עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7312/11

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד ברוך חכים; עו"ד עביר חריש

בשם המשיבה 1:                    עו"ד יוסי בן נפתלי

בשם המשיבות 3-2:               עו"ד אמיר ברטוב; עו"ד שלומי בן דוד

המשיב 5:                             בעצמו

בשם המשיב 6:                      עו"ד רחל שני-שרפסקי

 

 

 

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 5.9.2011 (כב' השופט עאטף עיילבוני) בה אושר הסכם למכר מניות לפיו, בין היתר, 8.1 מיליון מניות בהן מחזיקה חברת סול-אור השקעות (ד.או) בע"מ (להלן: סול-אור) בחברת יעד נציגויות תעשיה בע"מ (להלן: יעד), תימכרנה למשיבות 3-2 (להלן: אוריגו). לחלופין עותר המבקש למתן צו המונע מאוריגו לבצע דיספוזיציה במניות וזאת עד להכרעה בערעור על החלטתו של בית משפט קמא.

 

1.       המבקש, המצוי בכינוס נכסים, החזיק ב-100% ממניות סול-אור. חברת סול-אור הינה חברת החזקות המחזיקה בחברות שונות, לרבות בכ-77% ממניות חברת יעד (יחד עם חברה אחות) וב-78% ממניות חברת התכוף בע"מ (להלן: התכוף). חברת סול-אור ערבה לחלק ניכר מחובותיה של התכוף, לרבות חובותיה למערכת הבנקאית בסך של כ-100 מיליון ₪. בחודש יולי 2010 שעבדה סול-אור 8.1 מיליון מניות שיש לה בחברת יעד, לצורך הבטחת תשלום חובותיה של התכוף לאוריגו. המבקש אף הוא ערב לחלק מחובותיה של התכוף (וגם המשיבה 4 שבשליטתו העמידה נכס כערובה לחובותיה). בחודש דצמבר 2010 ניתן צו להקפאת הליכים בעניין של חברות סול-אור והתכוף, וזאת בשל חובותיה של התכוף. לאחר מספר חודשים שבהם הוארכה מפעם לפעם תקופת הקפאת ההליכים ולאחר שאושר הסדר נושים למכירת חברת התכוף, הגישה בחודש אוגוסט 2011 המשיבה 1, הנאמנת לנכסי סול-אור והתכוף (להלן: הנאמנת) לבית משפט קמא בקשה למכירת מניותיה של חברת יעד המוחזקות על-ידי סול-אור. על-פי ההסכם, תימכרנה מניותיה של סול-אור (ושל החברה האחות) ביעד לשלוש רוכשות: כסלו לוגיסטיקה בע"מ (להלן: כסלו), אפסווינג קפיטל בע"מ (להלן: אפסווינג) ואוריגו. מרבית המניות הנמכרות לכסלו, אופסווינג ואוריגו שועבדו לטובת צדדים שלישיים, ובמסגרת ביצוע העסקה יוסרו השעבודים הנ"ל. תמורת המניות הנרכשות התחייבו כסלו ואופסווינג להעמיד ליעד ולחברת הבת שלה (להלן: טריטק), שאף הן נקלעו לקשיים כספיים, אמצעים כספיים לפי שיקול דעתן, לצורך המשך הפעלתן. בנוסף נטלו על עצמן כסלו ואופסווינג את כל חובותיה של יעד. תמורת המניות שמחזיקה סול-אור ביעד התחייבה אוריגו לשלם סך של 324,000 ₪ בדרך של קיזוז סכום זה מחובה של התכוף, וכן להסיר את השעבוד הרשום לטובת אוריגו על המניות. בפני בית משפט קמא טענה הנאמנת, בין היתר, כי אם לא תאושר העסקה צפויות חברות יעד וטריטק להגיע לחדלות פירעון באופן שהיה מוביל לאובדנו של נכס זה של סול-אור. המבקש והמשיבה 4 הסכימו לעסקה אך התנגדו להכללת אוריגו בה, בין היתר מפני שהדבר אינו משיא את ערך המניות של יעד והוא מנוגד להוראות חוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק המשכון).

 

2.       בהחלטתו מיום 5.9.2011 אישר בית משפט קמא את הסכם המכר, בציינו כי "קיימת הסכמה מקיר אל קיר כי המכר המוצע נועד לטובת סול-אור ונושיה, מה גם שכלל הנושים המובטחים והרגילים, או לפחות רוב מכריע, מעל 90% מספרית וערכית, מצטרף לבקשה לאישור הסכם המכר". בית המשפט דחה את התנגדות המבקש למכירת המניות לאוריגו, מן הטעם שאין לו מעמד בבקשה לאחר שניתן נגדו צו כינוס נכסים והמנהל המיוחד לנכסיו הותיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. עוד ציין בית המשפט כי אוריגו היא נושה מובטחת על כ-8 מיליון מניות של יעד המוחזקות על-ידי סול-אור, בעוד שסכום הנשייה המובטח שלה הוא כ-40 מיליון ₪, ובכל מקרה אין בנכס המשועבד לטובת אוריגו - מניות יעד המוחזקות בידי סול-אור - כדי לכסות את סכום הנשייה המובטח. בית המשפט הוסיף וציין כי העסקה הובאה בפניו לאישור כמקשה אחת ולאחר שנוהל משא ומתן ממושך להשגתה, כי כונס הנכסים הרשמי הסיר את התנגדותו לעסקה והותיר אותה לשיקול דעת בית המשפט לאחר שההסברים שניתנו במהלך הדיון הניחו את דעתו, וכי אישור העסקה ישיג את טובתם של נושי סול-אור וישמור על יעד כחברה פעילה, ולכך חשיבות רבה משמדובר בחברה ציבורית. עוד ציין בית המשפט כי על-פי התרשמותו התנגדותו של המבקש להסכם המכר מונעת משיקולים פסולים, נוכח הצעתו כי המשיבה 4 תיפדה את המניות של יעד בתשלום לאוריגו ומשום שהוא מצפה לתמורה גבוהה יותר לאחר החזרת מניות יעד למסחר בבורסה. בית המשפט הוסיף וציין כי נראה שמימון הרכישה ומימון ההתנגדות נעשה על חשבון נושיו של המבקש ונושי החברות שבשליטתו בתקווה להפיק רווח כלכלי, מבלי שנתקבל אישור של בית המשפט של פשיטת רגל לניהול ההתנגדות ומבלי שניתן הסבר למקור המימון.

 

3.       בקשה שהגיש המבקש לבית משפט קמא לעכב את ביצוע החלטתו נדחתה ביום 2.10.2011, לאחר שנקבע, בין היתר, כי עסקת המכר היא העסקה המיטבית שהוצעה לנאמנת עבור המניות ומדובר באפשרות היחידה להבטחת המשך קיומן של יעד וטריטק כעסק חי; כי למבקש ולמשיבה 4 אין מעמד בבקשה; כי ההתנגדות הינה "סלקטיבית" ואין מקורה בטעמים ענייניים, שכן גם לרוכשות הנוספות יש קשר הדוק לחברה שיש לה שיעבוד על מניות יעד, כפי שיש לאוריגו; כי אין בעסקה כדי לפגוע בנושיה הרגילים של סול-אור או במבקש; וכי המבקש לא הציע כל עסקה חלופית טובה יותר. אשר למאזן הנוחות נקבע כי דחיית הבקשה לא תגרום נזק בלתי הפיך למבקש ולמשיבה 4, במיוחד בהתחשב בכך שנשייתה של אוריגו היא בסכום עצום של כ-40 מיליון ₪, שלא נראה כי קיים סיכוי לגבותו במלואו. מנגד, כך נקבע, לצדדים לעסקת המכר עלול להיגרם נזק רב אם תתקבל הבקשה, ונזק חמור במיוחד עלול להיגרם לחברות יעד וטריטק (בקשת פירוק נגד טריטק קבועה לדיון ביום 2.11.2011).

 

4.       מכאן הבקשה שבפניי, בה טוען המבקש כי סיכויי הערעור (אותו הגיש בינתיים ביום 12.10.2011 - ע"א 7514/11) הם גבוהים שכן בית משפט קמא לא פיקח כראוי על הסכם המכר. לטענתו, אין הצדקה להכללת אוריגו בעסקה כיוון שהיא אינה אמורה להזרים כספים כלשהם לחברת יעד, להבדיל משתי הרוכשות האחרות, שממילא הודיעו כי הן אינן מתנגדות להחרגת אוריגו מן העסקה ובכוונתן להזרים בכל מקרה את הכספים ליעד כפי שהתחייבו. המבקש מוסיף וטוען כי היה על הנאמנת לדאוג לכך שאוריגו תפעל למימוש השעבוד שלה בהתאם להוראות חוק המשכון, ובכך לנסות ולמקסם את התמורה שעתידה להתקבל ממימוש המניות, ולא להעביר לאוריגו את המניות "במחיר של נזיד עדשים", כלשונו, תוך פגיעה בערבים לאותו חוב של התכוף - חברת סול-אור, המבקש והמשיבה 4. כמו כן טוען המבקש כי לא ניתן מענה לטענת כונס הנכסים הרשמי לפיה כתוצאה מהסכם המכר תהפוך אוריגו לבעלת מעמד כפול על חשבון יתר הנושים, שכן היא תהיה גם נושה מובטחת של סול-אור וגם בעלת מניות ביעד. המבקש סבור כי הנאמנת מנסה לקדם את האינטרסים של אוריגו על פני אלו של סול-אור, וכי מן הראוי שלא למכור את מניות יעד לאוריגו שכן לאחר ששתי הרוכשות האחרות יזרימו כסף ליעד יעלה שווי המניות באופן ניכר. בכל מקרה, כך נטען, הנאמנת לא הציגה חוות דעת כלכלית בדבר הסיכון לירידת ערך המניות המצדיק את מכירתן כעת לאוריגו. לטענת המבקש, נושיה של סול-אור לא יצאו נשכרים מן העסקה והסכמתם לה אינה מצדיקה את העברת המניות לאוריגו בכל מחיר. עוד טוען המבקש כי אוריגו, כנושה מובטחת, אינה יכולה לרכוש את הנכס המשועבד לה, שכן הדבר מנוגד לדרכי מימוש המשכון הקבועות בסעיפים 17 ו-18 לחוק המשכון, ועליה לאפשר לחייב לממש את זכותו לפדות את המשכון על-ידי קיום החיוב. המבקש מדגיש בהקשר זה כי אין להתיר לבעל שעבוד לחלט את הנכס המשועבד, וזאת על-מנת למנוע כל חשש לעושק החייב. המבקש מוסיף וטוען כי הנאמנת לא טיפלה בחברת סול-אור במהלך הקפאת ההליכים וכעת כאשר מצבה של חברת יעד קשה היא נזעקת להזרים לה כספים. תחת זאת היה עליה לטענתו לפרסם הזמנה להציע הצעות ולערוך הליך התמחרות לשם השגת מחיר מקסימאלי עבור מניות יעד. כמו כן מלין המבקש על כך שתגובות המשיבים בבית משפט קמא לא נתמכו בתצהירים, ועוד הוא טוען כי יש לו מעמד בבקשה כמי שהחזיק במניות סול-אור וכערב לחוב של התכוף, וכי הוא לא הוכרז פושט רגל. לבסוף טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן העברת המניות לאוריגו בשלב זה לא תשנה מאום ולא תיטיב עימה, שכן היא אך מוחלת על חלק מחובה, ולעומת זאת אם המניות תימכרנה תוכל אוריגו לבצע בהן דיספוזיציות ובכך תסוכל מטרת הערעור. 

 

5.       הנאמנת מתנגדת לבקשה וטוענת כי העסקה שאושרה היא העסקה המיטבית שעלה בידיה להשיג לאחר משא ומתן ממושך ולאחר שפורסמה הזמנה להציע הצעות, וכי היא מותירה את יעד וטריטק כעסק חי לרבות הסדרת חובותיהן והאפשרות להמשיך את העסקת מרבית עובדיהן. הנאמנת מוסיפה וטוענת כי המבקש אינו מציע הצעה אחרת כלשהי עבור המניות, מלבד ניסיון לשמרן בידיה מתוך תקווה ספקולטיבית שערכן יעלה בעתיד. התנגדותו לעסקה, כך נטען, נובעת ככל הנראה ממניעים חיצוניים הקשורים ליחסיו עם אוריגו ונגועה בחוסר תום לב. כמו כן טוענת הנאמנת כי המניות שתימכרנה משועבדות ממילא לאוריגו להבטחת חוב של עשרות מיליוני ₪, כך שבכל מקרה סול-אור או נושיה לא היו זכאים לקבל דבר תמורת המניות. אף אם ערך המניות יעלה באופן ניכר, כל התמורה צפויה לשרת את החוב לאוריגו ולא תיוותר תמורה לנושיה הרגילים של סול-אור או למבקש. הנאמנת מוסיפה וטוענת כי אין מדובר בענייננו במימוש משכון על-ידי אוריגו אלא במכר במסגרת הקפאת הליכים ואין בסיס לטענה כי בהליך כזה לא ניתן למכור את הנכס לבעל השעבוד עצמו. לטענתה, אין כל קשר בין מכירת מניות יעד לאוריגו לבין סעיפים 17 ו-18 לחוק המשכון ומכל מקום המכר בענייננו קיבל את אישור בית המשפט. הנאמנת מוסיפה וטוענת כי למבקש אין כל מעמד בהליך דנן, ולבסוף היא טוענת כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת ביצוע העסקה שכן גם אם מניות יעד יוותרו בידיה וגם אם ערכן יעלה בעתיד, כל התמורה תשמש אך ורק לצרכי פירעון החוב לאוריגו ולא ברור מה הנזק הצפוי להיגרם למבקש. לעומת זאת, כך נטען, קבלת הבקשה עלולה לגרום לחברה נזק של ממש שכן ערך המניות עלול לרדת בתקופת הערעור מה גם שאי השלמת העסקה במלואה והותרת חלק מהמניות בבעלות סול-אור המצויה בהליכי חדלות פירעון, מותירה את אי הוודאות סביב יעד וטריטק ועלולה להקשות עליהן לצאת לדרך חדשה כעסק חי. הנאמנת אף סבורה שאין מקום להיעתר לבקשה החלופית של המבקש ולהגביל את אוריגו בביצוע דיספוזיציה במניות המשועבדות לה ממילא בשעבוד ספציפי, משאין כל בסיס לערעור.  כונס הנכסים הרשמי מצטרף לעמדתה של הנאמנת.

 

6.       אוריגו מתנגדת אף היא לבקשה, וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה. לטענתה, המבקש טוען כי המחיר ששולם בעסקה אינו מהווה תמורה נאותה בנסיבות העניין, ועל כן הסעד הראוי במצב זה הוא השלמת יתרת הסכום המהווה את הפער שבין התמורה החוזית לתמורה ההוגנת בנסיבות העניין. הואיל ולסול-אור חוב כלפי אוריגו ונוכח העובדה שאוריגו היא נושה מובטחת, הרי שככל שייקבע כי שווי המניות גבוה מן התמורה החוזית (324,000 ₪) - אותו סכום יקוזז כנגד החוב כלפי אוריגו. אוריגו מדגישה כי נשייתה כלפי סול-אור היא בסך של כ-40 מיליון ₪ ולהערכתה אין סיכוי כי תגבה את מלוא החוב, ומכאן שהמשמעות של מתן פסק דין לטובת המבקש היא תיאורטית לחלוטין. כמו כן טוענת אוריגו כי אף אם יתקבל הערעור לא יהיה קושי בהשבת המצב לקדמותו שכן עניינו של המבקש במניות הוא עניין כלכלי בלבד ומכאן שמדובר בסעד כספי שניתן לקיום בנקל. לעומת זאת, כך נטען, עיכוב ביצוע העסקה יעכב את אוריגו בפירעון חלק מנשייתה תוך העמקת החוב כלפיה; הטלת איסור על ביצוע דיספוזיציות במניות תגרום לה להפסדים במידה שערכן ירד עד להכרעה בערעור ותפגע ביכולתה למקסם את התמורה ממכירתן; ואי השלמת עסקת המכר במלואה תותיר את אי הוודאות סביב יעד והחברות שבשליטתה. כמו כן טוענת אוריגו כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים, שכן למבקש אין מעמד להתנגד להסכם המכר והתנגדותו חסרת תום לב; ההסכם עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והוא משקף את השווי ההוגן של המניות בנסיבות העניין; התנגדותו של המבקש סלקטיבית ואין כל שוני רלוונטי בין אוריגו ליתר הרוכשות, שכן בכל מקרה התשלום נועד לסילוק חובות ולא להזרמת כספים ליעד; וכי אין ממש בטענת המבקש בדבר הפרת הוראות חוק המשכון שכן אין מדובר במקרה דנן במימוש משכון או בחילוט מניות.

 

          המשיב 5, המנהל המיוחד לנכסי המבקש, מותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, בציינו כי הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים שכן חברת כסלו היא לקוחתו.

 

7.       לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. כידוע, הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור. בית המשפט יורה על עיכוב ביצועה של החלטה מקום שהמבקש מצביע על סיכויים טובים לקבלת הערעור ומראה כי ביצוע ההחלטה טרם הכרעה בערעור יקשה מאוד על השבת המצב לקדמותו, או יהפוך אותה לבלתי אפשרית אם הערעור יתקבל, או כי עלול להיגרם לו נזק שאינו בר-תיקון (ראו ע"א 4779/09 שעבאן נ' פקיד שומה רמלה, פיסקה 12 (טרם פורסם, 29.7.2009)). במקרה שלפנינו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור שיוגש, מטים שיקולי מאזן הנוחות את הכף לטובת דחיית הבקשה במובן זה שעסקת המכר תבוצע ותושלם כמתוכנן. שיקול מרכזי בהקשר זה נוגע לכך שככל הנראה מדובר בעסקה המיטבית שניתן היה להגיע אליה בנסיבות העניין, וזאת במיוחד בשים לב לעובדה שהיא תאפשר לחברות יעד וטריטק להמשיך ולפעול כ"עסק חי" על כל המשתמע מכך. בנסיבות אלו מן הראוי ליתן את הבכורה לשיקול שעניינו אינטרס הנושים והחברות, ומקובלת עלי עמדתו של בית משפט קמא לפיה ככלל יש לבחון את העסקה בכללותה וכי במובן זה מדובר בעסקה כדאית. יחד עם זאת, ועל-מנת שהערעור לא יסוכל, אני מורה כי לאחר רכישת המניות תימנע אוריגו מביצוע דיספוזיציה בהן. מנגד, ועל-מנת שלא ייגרם לאוריגו נזק משמעותי בשל כך, תיקבע המזכירות את הערעור לשמיעה בהקדם.

 

כתנאי למתן הסעד האמור יפקיד המבקש סך של 100,000 ש"ח להבטחת נזקיה של אוריגו, ככל שיוכחו, כתוצאה מעיכוב הביצוע החלקי, וזאת בתוך 30 ימים מהיום. לא תופקד הערובה כאמור, יתבטל הסייג האוסר, עד להכרעה בערעור, על ביצוע דיספוזיציה במניות שתרכוש אוריגו.

 

          אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי ובכפוף להפקדת הערובה, כאמור לעיל. המזכירות תיקבע את הדיון בע"א 7514/11 לשמיעה בהקדם.

 

 

           ניתנה היום, ד' בחשוון התשע"ב (1.11.2011).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11073120_V03.doc   אא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il