עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 731/13

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

                                          

 

 

 

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ת' אברהמי) בפש"ר 40599-07-12 מיום 10.12.2012, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול צו כינוס נכסים והכרזה על המשיבה כפושטת רגל.

 

עיקרי העובדות

1.       לטובת המבקש ניתן ביום 22.12.2011 פסק דין הקובע כי המשיבה חייבת לשלם לו סכום של 720,374 ₪. בקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשו על-ידי המשיבה נדחו על-ידי בית משפט השלום ועל-ידי בית המשפט המחוזי, ודיון בערעור על פסק הדין עתיד להישמע בבית המשפט המחוזי ביום 9.9.2013. במקביל, ומשטרם שולם סכום החוב לידי המבקש, פתח המבקש בהליך הוצאה לפועל בניסיון לפעול למימוש דירת מגורי המשיבה. במסגרת זו הוגשה בקשה למינוי בא כוחו של המבקש ככונס נכסים על הדירה. ביני לביני, ומשחששה המשיבה כי הליכי ההוצאה לפועל שבהם נקט המבקש יביאו לכך שדירתה תימכר בטרם ישמע הערעור, פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו לכינוס נכסיה וכן למתן צו לתשלומים. בית המשפט אישר את הבקשה למתן צו כינוס, ודיון בבקשת המשיבה להכרזתה כפושטת רגל נקבע ליום 20.10.2013. לטענת המבקש, הוא לא ידע כלל על בקשת המשיבה למתן צו כינוס נכסים והוא למד על קיומה בדיעבד, לאחר מתן הצו, וזאת לאחר שרשמת ההוצאה לפועל החליטה כי הוא מנוע מלהמשיך בנקיטת הליכים באמצעות כונס הנכסים, בעקבות הצו שניתן לפי בקשת המשיבה. משכך, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול צו הכינוס, בטענה כי המשיבה היא בעלת הון רב, בשיעור גדול באופן משמעותי מכלל חובותיה. לטענתו, המשיבה פועלת בחוסר תום לב בהסתירהּ את רכושה ובמניעתהּ ממנו אפשרות להיפרע ממנה. לאור התנהגותה אין הצדקה לצו כינוס הנכסים ויש לבטלו. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו בקובעו כי "לאור האמור בתגובתו המפורטת, הסדורה והבהירה של המנהל המיוחד, אליה מצטרף גם כונס הנכסים הרשמי, ואשר תוכנה מקובל גם על בית המשפט, אין מקום להיעתר לבקשה לביטול ההליך". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

עיקרי בקשת רשות הערעור

2.         המבקש טוען כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתו לביטול צו כינוס הנכסים ובדחותו את בקשתו לדחיית בקשת המשיבה להכרזתה כפושטת רגל. לטענתו, המשיבה אינה מקיימת את התנאים הקבועים בסעיף 17(ב) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) וזאת משום שהיא בעלת יכולת פרעון. בהתאם להצהרת המשיבה כפי שהוגשה לבית המשפט המחוזי במסגרת הבקשה למתן צו כינוס נכסים, המבקש הוא הנושה היחיד של המשיבה וחובה כלפיו עומד על סך של מיליון ₪. המשיבה הצהירה כי בבעלותה מצויה דירה ששווייה מוערך בסך של 3 מיליון ₪, ושהיא אינה מתנגדת למכירתה לשם פרעון החוב. מכאן, שבידי המשיבה נכס המאפשר לה לפרוע את חובה במלואו ואין הצדקה למתן צו כינוס נכסים.

 

3.       המבקש טוען עוד כי המשיבה התנהגה בחוסר תום לב בהליכי הכינוס. המבקשת הציגה עצמה כמי שאינה חבה בחוב, אלא כמי שנקלעה "על לא עוול בכפה" למצב שבו היא נדרשת לשאת בחובות בעלה, ממנו היא חיה בנפרד. המבקשת נמנעה מחשיפת המידע המלא בדבר הכנסותיה; היא לא הציגה את הסכם יחסי הממון בינה לבין בעלה המקנה לה סך של 70% מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה; קיימות סתירות בין דיווחיה על אודות הוצאותיה בחקירתה אצל המנהל המיוחד אל מול הצהרותיה בבקשתה למתן צו הכינוס; והיא הסתירה הכנסות חודשיות בסך של 14,000 ₪ מחברת "טכנו שבב". פעולות אלה מעידות על מסירת דיווחים סותרים שנעשתה בכוונת מכוון, בחוסר תום לב, ומתוך ניסיון להטעות את בית המשפט על מנת לזכות בצו כינוס נכסים. המבקש טוען בנוסף כי הדרך היעילה, החסכונית והממקסמת את ערך הדירה בצורה הטובה ביותר היא באמצעות מימושה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. מעשי המשיבה, אשר מתעלמת מבקשותיו לתאם עמו מועד להגעת שמאי להערכת שווי הדירה, ואשר מבזה את צווי ההוצאה לפועל, מנוגדים להצהרותיה לפיהן היא מסכימה למכור את הנכס לצורך פרעון חובותיה. המשיבה מנצלת לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, וזאת בניסיון להרוויח זמן תוך חיפוש אחר פתרונות יצירתיים שיוסיפו ויפגעו במבקש שרק מעוניין לקבל את המגיע לו. המשיבה משלמת סכום זעום של 500 ₪ בלבד לקופת הכינוס ובכך מנסה לאחוז בחבל משני קצוותיו; להמתין להכרעה בערעור, מבלי להתחיל בהליך פרעון של חובותיה. מכאן שיש לבטל את צו הכינוס ולהמשיך בהליכי הפרעון באמצעות ההוצאה לפועל.

 

עיקר טיעוני המשיבה

4.       המשיבה מבקשת לדחות את טענות המבקש לפיהן הסתירה את בקשתה למתן צו כינוס נכסים מפני המבקש. לדבריה היא העבירה צילום עם כלל מסמכי התיק לידי המבקש. נוסף על כך, המשיבה הציגה בבית המשפט המחוזי את מצבת כלל נכסיה ולא הסתירה פרט כלשהו בדבר הוצאותיה והכנסותיה. עובדה זו נתמכת בתגובת המנהל המיוחד לבקשה לביטול צו הכינוס שהוגשה לבית המשפט המחוזי. המשיבה נתנה למנהל המיוחד את הסכמתה למכירת הדירה ואף קיבלה את אישורו להמשיך ולשלם את המשכנתא על הדירה, בכדי להקל על המנהל המיוחד למכור את הדירה. המשיבה לא הייתה שותפה לעסקי ההימורים של בעלה אשר הובילו ליצירת החובות שבהם היא חבה. החוב אותו המשיבה חבה למבקש, הוא חוב משותף לה ולבעלה. היא מחזיקה ב-50% מזכויות הדירה והיא אינה מסתירה את הכנסותיה. המשיבה זכאית להנחה בארנונה, כפי שבא לידי ביטוי בחקירתה לפני המנהל המיוחד, וכל הצהרותיה על הוצאותיה החודשית נתמכות באסמכתאות. זאת ועוד: למשיבה אין כל הכנסה נוספת על הסך של 14,000 ₪. טענות אלה נטענו כבר בפני בית משפט השלום ושם צויין כי מדובר בהפקדה משנת 2006 ואין מדובר בהפקדות הנעשות כיום. המשיבה נוהגת בתום לב, זכותה לפעול באמצעות האפיקים המשפטיים העומדים לרשותה לצורך פירעון חובותיה, ואין הצדקה להתערב בהחלטה על מתן צו כינוס נכסים.

 

דיון והכרעה

5.       לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיבה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשה. לא שוכנעתי כי נפל פגם בקביעותיו של בית המשפט המחוזי בקשר עם צו כינוס הנכסים ובקביעת מועד לדיון בבקשת המשיבה להכרזתה כפושטת רגל. כפי שעולה מתגובת המנהל המיוחד אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי, התנהלות המשיבה בהליכים המשפטיים, הן טרם מתן צו הכינוס, הן לאחריו, נעשתה בתום לב, תוך חשיפת כלל הנכסים שברשותה. התמונה העובדתית המלאה של מצבת נכסי המשיבה עמדה לפני בית המשפט המחוזי עובר למתן החלטתו. החובות שהצטברו לחובת המשיבה משותפים לה ולבעלה. הנכס שממנו מבקש המבקש להיפרע משותף אף הוא למשיבה ולבעלה, ומהתמורה שתינתן ממכירתו ניתן יהיה על פני הדברים לפרוע את החובות. אין מניעה כי מימוש הנכס יֵעשה באמצעות מנהל מיוחד שימונה במסגרת הליכי פשיטת רגל. הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: לאפשר לנושה להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בצורה שוויונית, ולאפשר לחייב תם לב לפתוח דף חדש בחייו (השוו: ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (9.8.2009)). הכרזה על המשיבה כפושטת רגל תֵעשה רק אם נהגה בתום לב, ובית המשפט ידון בכך בבוא העת. לעת הזאת, ומשניתן צו כינוס נכסים, יש להחיל את האמור בסעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל, כי נושה שפתח בהליך הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לא יוכל להנות מההוצאה לפועל אלא אם השלימהּ לפני מתן צו הכינוס (השוו: רע"א 4941/06 אלפסי נ' עו"ד אופיר (16.7.2006)). משהליכי הוצאה לפועל לא הושלמו, ומשניתן, בהתאם לנתונים שהיו פרושים לפני בית המשפט המחוזי צו כינוס, יש לפעול בהתאם למיתווה כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.

 

6.       אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, כ"ה בניסן התשע"ג (5.4.2013).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   13007310_O02.doc   עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il