עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7298/11
|
בבית המשפט העליון |
|
רע"א 7298/11 |
|
בפני: |
כבוד השופט א' גרוניס |
|
המבקש: |
ישראל מימוני |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ |
|
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 4748-12-09 מיום 4.9.11 שניתן ע"י כב' סגנית הנשיאה אסתר קובו, סגנית הנשיאה מיכל רובינשטיין והשופטת עפרה צ'רניאק |
בשם המבקש: עו"ד חני ברוך-אלון
עו"ד אפרים נוה
|
החלטה |
1. המבקש הגיש תביעה כספית לבית משפט השלום בתל-אביב. בתביעתו הוא תבע תגמולי ביטוח מן המשיבה שביטחה משאית שלו מפני גניבה. בית המשפט (כבוד השופטת ש' פליגלמן) דחה את התביעה. ערעור שהוגש על ידי המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נדחה (כבוד סגניות הנשיאה א' קובו ומ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק). מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
2. בית משפט השלום דחה את התביעה לאחר שקבע כי המבקש לא הוכיח את מקרה הביטוח וכי סביר יותר מכל אפשרות אחרת שנהג המשאית, עובדו של המבקש, היה מעורב בגניבתה. יצוין, כי הפוליסה שהוצאה על ידי המשיבה כללה תנייה שפטרה אותה מאחריות במקרה של "גניבה על ידי עובד של המבוטח או בשיתוף עימו". בית המשפט המחוזי לא ראה לנכון להתערב בפסק דינה של הערכאה הדיונית.
3. בבקשה דנא עותר המבקש למתן רשות ערעור, וזאת תוך הצגה של שלוש סוגיות משפטיות. ראשית טוען המבקש, כי לא קיבל מכתב דחייה מן המשיבה טרם הגשת תביעתו. לפיכך, ובהתחשב בהנחיות של המפקח על הביטוח, אין המשיבה רשאית, לפי הטענה, להעלות טענות הגנה כלשהן. לגרסת המבקש, לא ייתכן שמצבה של חברת ביטוח שאינה שולחת מכתב דחייה יהיה טוב יותר מזה של חברה ששלחה מכתב כזה, ואשר מוגבלת בהמשך לטענות שהעלתה במכתב הדחייה. שנית, הסייג שבפוליסה בעניין גניבה על ידי עובד נוגד את תקנת הציבור. שלישית, הסייג הנזכר לא הובלט בצורה מספקת בפוליסה.
4. סבורני, כי בנסיבות העניין אין צידוק למתן רשות ערעור בגלגול שלישי לגבי מי משלוש הסוגיות שמעוניין המבקש להעלות. לגבי הסוגייה הראשונה, מתברר כי התביעה הוגשה כחמישה חודשים לאחר היעלמותה של המשאית המבוטחת. לפי האמור בפסק דינו של בית משפט השלום, הוגשה התביעה ארבעה חודשים לאחר הדיווח על האירוע. הערכאה הדיונית קבעה כי במקרה זה אין מדובר בתקופה בלתי סבירה לעניין אי משלוח מכתב דחייה למבוטח. זאת, שכן לאור נסיבות המקרה, כולל נתונים שונים לגבי הנהג, היה מוצדק מבחינת המשיבה לערוך בירורים ובדיקות שונים. לפיכך, אין מדובר בפרק זמן בלתי סביר לגבי אי משלוח מכתב דחייה. מתיאור הדברים עולה, כי אין מקום לבחון במקרה דנא את השאלה המשפטית באשר לנפקות של אי משלוח מכתב כאמור. הסוגייה הינה במידה רבה תלוית עובדות. השאלה שניתן אולי לשאול היא האם פרק הזמן שחלף היה סביר. שאלה כזו אינה מצדיקה פתיחת שערים של ערכאת ערעור בגלגול שלישי.
5. הטענה השנייה שמבוקש להציגה היא כי הסייג בעניין מעורבות עובד של המבוטח נוגד את תקנת הציבור ומהווה התנאה אסורה על האמור בסעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – החוק). עיון בפסקי הדין של הערכאות הקודמות מגלה, כי הן כלל לא דנו בטענה האמורה. אין זה ברור האם הטענה לא הועלתה בערכאות הקודמות או שמא הן לא ראו לנכון להתייחס אליה מסיבה כלשהי. בין כך ובין כך, אין צידוק שהערכאה העליונה תבחן את הטענה לראשונה, לאחר שבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לא הביעו דעה לגביה.
6. הטענה השלישית שמבוקש להעלותה היא, כי הסייג בנוגע למעורבות העובד בגניבה לא הובלט בצורה מספקת בפוליסה. בפסק דינו של בית משפט השלום צוין, כי טענה זו לא הועלתה על ידי המבקש בכתב התביעה, בכתב התשובה או בתצהירו שהוגש חלף חקירה ראשית. בכל מקרה נפסק על ידי הערכאה הדיונית, כי המשיבה עמדה בחובה שבסעיף 3 לחוק לציין סייג או תנאי לחבות המבטח בפוליסה "בסמוך לנושא שהם נוגעים לו" או "בהבלטה מיוחדת". די בכך שהטענה לא הועלתה על ידי המבקש בכתבי הטענות ובתצהיר על מנת שנאמר כי אין סיבה למתן רשות ערעור. יצוין עוד, כי הפוליסה לא צורפה לבקשת רשות הערעור, כך שבכל מקרה לא ניתן להתרשם מן הטענה לגופה.
7. והערה אחרונה: בקשת רשות הערעור כוללת התנסחויות בלתי ראויות וביטויים בלתי מקובלים כלפי הערכאות הקודמות. ייתכן, כי כבר בשל כך ראוי היה לדחותה.
8. סיכומו של דבר הוא, שהניסיון להציג סוגיות משפטיות המצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי נכשל, משום שהסוגיות אינן נובעות מן הנתונים ומפסקי הדין של הערכאות הקודמות. אי לכך, הבקשה נדחית בלא שהמשיבה נדרשה להשיב. לפיכך, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו בתשרי התשע"ב (24.10.2011).
|
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11072980_S01.doc גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il







