות על-פי אמת המידה המקובלת ביחס לתובעים צעירים וקטינים – היא השכר הממוצע במשק. לטענתו, רוב התלמידים בישראל אינם זכאים לתעודת בגרות, ולכן היעדרה אינו מלמד על שכר צפוי נמוך מהממוצע. המבקש סבור כי עניינו מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", שכן ההלכה הפסוקה התייחסה עד כה בעיקר לקטינים שטרם נכנסו לשוק העבודה, אך לא ברור מהן אמות המידה לחישוב הפסד השתכרות לצעירים שההסטוריה התעסוקתית שלהם קצרה. על-פי המבקש, פעמים רבות, צעירים שכאלו עושים אמנם את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה במשרות זמניות וחלקיות, אך מתקדמים בהמשך לאפיקים מקצועיים אחרים וצוברים השכלה נוספת. לחלופין, טוען המבקש כי אם אכן יחושב שכרו כשכר הנמוך מהממוצע במשק מתוך הנחה שימשיך לעבוד בעתיד בעבודות דומות לאלו שעבד בהן, יש לכל הפחות להעלות את שיעור נכותו התפקודית, מכיוון שנכותו מקשה עליו במיוחד בעבודות פיזיות.

 

5.        המשיבים, מצידם, טוענים כי אין כל מקום למתן רשות ערעור, מפני שמדובר בדיון בבסיס השכר הספציפי במקרה זה, ולא בדיון עקרוני בעל חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים. לגופו של עניין, טוענים המשיבים כי המבקש היה תלמיד חלש שלא ניגש לבחינות בגרות ואינו מתכוון להשלים את לימודיו בעתיד; וכי הוא בחר לעצמו את המקצוע של מנקה דגים, ועל-פי עדותו הוא שאף להמשיך ולהתפתח באפיק תעסוקתי זה. לפיכך, סבורים המשיבים כי הוכח באופן מספק כי גם אם שכרו של המבקש צפוי היה לעלות במהלך השנים, בוודאי שלא היה משתכר סכום הקרוב לשכר הממוצע במשק. באשר לטענות המבקש בדבר נכותו התפקודית, מפנים המשיבים לממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום ולפיהם מצבו של המבקש השתפר באופן משמעותי מאז התאונה ואין לצפות בעתיד החמרה במצבו.

 

6.        דין הבקשה להידחות. על-פי ההלכה הפסוקה, הפסד השתכרות בעתיד של קטינים יחושב ככלל על-פי השכר הממוצע במשק, אלא אם כן הוכחו נתונים עובדתיים חריגים – שאינם סטטיסטיים גרידא – המוציאים את הקטין הספציפי מגדר הנחת העבודה הרגילה, שלפיה לא ניתן לקבוע מראש מה יהיה מסלול חייו של קטין לכשיגדל (ע"א 9980/06 עיזבון אטינגר נ' עיריית ירושלים (לא פורסם, 26.1.2009); ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו-חנא, פ"ד ס(3) 13 (2005)). אכן, כטענת המבקש, אין להגביל את החזקה בדבר השתכרות בגובה השכר הממוצע במשק לקטינים בלבד, והגיונה עשוי להיות יפה גם ביחס לאדם צעיר שטרם ביצע בחירות עצמאיות של ממש. יחד עם זאת, הפסיקה לא שללה הישענות על אינדיקציות ממשיות הנוגעות לנפגע הספציפי, במיוחד מקום בו מדובר בבחירות תעסוקתיות שביצע באופן עצמאי.

 

7.        במקרה זה, קבע בית משפט השלום כי המבקש בחר באפיק תעסוקתי מסוים וכי הוא התכוון להמשיך במסלול תעסוקתי זה. בחירות אלה הן בחירותיו העצמאיות של המבקש, ואינן מבוססות על הנחות עובדתיות כלליות בדבר מינו, מגזרו או גילו. מדובר, להשקפת הערכאה המבררת, במי שיש לו היסטוריה תעסוקתית ומי שגילה כוונה ברורה להמשיך באפיק התעסוקתי המסוים. בניגוד לקטין שלא ביצע בחירות משמעותיות בחייו, ועל כן יש להניח לגביו כי הסיכוי להתממשות כל אחד ואחד מסיפורי החיים השונים הוא שווה, הרי שבחירותיו ומעשיו של המבקש כאן – וזאת לפי קביעת הערכאה המבררת – מורים כי אין דינו כן. הפסד השתכרות של נפגע שקיימים לגביו ממצאים עובדתיים ממשיים בדבר אופק תעסוקתו, והשכר שהשתכר, יחושב בהתאם לנתונים הקיימים לגביו. יתרה מכך, במקרה שלפנינו, מלכתחילה נתן בית משפט השלום ביטוי לאפשרות כי שכרו של המבקש יעלה בעתיד, ובית המשפט המחוזי אף הוסיף סכום גלובלי להערכה זו. נוכח העובדה שהערכות הערכאות הקודמות נטועות היטב בחומר הראיות בתיק, ונוכח סבירותו הכללית של הפיצוי ביחס לנסיבות המיוחדות של המקרה, לא מצאתי עילה להתערב בהכרעת בית המשפט המחוזי.

 

           סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ב' בטבת התשע"ב (28.12.2011).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11074900_P02.doc   גח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il