עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7168/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 7168/12

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקשת:

הראל חברה לביטוח בע"מ

נ ג ד

המשיב:

מסיעי שדרות כהן ובניו

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

בבאר שבע מיום 24.07.2012 בת"א 49994-02-12 שניתן

על ידי כבוד סגנית הנשיא ש' דברת

בשם המבקשת: עו"ד א' יאראק

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת ש' דברת, סגנית נשיא), בע"א 49974-02-12 מיום 22.7.2012, לפיו התקבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום באשדוד (כב' השופט הבכיר ח' חדש) בת"א 321-04 מיום 21.1.2012.

2. המשיבה היא חברת הסעות ולה צי של עשרות רכבי הסעות אותם נהגה לבטח בצורה מרוכזת, בביטוח "חובה" ו"מקיף" אצל עידית סוכנות לביטוח (1993) בע"מ (להלן - החברה ועידית, בהתאמה), שקיבלה את רשימת כלי הרכב ובחרה את חברות הביטוח בהן יבוצע הביטוח. הפרמיה בגין ביטוח כלי הרכב שולמה לעידית והיא זו שדאגה שפוליסות הביטוח יונפקו בהתאם.

3. עידית נוהלה בתקופה הרלוונטית על ידי סוכן ביטוח שלימים הסתבך כספית וברח לחו"ל. התברר שסוכן הביטוח לא העביר את מלוא התשלום עבור הפרמיות לאריה, חברה ישראלית לביטוח בע"מ (להלן - אריה), ולסהר-ציון חברה לביטוח בע"מ, אשר התמזגה עם שילוח חברה לביטוח בע"מ ושינתה את שמה להראל חברה לביטוח בע"מ, היא המבקשת בבקשה זו. אריה לא ביטלה את פוליסות הביטוח, אך הגישה תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה נגד החברה לתשלום הפרשי הפרמיה. בית המשפט שם קבע שיש לפרש את המונח "תשלום" לצורך סעיף 34 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: החוק), כמועד מסירת השקים לסוכן הביטוח, ומשכך, דחה את התביעה למעט חיוב החברה בתשלום סכום מסוים שהיא הודתה שלא שילמה (פסק דינה של כב' השופטת מ' נד"ב, בת"א 2751/04 ותיקים קשורים מיום 16.10.2005). הראל ביטלה את פוליסות הביטוח ביום 1.2.2002, ודחתה את טענת החברה כי היא שילמה את מלוא הפרמיה עבור הפוליסות לעידית. לכן, החברה הגישה תביעה להחזר סכומי הפרמיה, ואילו הראל הגישה תביעה שכנגד לתשלום דמי הביטוח עבור התקופה בה היו הפוליסות בתוקף. בית משפט השלום באשדוד דחה את תביעת החברה, קיבל את התביעה שכנגד שהגישה הראל, וחייב את החברה לשלם דמי ביטוח עבור הפוליסות עד מועד ביטולן, בסכום של 165,840 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה, לאחר קיזוז ההשתתפות העצמית של החברה. על פסק דין זה ערערה החברה לבית המשפט המחוזי.

4. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור החברה. בית המשפט קבע כי בית המשפט בפתח תקווה לא קבע קביעה כלשהי לפיה כל הסכומים שולמו לאריה. בנוסף, צירפה החברה לשתי התביעות את רשימת כלי הרכב שבוטחו על ידה בשנת 2001, כאשר סכום הפרמיות בגין כל כלי הרכב, ללא קשר לחברת הביטוח בה בוטחו, הגיע לסכום של 911,218 ₪, ואף הראל אישרה שזהו סכום הפרמיה בגין ביטוח חובה ומקיף של כלל הרכבים של החברה. עוד קבע בית המשפט כי לא הייתה מחלוקת שהחברה שילמה סך של 902,700 ש"ח בגין פוליסות הביטוח, וחויבה בבית משפט השלום בפתח תקווה לשלם את ההפרש. בית המשפט הוסיף שמבחינת החברה לא הייתה כל חשיבות לאופן בו בחרה סוכנות הביטוח לחלק את הפרמיות, ולכן לוּ אוחד הדיון בכל התביעות, כפי שראוי היה לעשות, התוצאה הייתה שונה ונדמה שהערעור היה מתייתר. לפיכך, נקבע שאין לחייב את החברה בתשלומים נוספים, וכי ההתחשבנות צריכה להיעשות בין הראל לבין עידית ולא עם החברה. בית המשפט הוסיף וקבע שלא הונחה כל תשתית ראייתית לסתור את הטענה שעידית הייתה שלוחה של המבטחות, שאחת מהן היא הראל. הדיון הוחזר, אפוא, לבית משפט השלום באשדוד כדי שיכריע בפן הכספי של תביעת החברה. בהתחשב בעובדה שהתיק מתנהל משנת 2004, הציע בית המשפט המחוזי להגיע להסדר כספי, בקובעו כי אין כל קושי בכך, שכן המחלוקת שנותרה היא התשלום בגין החזר הפרמיה. בעקבות פסק דין זה הגישה הראל את בקשת רשות הערעור שלפניי.

5. הראל טוענת שבניגוד לאמור בפסק הדין, הוכח שהחברה לא שילמה את תמורת פוליסות הביטוח המקיף שרכשה ממנה, לא דרך עידית, לא דרך סוכן הביטוח שלה ולא ישירות. הראל מוסיפה שבית משפט השלום קבע שהחברה מושתקת מלטעון ששילמה סך של 902,700 ש"ח להראל, שכן היא טענה במסגרת התביעה שהתנהלה בפתח תקווה ששילמה סכום זה לידי אריה. הראל טוענת כי בפועל החברה לא שילמה לה את הפרמיות, ולכן הודיעה לה על ביטולן. לדברי הראל, התביעה בבית משפט השלום התנהלה במשך שמונה שנים, הוצגו ראיות רבות נחקרו עדים ונקבעו ממצאים עובדתיים חד משמעיים לפיהם הכספים ששילמה החברה לסוכן הביטוח נועדו, רובם ככולם, למימון פוליסות ביטוח חובה שנרכשו מאריה. לפיכך, לדעתה, בדין חויבה החברה לשלם להראל את תמורת פוליסות הביטוח המקיף שרכשה ממנה לתקופה של שמונה חודשים מלאים. בנסיבות אלו טוענת הראל שמדובר בבעיה משפטית החורגת מעניינם של בעלי הדין, ובשאלה שטרם הוכרעה: דינו של מבוטח שידע לאיזו חברת ביטוח יועדו הכספים שהעביר לסוכן הביטוח ותחולת סעיף 34 לחוק.

6. הראל מוסיפה וטוענת שבית המשפט המחוזי התעלם מהעובדה שהחברה הייתה שותפה, ולמצער, מודעת לעסקת המימון שנעשתה עם אריה. מודעות אשר מנתקת לדעתה, את הקשר עם הראל, וסותרת את החזקה שבסעיף 34 לחוק, מהקבלות שהציגה החברה מהן עולה שהכספים הנוספים ששילמה הועברו לאריה, ומצירוף קבלה על סכום שאינו קשור לתביעה. לדעת הראל, בית המשפט המחוזי התעלם גם מזכאותה לקבל, לכל הפחות ובאין מחלוקת, את סכום דמי ההשתתפות העצמית אותם חייבת לה החברה ושנפסקו לה על ידי בית משפט השלום. משמעות פסק הדין היא, לדברי הראל, שהחברה כלל לא שילמה עבור פוליסות ביטוח מקיף שהוצאו על ידה, ואף קיבלה תגמולי ביטוח עבור נזקי תאונה שאירעו לכלי הרכב המבוטחים. לדעת הראל, יש מקום לתת לה רשות לערער, ולו בשל העובדה שהערעור נדון לפני מותב יחיד.

7. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בקבלת תשובה. למסקנה זו אני מגיעה חרף התוצאות השונות אליהן הגיעו שופטי הערכאות דלמטה, אשר לטעמי אינן מצדיקות, בפני עצמן, מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (השוו: רע"א 7652/06 ולפמן תעשיות בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (לא פורסם, 15.10.2006)). בסופו של יום, נשענת בקשה זו על שאלה הנוגעת לבעלות הדין בלבד: האם שילמה החברה עבור פוליסות הביטוח של הראל, אם לאו. כידוע, הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במשורה, ותינתן רק במקרים המעלים שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים לבקשה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדרה של אמת מידה זו. מדובר, כאמור, בשאלה קונקרטית בסכסוך פרטני שהתגלע בין בעלות הדין, ונדמה כי צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי על ההתחשבנות להיעשות בין הראל לבין עידית, ולא עם החברה.

8. לפיכך, כפי קביעת בית המשפט המחוזי, מוחזר הדיון לבית משפט השלום באשדוד. מצטרפת אני לבית המשפט המחוזי וקוראת לבעלות הדין להגיע להסדר כספי ביניהן ולשים קץ לסכסוך.

כאמור, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ט בטבת התשע"ג (‏1.1.2013).