עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7311/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 7311/11

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

אשרף זידאן

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעמ"ת 58087-09-11 שניתנה ביום 2.10.2011 על-ידי השופט צ' קאפח

בשם העורר: עו"ד אבי כהן

החלטה

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 2.10.2011 (כב' השופט צ' קאפח), בה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט שלום בבקשה לעיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

1. נגד המבקש, יליד 1982, הוגש כתב אישום בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בגין עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה. על-פי הנטען בכתב האישום, המבקש התפרץ לדירה ברמת-גן באמצעות מפתח תואם שהיה ברשותו וגנב מכספת שהייתה בדירה כסף ותכשיטים שונים בסכום של כחצי מיליון שקלים.

עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וביום 1.9.2011 קיבל בית-המשפט את הבקשה (כב' השופטת י' פרדלסקי). בהחלטה ציין בית-המשפט כי שירות המבחן המליץ על שחרורו של המבקש למעצר בית בפיקוח ועם איזוק אלקטרוני ועל מתן צו פיקוח מעצר, אך נוכח גיליון ההרשעות של המבקש ומאסר על תנאי שתלוי ועומד נגדו קבע בית המשפט כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של המבקש על דרך של שחרורו לחלופת מעצר.

המבקש הגיש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וביום 13.9.2011 דחה בית המשפט את הערר (כב' השופט צ' קאפח), בהדגישו את עברו הפלילי המכביד של המבקש הכולל עבירות של שוד מזוין בחבורה, מקרי פריצה רבים, שימוש ברכב ללא רישיון, הפרת הוראה חוקית ועוד. בית המשפט הוסיף וציין כי המבקש לא למד ולא הפנים דבר מהרשעותיו הקודמות וכי דפוס פעילותו מעיד על תחכום.

2. בבקשת רשות לערור קודמת שהגיש טען המבקש כי הראיות לכאורה הקיימות בתיק חלשות ועיקרן – טביעת אצבע שנמצאה בדירה אליה פרץ לכאורה, אותה ניתן להסביר בשל עיסוקו בהובלות. כמו כן טען המבקש כי שגו הערכאות קמא בכך שלא נענו להמלצת שירות המבחן והורו על חלופת מעצר, נוכח נסיבות חייו הקשות ואמינותן של המפקחות המוצעות. ביום 18.9.2011 דחה בית משפט זה (כב' השופט נ' הנדל) את בקשת רשות הערר, בקובעו כי בהחלטותיהן של הערכאות קמא לא נפל כל פגם. בית המשפט ציין כי הטענה בדבר חולשתן של הראיות הייתה צריכה להיטען בפני בית משפט קמא, וקבע כי בהתחשב בביצוע המתוחכם של העבירות המיוחסות למבקש קיימת מסוכנות ועל-כן קמה עילת מעצר נגדו. בית-המשפט הוסיף כי מסקנה זו מתחזקת נוכח הרשעותיו הקודמות של המבקש, עונשי המאסר הממושכים אותם ריצה, עונש מאסר מותנה התלוי ועומד נגדו וכן העובדה שחרף גילו הצעיר הוא מעורב בפעילות עבריינית מזה שבע-עשרה שנים. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי מפקח נורמטיבי אף הוא אינו ערובה לחלופה ראויה, ועל-כן כאמור דחה את הבקשה.

בעקבות החלטה זו הגיש המבקש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בקשה לעיון חוזר, בציינו כי זו מוגשת "בהתאם להחלטת בית המשפט העליון". בבקשה טען המבקש כי בהחלטתו מיום 18.9.2011 קבע בית משפט זה שאת טענתו לחולשה בעוצמת הראיות עליו להעלות בבית משפט השלום ולפיכך פירט המבקש באותה בקשה את טענותיו בנוגע לחולשת הראיות לכאורה בעניינו, וביקש כי בית-משפט השלום יורה על שחרורו לחלופת מעצר בהתאם להמלצת שירות המבחן. בית-משפט השלום דחה את בקשת המבקש ביום 26.9.2011 (כב' השופט ש' בקר), בקובעו כי בחינת הראיות לכאורה מוצתה וכי לא מצא בהחלטת בית-המשפט העליון כל הנחיה להגשת בקשה לעיון חוזר. המבקש הגיש ערר על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי, ובקשה זו נדחתה על הסף ביום 2.10.2011 (השופט צ' קאפח). על רקע זה הוגשה הבקשה שבפניי, בה שב המבקש ועותר להורות כי יתקיים דיון בבית משפט השלום בדבר קיומן של ראיות לכאורה בענייננו.

3. לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטותיהן של הערכאות קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף. על פי סעיף 53(א1)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 רשאי בית-משפט זה לדחות על הסף בקשת רשות לערור "בגלגול שלישי", כגון זו שבפני, בלא דיון במעמד הצדדים וכבר נפסק כי מתן רשות לערור יש לייחד בבקשות כאלה לעניינים אשר להם חשיבות משפטית, ציבורית או אחרת החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (ראו: בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 17.4.2011); בש"פ 5321/11 פלוני מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.7.2011). המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים המיוחדים המצדיקים מתן רשות לערור. מדובר למעשה בבקשת רשות ערעור "בגלגול שישי", שכן עניינו של המבקש נדון עד כה בחמש ערכאות, והטענות המועלות בה אינן חורגות מעניינו הפרטני של המבקש. בנסיבות אלו לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא ולמעלה מן הדרוש אציין כי בניגוד לטענת המבקש אין בהחלטתו של בית משפט זה מיום 18.9.2011 הנחיה כלשהי בדבר הגשת בקשה לעיון חוזר.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏כ' בתשרי התשע"ב (18.10.2011).