עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7124/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 7124/11

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. מחמד עזימה

2. אחמד דנפירי

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996

תאריך הישיבה: י"א בתשרי התשע"ב (9.10.2011)

בשם המבקשת: עו"ד נילי פינקלשטיין

בשם המשיב 2: עו"ד רפי ליטן

החלטה

בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים, בפעם השלישית, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), למשך תשעים ימים. המשיב 1 הסכים להארכת המעצר וביום 4.10.2011 הוריתי על הארכת מעצרו בתשעים ימים, כמבוקש. ההחלטה להלן תתייחס, אפוא, למשיב 2 בלבד.

1. המשיבים עומדים לדין יחד עם אדם נוסף בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של ייבוא סם מסוכן; ניסיון לייבא סם מסוכן; ניסיון להחזקת סם מסוכן; קשירת קשר לביצוע פשע; יציאה מישראל שלא כדין; החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית; מתן מחסה או סעד אחר למסתנן; והסתייעות ברכב לביצוע פשע. על-פי המתואר באישום הראשון, סמוך לפני יום 25.5.2010 קשרו המשיבים ואחרים קשר עם אזרח ירדני לייבא מירדן לישראל סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין במשקל של כ-75.530 ק"ג (להלן: העסקה). בד בבד קשרו המשיבים קשר עם אזרחים מצריים וסיכמו עימם שיסתננו ממצרים לישראל ולאחר מכן יצאו לירדן, יקבלו מהאזרח הירדני או מי מטעמו את הסמים נשוא העסקה, יסתננו מירדן לישראל וימסרו את הסמים למשיבים. במהלך שיחות טלפוניות שניהלו המשיבים עם האזרח הירדני ועם השותפים המצריים התברר כי לא עלה בידי השותפים המצריים להסתנן לישראל. לפיכך, הגיעו המשיבים סמוך לפני יום 11.6.2010 אל גבול ישראל-ירדן, חצו את הגבול ונכנסו לירדן על-מנת לממש את העסקה, אך בשל בעיות בהן נתקל האזרח הירדני במילוי חלקו בקשר, העסקה לא מומשה והמשיבים שבו לישראל ללא הסמים.

על-פי הנטען באישום השני, משלא מומשה העסקה כאמור לעיל קשרו המשיבים קשר עם אזרחים מצריים ובהם הנאשם השלישי (להלן: הנאשם 3) ושניים אחרים, וסיכמו עימם כי יבצעו את עסקת הסמים שבסופה יימסר הסם למשיבים תמורת תשלום של כ-250$ לכל אחד מהאזרחים המצריים. לאחר שהעניין תואם ביניהם, נכנסו הנאשם 3 והשניים האחרים ממצרים אל שטח ישראל שלא כדין, ובמהלך שהותם בארץ דאגו המשיבים לכל צרכיהם. בהמשך, ביום 2.7.2010 הסיעו המשיבים את הנאשם 3 ואת השניים האחרים ברכב לכיוון הגבול בין ישראל לירדן, הורידו אותם סמוך לגבול ואלה חצו את הגבול ונכנסו לשטח ירדן. הנאשם 3 והשניים האחרים קיבלו מן האזרח הירדני או מי מטעמו סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין במשקל של כ-75.530 ק"ג בתוך שלושה תיקים על-מנת להעבירם למשיבים, ומייד לאחר מכן הם חצו את הגבול בין ישראל לירדן ושבו לישראל, כשהסמים באמתחתם. בהמשך הבחינו בהם שוטרים ועצרו אותם.

2. עם הגשת כתב האישום נגד המשיבים והנאשם 3, ביום 14.7.2010, עתרה המבקשת למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. לאחר הליכים שונים הורה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 14.9.2010 על מעצרו של המשיב 1, בהסכמתו, עד תום ההליכים. אשר למשיב 2, בהחלטתו מיום 7.10.2010 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה להרשעתו בעבירות המיוחסות לו באישום השני וכן כי קיימת עילת מעצר בעניינו, והדיון נדחה לצורך בחינת חלופת מעצר. המשיב 2 הציע חלופה בתנאי מעצר בית מלא ביישוב שגב שלום, אך שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורו. נוכח עמדת שירות המבחן ובהעדר חלופת מעצר הולמת, הסכים בא-כוח המשיב 2 למעצר מרשו עד תום ההליכים וכך הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 19.12.2010.

משחלפו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים לא הסתיים, עתרה המבקשת להארכת מעצרם לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. מעצרו של המשיב 1 הוארך בהסכמתו, ומעצרו של המשיב 2 הוארך בהחלטה מנומקת מיום 14.4.2011 (בש"פ 2694/11, כב' השופטת ע' ארבל). בהחלטתה ציינה כב' השופטת ארבל כי קצב התקדמות המשפט אינו מניח את הדעת, כי שמיעת הראיות טרם החלה וכי מועדי דיון רבים נדחו לבקשת המשיב 1 והנאשם 3 בשל עיכובים בהסדרת ייצוגם. עם זאת קבע בית המשפט כי ההתקדמות הצפויה בשמיעת המשפט, המסוכנות הנשקפת מן המשיב 2 והחשש להימלטותו מן הדין מכריעים את הכף אל עבר הארכת מעצרו. בהמשך הוארך מעצרם של המשיבים, בהסכמתם, בתשעים ימים נוספים (בש"פ 5009/11, כב' השופט ס' ג'ובראן). למען שלמות התמונה יצוין כי בהחלטה מיום 7.9.2011 דחה בית המשפט המחוזי בקשה שהגיש המשיב 2 לעיון חוזר במעצרו, בקובעו כי לא חל כרסום בחומר הראיות לכאורה המצדיק היעתרות לבקשה.

3. משפטם של המשיבים טרם הסתיים, ומכאן הבקשה שבפניי להארכת מעצרו של המשיב 2 בפעם השלישית למשך תשעים ימים. על-פי המפורט בבקשה, מצוי המשפט בעיצומה של פרשת התביעה. עוד עולה מן הבקשה כי ביום 15.9.2011 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הם מסכימים להליך של גישור, ובית המשפט העביר את התיק לגישור וקבע ארבעה מועדים להמשך שמיעת הוכחות במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2011. המבקשת מציינת כי היא מודעת לקושי הגלום בכך ששמיעת ההוכחות במשפטם של המשיבים התעכבה, אך היא מדגישה כי דחיות הדיונים נגרמו בעיקר בשל עיכובים רבים בהסדרת ייצוגם של הנאשמים וכי שמיעת התיק צפויה להתקדם באופן משמעותי במהלך תקופת הארכת המעצר המבוקשת. עוד טוענת המבקשת כי העבירות המיוחסות למשיב 2 הן חמורות ביותר, שכן מדובר בייבוא של סמים קשים בכמות אדירה. לטענתה, המשיבים עשו כל שביכולתם על-מנת לממש את ביצוע העסקה, גם לאחר שהניסיון הראשון לעשות כן לא צלח, וכל אלה מלמדים על מסוכנות רבה הנשקפת מהם לביטחון הציבור. כמו כן טוענת המבקשת כי אופיין של העבירות מלמד שביכולתו של המשיב 2 לצאת ולהיכנס את מדינת ישראל בלא קושי מיוחד, ועובדה זו מקימה חשש ממשי להימלטותו מן הדין אם ישוחרר מן המעצר.

4. המשיב 2, מצידו, מתנגד לבקשה, ומדגיש כי עד למעצרו הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי, כי הוא אב לשלושה ילדים וכי זהו לו מעצרו הראשון. עוד טוען המשיב 2 כי הראיות לכאורה נגדו הן נסיבתיות בלבד וכי בית המשפט המחוזי קבע שלגבי האישום הראשון לא קיימות ראיות לכאורה בעניינו ולגבי האישום השני, כך נטען, זיהויו על-ידי אחד השותפים המצריים הינו בעייתי. המשיב 2 טוען כי קצב התקדמות המשפט אינו משביע רצון וכי עד היום נשמעו כארבעה עדים בסך הכל, והוא סבור כי ניתן לומר בוודאות שמשפטו אינו צפוי להסתיים במהלך תקופת הארכת המעצר המבוקשת ואף לא במהלך הארכת מעצר נוספת, ככל שתתבקש. המשיב 2 אף חולק על הערכתה של באת-כוח המבקשת לפיה העדים ששמיעתם נותרה אמורים להעיד בעניינים טכניים בלבד, ולדבריו סיום המשפט עדיין רחוק.

במהלך הדיון בבקשה מיום 9.10.2011 התברר כי בישיבת ההוכחות שתתקיים למחרת היום אמור בית המשפט המחוזי לקבוע מועדים נוספים לשמיעת הוכחות. על כן הוריתי למבקשת להגיש עדכון בעניין זה, ומהודעת העדכון עולה כי נקבעו שלושה מועדי דיון נוספים לחודש נובמבר 2011, המתווספים לשני המועדים שכבר קבועים באותו החודש.

5. דין הבקשה להתקבל.

בבואו לדון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין הזכות לחירות וחזקת החפות העומדות לנאשם לבין הצורך לשמור על שלום הציבור ועל ניהולו התקין של ההליך הפלילי. ככל שההליך המשפטי מתמשך והולך, כך גובר משקלן של חזקת החפות ושל זכותו של הנאשם לחירות. יחד עם זאת, חלוף הזמן לבדו אין בו כדי לאיין את משקלם של האינטרסים הציבוריים הניצבים מנגד ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו (ראו: בש"פ 2173/11 מדינת ישראל נ' חזנוב, פיסקה (טרם פורסם, 7.4.2011); בש"פ 9531/09 מדינת ישראל נ' חיזגילוב, פיסקה 4 (טרם פורסם, 20.12.2009)). בנסיבות המקרה שלפנינו הכף עדיין נוטה אל עבר המשך מעצרו של המשיב 2. הטעם המרכזי לכך הוא המסוכנות המובהקת הנשקפת ממנו, וזאת לא רק בשל העובדה שעבירות הסמים המיוחסות לו מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית (לפי הוראת סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים), אלא גם בשל הנסיבות שבהן בוצעו לכאורה אותן עבירות. על-פי הנטען, המשיב 2 ושותפיו תכננו מבצע רב-שלבי לייבוא של סמים קשים בכמות עצומה של כ-75 ק"ג. הם לא נסוגו מתוכניתם הראשונית גם כאשר לא הצליחו לייבא את הסמים בעצמם ושבו וניסו להוציאה אל הפועל באמצעות אחרים. לא אחת נקבע כי נאשם בסחר בסמים ובעבירות סמים אחרות שלא לצריכה עצמית לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו בש"פ 2219/11 מדינת ישראל נ' בן אור, פיסקה 7 (טרם פורסם, 7.4.2011)), שהמקרה דנן אינו נמנה עימם. לכך יש להוסיף את החשש הקיים להימלטותו של המשיב 2 מן הדין עליו עמדה המבקשת. אכן, שמיעת המשפט בעניינם של המשיבים התארכה לא מעט אך חזקה על בית המשפט המחוזי כי יעשה כל שלאל ידו על-מנת לקדם את שמיעת המשפט ביעילות ובמהירות לפחות משלב זה ואילך והעובדה כי לעת הזו נקבעו חמישה מועדים במהלך חודש נובמבר יש בה כדי ללמד כי נעשה מאמץ לקדם את המשפט לקראת סיום במהלך תקופת האורכה שנתבקשה.

הבקשה מתקבלת, אפוא. מעצרו של המשיב 2 יוארך בתשעים ימים החל מיום 11.10.2011 או עד למתן פסק-דין בת"פ 19009-07-10 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ג בתשרי, תשע"ב (11.10.2011).