עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7196/11

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

 

ע"פ  7196/11

ע"פ  7722/11

 

לפני:  

כבוד השופט ס' ג'ובראן

 

כבוד השופט  י' דנציגר

 

כבוד השופט א' שהם

 

המערערת בע"פ 7196/11 והמשיבה בע"פ 7722/11:

מדינת ישראל

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב בע"פ 7196/11 והמערער בע"פ 7722/11:

אביחי ביזאוי

                                          

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.9.11 בת"פ 7159-08 שניתן על ידי כבוד השופטת צילה קינן

                                          

תאריך הישיבה:

כ"א בסיון התשע"ב

(11.6.2012)

 

בשם המערערת בע"פ 7196/11 והמשיבה בע"פ 7722/11:

עו"ד נעימה חנאווי

 

בשם המשיב בע"פ 7196/11 והמערער בע"פ 7722/11:

עו"ד יונתן דדון

 

בשם שירות המבחן למבוגרים:

גב' ברכה וייס, עו"ס

 

פסק-דין

 

השופט ס' ג'ובראן:

 

          לפנינו ערעור מטעם המדינה (היא המערערת בע"פ 7196/11 והמשיבה בע"פ 7722/11 (להלן: המערערת)) על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.9.2011 בת"פ 7159-08 (כבוד השופטת צ' קינן). יצוין כי בפתח הדברים עמד בפנינו אף ערעור על הכרעת הדין מטעם ביזאוי (הוא המשיב בע"פ 7196/11 והמערער בע"פ 7722/11 (להלן: המשיב)). בא כוח המשיב הודיע לבית המשפט כי הוא אינו עומד על ערעורו. 

 

          המשיב הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי (119.6 גרם קוקאין וארבעה כדורי MDMA). בית המשפט המחוזי דחה את גרסתו, על פיה כלל לא נמצאו סמים בביתו, וכי קיומם של הסמים לא היה בידיעתו. בהכרעת דין מפורטת עמד בית המשפט על כך שהסמים נתפסו בבית על ידי שוטרים, וכי המשיב היה נוכח בזמן החיפוש. בהקשר זה, דחה בית המשפט את טענות המבקש לעניין חוקיות החיפוש, וקבע כי החיפוש בוצע כדין. משכך, קבע בית המשפט כי קמה החזקה על פיה הסמים שנמצאו בחזקתו של המשיב היו בשליטתו. חזקה זו לא נסתרה על ידו. כן קבע בית המשפט כי המשיב לא הצליח להפריך את החזקה על פיה אחזקת סמים בכמות זו אינה לצריכה עצמית. משכך, הרשיע בית המשפט את המשיב בעבירה שיוחסה לו.

 

          במסגרת גזר הדין, התחשב בית המשפט בחומרת העבירה, בכמות הסם שנתפשה ובקיומה של הרשעה קודמת כשיקולים לחובת המשיב. לקולה התחשב בית המשפט בגילו הצעיר של המשיב, בהמלצת שירות המבחן, שהתרשם כי הוא מגלה נכונות לקיים אורח חיים נורמטיבי, ואת התמשכות ההליכים בעניינו, קרוב לשלוש שנים, אשר במהלכם היה בתנאי מעצר בית. משכך, קבע בית המשפט כי אין למצות את הדין עימו, וגזר עליו 18 חודשי מאסר, מתוכם שישה לריצוי בעבודות שירות והיתר על תנאי.

 

          מכאן הערעור שלפנינו, במסגרתו טוענת המדינה כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק לשיקולי הגמול וההרתעה. במסגרת זאת, טוענת המערערת כי העונש שנגזר על המשיב חורג בצורה משמעותית מטווח הענישה שנקבע בפסיקה, לרבות במקרים של נאשמים בעלי פוטנציאל שיקומי טוב. בהמשך לכך, טוענת המערערת כי לא היה מקום לתת משקל של ממש להתמשכות ההליכים, אשר חלקם נגרמו בשל התנהלות המשיב. יצוין כי לקראת מועד קיום הדיון בפנינו הוגש תסקיר משלים מטעם שירות המבחן, במסגרתו חזר השירות מהמלצתו למתן צו מבחן. זאת, נוכח הנסיגה בנכונותו של המשיב לשתף פעולה, שנגרמה, בין היתר, בשל מעצר הבית הארוך בו הוא שהה.

 

          במענה, טען המשיב בדיון לפנינו כי יש לתת משקל לפרק הזמן הארוך במהלכו היה נתון במעצר בית, ולא יכול היה לנהל אורח חיים תקין. בהקשר זה ציין בא כוח המשיב כי למעט פעם בודדת בה ביקש את דחיית מועד הדיון, מרבית העיכובים בניהול המשפט כלל לא נבעו מהתנהלותו. עוד הדגיש המשיב כי התסקיר הראשון בעניינו היה חיובי, וכי חלקים רבים ממנו עודם רלבנטיים. לבסוף, טען המשיב שאף אם מדובר בעונש מקל, הרי שהוא אינו מקל במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.

 

          דין הערעור להידחות.

 

          כידוע, ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 29.1.2009, בפסקה 11)). במקרה הנוכחי, אין מחלוקת כי בית המשפט המחוזי שקל את כלל השיקולים הרלבנטיים, וכל שנטען הוא שלא ניתן משקל מספיק לחומרת העבירה ולעיקרון האחידות בענישה.

 

          אכן, גזר הדין שהוטל על המשיב הוא גזר דין מקל, ומצוי ברף התחתון של הענישה בגין עבירות מסוג זה. חומרת העבירה של אחזקת סם שלא לשימוש עצמי רבה היא, ולא פעם נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי יש להחמיר עם המורשעים בעבירה זו (ראו לדוגמא ע"פ 4484/05 שגב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.8.2006), פסקה 6 וההפניות שם). יחד עם זאת, נוכח נסיבותיו האישיות של המשיב, גילו הצעיר, והעובדה כי משך למעלה משלוש שנים היה מצוי במעצר בית, לא מצאנו כי מדובר בעונש החורג מטווח הענישה במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור. אנו תקווה כי המשיב ישכיל לתקן את דרכיו, ישתף פעולה עם שירות המבחן ויוציא את עצמו ממעגל הפשיעה.

 

          נוכח כל האמור לעיל, ערעור המדינה (ע"פ 7196/11) נדחה, וכך גם ערעור המשיב (ע"פ 7722/11). הממונה על עבודות השירות ימציא לבית המשפט חוות-דעת עדכנית באשר למקום ביצוע עבודות השירות על ידי המערער, וזאת בתוך 30 ימים מהיום, ולאחר מכן יובא התיק לפנינו למתן פסק דין משלים.

 

           ניתן היום, כ"ט בסיון התשע"ב (19.6.2012).

 

 

ש ו פ ט

       ש ו פ ט

             ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11071960_H04.doc   שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon