עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7092/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 7092/11

לפני:

כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור

המבקשת:

איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. קרן הסיטי בע"מ

2. מ.ס.ל.ע יזמות והנדסה

3. רבנן יזמות בע"מ

4. גד שיוביץ

5. אחים רויכמן (שומרון) תשתיות בע"מ

6. עו"ד אמיר דוק כונס נכסים

7. עו"ד משה קורנהאוזר כונס נכסים

8. מ.ע.מ נצרת

9. א.ע סמארה בע"מ

10. מס שבח חיפה

11. עו"ד יואב סלומון כונס נכסים

12. רשם המקרקעין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 28.07.2011 בתיק א 280/07 שניתנה על ידי כבוד השופטת רבקה פוקס

בשם המבקשת: עו"ד רסלאן עלא

בשם המשיבה 1: עו"ד ש' אלקלעי

בשם המשיבים 5-7: עו"ד אמיר דוק

בשם המשיבים 8, 10 ו-12: עו"ד טליה נעים

בשם המשיבה 9: עו"ד פ' מורני

בשם המשיב 11: עו"ד יואב סלומון

פסק דין

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ר' פוקס) בה נדחתה בקשת המבקשת להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדה, וכפועל יוצא מכך נדחתה בקשתה לביטול פסק הדין. דנתי בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי רשות שניתנה והחלטתי לקבל אותה במובן זה שההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי.

רקע

2. המבקשת היא חברה העוסקת בביצוע עבודות בניה. המשיבה 1 (להלן: קרן הסיטי או "המשיבה") הינה הבעלים של מקרקעין בחיפה (להלן: המקרקעין). ביום 13.7.2000 נכרת חוזה בין קרן הסיטי לבין המבקשת, לפיו הזמינה קרן הסיטי מהמבקשת בניית בניין במקרקעין (להלן: חוזה הבניה). לקיום התחייבויותיה של המבקשת על פי חוזה הבניה ערבו איוב מג'יד, איוב חאלד וחליחל מוחמד. איוב חאלד הוא גם בעליה של המבקשת. ביום 29.11.2000 נכרת חוזה נוסף בין המבקשת לבין קרן הסיטי, לפיו מכרה קרן הסיטי למבקשת את הקומה הרביעית בבניין (להלן: חוזה המכירה). ביום 20.3.2004 התקשרה המבקשת בהסכם עם המשיבה 2 (להלן: מ.ס.ל.ע), על פיו קיבלה מ.ס.ל.ע על עצמה את השלמת הבניה ובתמורה קיבלה, בין היתר, 50% מזכויות המבקשת בקומה העליונה של הבניין. המבקשת ומ.ס.ל.ע התקשרו ביום 26.5.2005 בהסכם עם המשיבה 3 (להלן: רבנן), בו מכרו לה את הקומה העליונה בבניין. ביום 4.3.2007 הגישה רבנן לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד המבקשת, נגד קרן הסיטי ונגד מ.ס.ל.ע. בתביעתה טענה רבנן, כי המבקשת ומ.ס.ל.ע מפרות את ההסכם שכרתו עימה, בין היתר בכך שלא השלימו את הבניה ולא העבירו לרבנן את הזכויות, וכי קרן הסיטי מסרבת לתת את הסכמתה לעסקה שנכרתה בין רבנן לבין המבקשת ומ.ס.ל.ע (ת"א 280/07).

3. קרן הסיטי הגישה כתב הגנה לתביעת רבנן וכן תביעה שכנגד. בתביעה שכנגד עתרה קרן הסיטי להצהרה על בטלות חוזי המכירה והבניה שנכרתו בינה לבין המבקשת, ולמחיקת כל ההערות הרובצות על החלקה לטובת המבקשת. כן עתרה קרן הסיטי להתיר לה לפצל את סעדיה. קרן הסיטי טענה, כי איוב מטח הפרה התחייבויותיה הפרה יסודית, בכך שלא השלימה את בניית הבניין, ועל כן חוזה הבניה בטל מאליו וחוזה המכירה בטל אף הוא.

4. ביום 14.11.2007 ניתן פסק דין בתביעה שכנגד, מפי כב' הרשמת ת' שרון-נתנאל. כך נקבע בפסק הדין:

"לאחר שהנתבעים שכנגד 7-1, 10 ו-14-12 (הנתבעים 4-1 הם איוב מטח, איוב מג'יד, איוב חאלד וחליחל מוחמד, בהתאמה. הנתבעת 6 היא רבנן – מ"נ) לא הגישו כתבי הגנה לתביעה שכנגד, ולאחר שעבר המועד להגשת כתב ההגנה... ולאור עמדת הנתבעים שכנגד 9, 8 ו-11 (עו"ד משה קורנהאוזר-כונס נכסים, אחים רויכמן (שומרון) תשתיות בע"מ ו-א.ע סמארה בע"מ, בהתאמה - מ"נ), כפי שהובאה בכתב ההגנה ובהודעה שהוגשה מטעמם, ניתן בזה פסק דין בתביעה שכנגד, המצהיר, כי חוזה המכר שנכרת ביום 29.11.00 (להלן: "חוזה המכר") בין התובעת שכנגד (להלן: "קרן הסיטי") לבין הנתבעת שכנגד מס' 1 (להלן: "איוב מ.ט.ח"), לפיו מכרה קרן הסיטי לאיוב מ.ט.ח את הקומה הרביעית, העליונה, בבניין המשרדים... וכן מצהיר, כי חוזה הבנייה אשר נכרת בין קרן הסיטי לבין איוב-מ.ט.ח ביום 13.7.00, לפיו התחייבה איוב מ.ט.ח לבנות את הבניין, בטלים.

בהתאם, אני מורה לרשם המקרקעין למחוק את הערת האזהרה שנרשמה ביום 18.2.2004 לטובת איוב-מ.ט.ח בגין חוזה המכר, על זכויות קרן הסיטי במקרקעין וכן למחוק את כל הערות האזהרה, אשר נרשמו על הערת האזהרה הנ"ל, לזכות הנתבעים שכנגד 9, 8, 10, 12, ו-13".

5. רבנן הגישה בקשה לביטול פסק הדין. בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשמת שרון-נתנאל מיום 28.1.2008. רבנן ערערה על ההחלטה (ע"א 280/08). בהחלטתו מיום 20.5.2008 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא ג' גינת) את הערעור, כך שפסק הדין מיום 14.11.2007 בוטל. בעקבות ביטולו של פסק הדין, הגישה רבנן כתב תשובה לתביעה שכנגד.

6. בעקבות ביטולו של פסק הדין הגישה המבקשת כתב תשובה לתביעה שכנגד ביום 11.6.2008, באמצעות עו"ד יואב סלומון, כונס נכסים לזכויותיה במקרקעין הנזכרים. בבית המשפט המחוזי נקבע דיון בתביעה שכנגד ליום 20.1.2010. במועד הדיון, לא היתה התייצבות מטעם עו"ד יואב סלומון. בא כוחה של קרן הסיטי ביקש לקבל פסק דין נגד איוב מ.ט.ח, מ.ס.ל.ע ועו"ד יואב סלומון. בהחלטה מאותו מועד התיר בית המשפט לבא כוחה של קרן הסיטי להגיש בקשה מפורטת למתן פסק דין, בין היתר לגבי הנתבעים שכנגד איוב מ.ט.ח, מ.ס.ל.ע ועו"ד יואב סלומון, כאשר לגבי כל אחד מהנתבעים יפרט את סיבת הבקשה לקבלת פסק דין.

בהתאם להחלטה זו הגישה קרן הסיטי בקשה למתן פסק דין, בין היתר לגבי הנתבעים שכנגד איוב מ.ט.ח, מ.ס.ל.ע ועו"ד יואב סלומון. כך נימקה קרן הסיטי את בקשתה לגבי נתבעים אלו: "נתבעים אלו הגישו כתב תשובה לתביעה שכנגד ומיוצגים על ידי ב"כ עו"ד יואב סלומון. הלה לא התייצב לדיון ב-20.1.2010, למרות שזומן כדין ולכן זכאית התובעת למתן פסק דין". קרן הסיטי ביקשה לקבל פסק דין בנוסח פסק הדין שניתן ביום 14.11.2007 ובוטל לאחר מכן, בשינויים המחויבים.

7. בהתאם לבקשת קרן הסיטי ניתן פסק דין ביום 2.2.2010:

"לאחר שהנתבעים שכנגד 1, 5 ו-13 (המבקשת, מ.ס.ל.ע ועו"ד יואב סלומון, בהתאמה – מ"נ) לא התייצבו לדיון שהתקיים ביום 20.1.10 אף שהוזמנו כדין, ולאחר שהנתבעים שכנגד 2, 3, 10, 12 ו-14 (איוב מג'יד, איוב חאלד, מ.ע.מ נצרת, מס שבח חיפה ורשם המקרקעין חיפה, בהתאמה – מ"נ) לא הגישו כתב הגנה בתביעה שכנגד במועד, ולאור עמדת הנתבעים שכנגד 8, 9, ו-11 (אחים רויכמן (שומרון) תשתיות בע"מ, משה קורנהאוזר-כונס נכסים ו-א.ע סמארה בע"מ, בהתאמה – מ"נ), כפי שהובאה בכתב בי-דין, ניתן בזה פסק דין בתביעה שכנגד, המצהיר כי חוזה המכר שנכרת ביום 29.11.00 (להלן: "חוזה המכר") בין התובעת שכנגד (להלן: "קרן הסיטי") לבין הנתבעת שכנגד מס' 1 (להלן: "איוב מ.ט.ח") לפיו מכרה קרן הסיטי לאיוב מ.ט.ח את הקומה הרביעית, העליונה בבניין המשרדים... בטל, וכן מצהיר, כי חוזה הבניה, אשר נכרת בין קרן הסיטי לבין איוב מ.ט.ח ביום 13.7.00, לפיו התחייבה איוב מ.ט.ח לבנות את הבניין, בטל.

כפועל יוצא מהאמור אני מורה לרשם המקרקעין למחוק את הערת האזהרה שנרשמה ביום 18.2.2004 לטובת איוב מ.ט.ח בגין חוזה המכר על זכויות קרן הסיטי במקרקעין, וכן למחוק את כל הערות האזהרה, אשר נרשמו על הערת האזהרה הנ"ל, לזכות הנתבעים שכנגד 8, 9, 10, 11, 12 ו-13".

8. ביום 9.8.2010 הגישו המבקשת, איוב מג'יד ואיוב חאלד בקשה לביטול פסק הדין מיום 2.2.2010. דיון בבקשה נערך ביום 9.1.2011. בדיון נקבע, כי בקשת המבקשת, שהוגשה ללא יפוי כוח, נמחקת; הבקשה שהוגשה על ידי איוב מג'יד ואיוב חאלד, נמחקה בהסכמת הצדדים, כאשר לפנים משורת הדין, בהמלצת בית המשפט, ויתרה קרן הסיטי על הוצאות שהושתו על איוב מג'יד ואיוב חאלד לטובתה במסגרת פסק הדין. פסק הדין מיום 2.2.2010 נותר, אפוא, על כנו.

9. ביום 27.3.2011 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין מיום 2.2.2010. בד בבד הגישה בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

בקשת הארכה

10. בפתח הבקשה ציינה המבקשת כך:

"הערה: בקשת המבקשת... נמחקה על ידי בית המשפט הנכבד וזאת בהעדר ייפוי כוח מטעמה לב"כ, היות והיתה אמורה להיות מיוצגת ע"י עו"ד יואב סלומון כשהאחרון ולאור החלטת ביהמ"ש הנכבד מיום 11.1.09 הגיש בקשה לביטול מינויו ככונס נכסים בלשכת ההוצל"פ בחיפה כך שאין הוא מייצג את החברה יותר. מששוחרר כונס הנכסים מתפקידו ומשניתן ייפוי כוח כדרישת ביהמ"ש לידי ב"כ המבקשת מוגשת בזו בקשה בהולה ומיוחדת זו".

המבקשת ציינה, כי סיכויי הגנתה טובים מאוד, וביקשה כי גורל הבקשה להארכת מועד יוכרע על פי סיכויי ההגנה. לטענת המבקשת, כאשר סיכויי ההגנה לגוף העניין הם טובים, די ב"הסבר סביר" בלבד לאיחור בהגשת בקשת הביטול. לטענתה, יש לה טענות הראויות להישמע נגד פסק הדין. המבקשת הדגישה, כי מדובר בעניין של ביטול חוזה בניה על אף שהבניה היתה בהליכי סיום, בפגיעה בקניינה על ידי ביטול הסכם מכר המקרקעין, וביטול הערת אזהרה שנועדה לשמור על זכויותיה במקרקעין.

לשיטת המבקשת, סיכויי ההגנה המעולים, כהגדרתה, מהווים טעם מיוחד להארכת המועד. מעבר לכך, מנתה המבקשת שורת טעמים נוספים לקבלת הבקשה: לטענתה, פסק הדין ניתן נגד המבקשים לאחר המצאה שלא כדין. המבקשת אינה מפרטת מדוע מדובר בהמצאה שלא כדין. המבקשת הוסיפה וטענה, כי פסק הדין ניתן בהעדר הגנה מטעם המבקשים; כי פסק הדין פוגע בזכויות קנייניות של המבקשים; כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות, היות שקיים תנאי בוררות המחייב את הצדדים לפנות לבורר מוסכם על מנת שיכריע במחלוקות שנתגלעו ביניהם, במיוחד כשהמדובר בטענה של הפרת חוזה הבניה.

הבקשה לביטול פסק הדין

11. בבקשת הביטול טענה המבקשת, כי קרן הסיטי היא זו שהפרה את הסכם הבניה. את הגנתה ביססה המבקשת על הטענות הבאות: קרן הסיטי לא הוציאה אישורים וצו להתחלת עבודה בתוך זמן סביר. עיכוב זה פגע בלוח הזמנים המוסכם; קרן הסיטי לא עמדה בלוח התשלומים שנקבע; קרן הסיטי לא סיפקה בטחונות וערובות למבקשת בניגוד למוסכם, או שסיפקה אותם לאחר שהביאה לקריסתה של המבקשת מבחינה כלכלית, במתכוון; מצבה הכלכלי של קרן הסיטי היה בכי רע ובשל זאת היא זו שלא עמדה בהתחייבויותיה כלפי המבקשת; קרן הסיטי העלימה את העובדה ששיק שנתנה חזר מהסיבה של "אין כיסוי מספיק"; הארכות שניתנו למבקשת היו בהסכמה ועל מנת שקרן הסיטי תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המבקשת, אך הפרותיה הבוטות של קרן הסיטי הביאו בסופו של דבר להרעה במצבה הכלכלי של המבקשת ושל איוב מג'יד ואיוב ח'אלד.

המבקשת, איוב מג'יד ואיוב ח'אלד טענו, כי לאור עובדות אלו, המקנות להם, לשיטתם, סיכויי הצלחה גבוהים בהגנתם, ונוכח העובדה שהמבקשת סיימה כ-80% מהעבודות לפי ההסכם, עוול יעשה להם אם לא תינתן להם הזדמנות להשמיע טענותיהם בפני בית המשפט.

12. קרן הסיטי טענה מנגד, כי משניתנה ההחלטה ביום 9.1.2011, בה צוין כי המבקשת לא נתנה יפוי כוח לבאי כוחה החדשים והבקשה דנן הוגשה לכל המוקדם ב-27.3.2011, יש באיחור ושיהוי זה כדי לדחות הבקשה על הסף וללא כל דיון. לטענת המשיבה, אם יש למבקשת טענות כלשהן, המוכחשות כשלעצמן, הרי שרובן צריכות להיות מופנות לבא כוחה הקודם, עו"ד יואב סלומון. אם אכן מינויו בוטל ב-11.1.2009, כנטען בבקשה, היה עליו להודיע על כך לבית המשפט. כל עוד לא עשה כן, לא שוחרר מהייצוג והמשיבה אינה זכאית להארכת מועד כלשהי. המשיבה טענה עוד, כי פסק הדין ניתן כדין, לאחר שהמבקשת ועו"ד סלומון לא הגישו כתב תשובה לתביעה שכנגד ועו"ד סלומון לא התייצב לדיון ביום 20.1.2010, למרות שזומן כדין.

החלטת בית המשפט המחוזי

13. בהחלטתו מיום 28.7.2011 דחה בית המשפט המחוזי את בקשות המבקשת. בית המשפט קבע, כי במועד הדיון, 20.1.2010, לא התייצב עו"ד סלומון, ב"כ המבקשת, למרות שהזמנה לדיון שוגרה למשרדו והתקבלה ביום 12.12.2009. בית המשפט ציין, כי כפי שעולה מהבקשה, ומבלי שהדברים נתמכו במסמכים, ייפוי הכוח לעו"ד יואב סלומון בוטל ביום 9.1.2011, קרי, לאחר שהסתיים ההליך, בפסק דין כנגד המבקשת שהפך חלוט.

נקבע, כי בית המשפט יטה להיעתר לבקשה להארכת מועד כאשר האיחור נגרם בשל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו של בעל הדין, אלה יחשבו "טעמים מיוחדים". אם סיבת האיחור נעוצה בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ, גם כשנטענות טענות כנגד התנהלות עו"ד. בבוא בית המשפט לשקול בקשה להארכת מועד, הוא מייחס משקל גם למידת האיחור בהגשת ההליך.

בית המשפט ציין, כי המבקשת עותרת למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין שהפך חלוט בתביעה שכנגד שהוגשה בשנת 2007, אך נמנעת במפגיע להתייחס לעובדה לפיה פסק הדין שניתן בעניינה הומצא לב"כ דאז במסירה אישית עוד ביום 2.3.2010, על פי ייפוי כוח שהחזיק בידו. המבקשת אינה מסבירה את השיהוי הארוך בהגשת הבקשה.

הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבקשה דומה למתן ארכה ולביטול פסק דין הוגשה ביום 9.8.2010 על ידי איוב מג'יד ואיוב חאלד, בעליה של המבקשת שנכח בדיון, כאשר ביום 9.1.2011 נמחקה הבקשה בהעדר ייפוי כוח כדין מטעם המבקשת שניתן לעו"ד, שהגיש את הבקשה בשמה. דא עקא, שדבר לא נעשה מטעם המבקשת, לרבות מטעם מנהלה, מאז ישיבת בית המשפט מיום 9.1.11 ועד ליום 27.3.11, מועד בו הוגשה הבקשה להארכת מועד.

עוד הוסיף בית המשפט, כי ייפוי כוח שניתן לעו"ד יואב סלומון, על פיו ייצג את המבקשת לאורך ההליך שבכותרת, בוטל, כעולה מהבקשה, רק ביום 9.1.2011. בנסיבות אלה טענותיה של המבקשת כנגד פסק הדין לא יישמעו, משהסתיימו ההליכים במתן פסק דין חלוט נגדה ובהמצאתו כדין לב"כ, עו"ד יואב סלומון, ביום 2.3.10, עוד בטרם בוטל ייפוי הכוח ביום 9.1.11. למרות זאת ראתה המבקשת להגיש בשנית את הבקשות שהוגשו בעבר.

בית המשפט ציין, כי אינו נדרש לבחון את סיכויי המבקשת בתביעה שכנגד שהוגשה נגדה, מקום שאין בדל של הסבר לאיחור בהגשת הבקשה ביום 27.3.2011 למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין, לגבי פסק דין שהומצא למבקשת באמצעות ב"כ ביום 2.3.10 – לא בתקופה שחלפה מיום 2.3.10 ולא בתקופה שחלפה ממועד הדיון שהתקיים בפניי ביום 9.1.11; אז היה ידוע היטב למנהל המבקשת המצב המשפטי לאשורו. מנגד קיים אינטרס ההסתמכות של קרן הסיטי, לרבות צדדים שלישיים עימם התקשרה, ככל שהתקשרה.

למעלה מן הנדרש, לשיטתו, ציין בית המשפט בקצרה, כי אין לראות את סיכויי ההגנה של המבקשת כסיכויים טובים, ולו משום מחדליה בניהול ענייניה, השופכים אור על רצינות הגנתה ועל איתנותה. בית המשפט ציטט מתוך כתב ההגנה שהוגש מטעם המבקשת עוד ביום 11.6.08: "בראשית הדברים מבוקש להטעים כי הח"מ אינו זוכה לשיתוף פעולה מהנתבעות 1 ו-5 (הנתבעת 1 היא המבקשת כאן – מ"נ) ולפיכך הוא יבקש, אם יהיה בכך צורך, לתקן את כתב התשובה אם יתבררו לו עובדות שאינן בידיעתו היום".

בית המשפט הוסיף וציין, כי בכתב ההגנה האמור אין כלל ועיקר הבעת נכונות או הסכמה לבירור המחלוקת בפני בורר, כפי שנטען בפניו, וגם לכך יש ליתן את הדעת.

לאור כל האמור דחה בית המשפט את הבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין, משלא נמצא טעם מיוחד למתן הארכה. כפועל יוצא מכך נדחתה גם הבקשה לביטול פסק הדין מיום 2.2.2010.

14. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי.

דיון והכרעה

15. כאמור, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, במובן שאפרט. בפתח הדברים אציין כי הסתבר שבקשת רשות הערעור לא נמסרה תחילה לעו"ד סלומון ששמו "מככב" כפי שראינו בהחלטה מושא הערעור. בהחלטה מיום 13.8.2012 הוריתי להמציא לעו"ד סלומון את כתבי בית הדין ואפשרתי לו להגיש תגובה, או הודעה שאין בכוונתו להגיב. עו"ד סלומון מסר הודעה לפיה לאחר שב"כ המבקשת הודיע לו כי הוא רואה בו משיב פורמאלי – מודיע עו"ד סלומון שאין בכוונתו להגיב לבקשה. נוכח הודעתו זו ניתן לעבור להכרעה.

16. האם כדי להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין על בית המשפט לבחון, בין יתר השיקולים, את סיכויי הבקשה לביטול פסק הדין, או שמא מהווה הבקשה להארכת מועד שלב מוקדם ומובחן, "מכשול" שלפני שמבקש יעבור אותו אין משמעות לסיכויי הבקשה לגביה מבוקשת הארכה? זו השאלה העולה מן ההליך שבפניי.

17. על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד יש להגיש בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה לידי המבקש. הארכת מועד זה - הקבוע בחיקוק - טעונה "טעמים מיוחדים שירשמו" (תקנה 528 לתקנות).

כך נקבע בפסיקה לגבי טיבם של אותם טעמים מיוחדים:

"טעמים מיוחדים כאמור יבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו" (ההדגשה אינה במקור – מ"נ) (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (לא פורסם, 23.8.2006). ראו גם: בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 20.3.2012)).

18. הנה כי כן, הבקשה להארכת מועד אינה מנותקת מן ההליך לגביו היא מתבקשת. לשם הכרעה בה יש "לפזול" אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים. שאלת סיכויי ההליך העיקרי משפיעה, בין יתר השיקולים, על ההכרעה בבקשה להארכת מועד. התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשם נקיטה בו מבוקשת הארכה, עלולה להביא, במקרים מסוימים, לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש.

19. בענייננו, בית המשפט לא בחן את שאלת סיכויי הבקשה לביטול פסק הדין, אלא קבע, כי אינו נדרש לבחון את סיכויי המבקשת בתביעה שכנגד שהוגשה נגדה, משום שלא נמצא כל טעם לאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין. אמנם, בית המשפט התייחס לסיכויי הערעור בבחינת למעלה מן הנדרש, ואולם עשה זאת אגב אורחא ובקיצור נמרץ, ולא דן בטענות ההגנה של המבקשת לגופן. לדעתי לא ניתן להתייחס לבחינה זו שהיא למעלה מן הצורך, כאילו נבחנו באמת סיכויי בקשת הביטול.

20. אכן, לחובת המבקשת עומדים שיקולים שונים, כפי שפורטו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אלא, שבנוסף לאלו היה על בית המשפט המחוזי לבחון גם את סיכוייה של הבקשה לביטול פסק הדין, ובתוך כך את סיכויי הגנתה של המבקשת מפני תביעתה של קרן הסיטי. היה עליו להכריע בבקשה להארכת מועד לאור מכלול השיקולים. לרבות דחיית הבקשה לביטול פסק דין וביטול זכויות קנייניות של המבקשת וקיומו של חוזה עבודה שכבר בוצע בחלקו. הדבר נעשה ללא התייחסות של ממש לסיכויי הגנתה, והדבר עלול להביא לתוצאות קשות.

21. לאור האמור לעיל, אני מחליטה לקבל את הערעור, אך רק במובן הבא: החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 28.7.2011 מבוטלת. בית המשפט יתן החלטה חדשה בבקשה להארכת מועד, במסגרתה ישקול גם את סיכויי הבקשה לביטול פסק הדין. אציין, כי המבקשת טענה בבקשת רשות הערעור, כי העדר ההתייצבות מטעמה אינו מקנה לקרן הסיטי זכות לקבלת פסק דין לטובתה, אלא היה עליה להביא ראיות להוכחת תביעתה. לא מצאתי שטענה זו הועלתה בבית המשפט המחוזי. המבקשת תוכל לבקש להעלותה בבית המשפט המחוזי במסגרת הבחינה המחודשת של בקשותיה, בעקבות החלטתי זו.

22. טענות הצדדים לגוף העניין שמורות להם לבירור המחודש בבית המשפט המחוזי, ואיני מחווה לגביהן דעה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ח אב, תשע"ב (‏16.8.2012).