עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7047/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 7047/11

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

ערן גרבר

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (הנשיאה ברלינר והשופטים קרא וסוקולוב) בתיק עפ"ג 37574-04-11 מיום 19.9.11

בשם המבקש: עו"ד ששי גז

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (הנשיאה ברלינר והשופטים קרא וסוקולוב) בתיק עפ"ג 37574-04-11 מיום 19.9.11, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט שגיא) בתיק ת"פ 34911-05-10 מיום 13.3.11. עניינה של הפרשה סדרה ארוכה של הטרדות של המבקש כלפי המתלוננת, משפחתה וחבריה.

רקע והליכים

ב. המבקש (יליד 1971) הורשע על פי הודאתו בשני אישומים בעבירות רבות של הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק, וכן בעבירות של שיבוש הליכי משפט והטרדת עד. לפי עובדות האישום הראשון, היה המבקש בן זוגה של המתלוננת במשך שלוש שנים. לאחר שנפרדו, התקשר המבקש אל המתלוננת ואל משפחתה, חבריה ומקום עבודתה, פעמים רבות במשך יותר מחודשיים, וזאת גם אחרי שהחליפה המתלוננת את מספרי הטלפונים שלה. בנוסף, הגיע המבקש פעמיים למקום עבודתה, חרף הפצרותיה שיימנע מכך. ביום 6.4.10, לאחר שפנתה המתלוננת לבית משפט השלום ברמלה, הוצא נגד המבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, בו נאסר עליו ליצור כל קשר עם המתלוננת, קרוביה, חבריה והאנשים שעובדים עמה. חרף מתן הצו, המשיך המבקש להתקשר למתלוננת פעמים רבות, עד כ-30 פעמים ביום, וכן לחבריה ומשפחתה. ביום 14.5.10 הסכימה המתלוננת להיפגש עם המבקש כדי להביא לסיום הפרשייה, וביום 18.5.10 חתם המבקש בפני קצין בתחנת המשטרה על התחייבות שלא ליצור קשר עם המתלוננת. ואולם, מיד לאחר חתימתו ובעודו בתחנת המשטרה, התקשר למתלוננת שוב תוך הסתרת זהות מספרו. באותו יום נעצר המבקש בשל מעשיו, וארבעה ימים אחר כך התקשר לביתה של המתלוננת ושוחח עם אמה. לפי עובדות האישום השני, לאחר שנחקר המבקש באזהרה על מעשיו, ולאחר שאסר עליו בית המשפט שוב ביום 17.6.10 להתקשר למתלוננת או לבני משפחתה במסגרת שחרורו לחלופת מעצר עד תום ההליכים, התקשר המבקש פעמים רבות למתלוננת וביקש ממנה לחדש את יחסיהם כקדם.

ג. בית משפט השלום גזר על המבקש 32 חודשי מאסר בפועל בקיזוז ימי מעצרו; שישה חודשי מאסר על תנאי בעבירות של הפרת הוראה חוקית, הטרדת עד ושיבוש הליכים; ארבעה חודשי מאסר על תנאי בעבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק; קנס בסך 2,000 ₪; ופיצוי למתלוננת בסך 4,000 ₪. בגזרו את הדין, נתן בית המשפט משקל משמעותי לכך שהמבקש הורשע בעבר במעשים דומים כלפיי שתי מתלוננות קודמות, ועל כן ניכר הדפוס שבמעשיו. מנגד, שקל בית המשפט לזכות המבקש את הודאתו, מצבו הנפשי הבעייתי, הטיפול שהוא עובר, והיעדר יסוד של אלימות במעשים בהם הורשע. אשר לתסקיר צוין, כי שירות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית לגבי המבקש, וכי עולה הימנו מסוכנות גבוהה. עוד צוין, כי בעת ששוחרר המבקש ממעצר בשל שביתת הפרקליטים, נעצר שוב בגין נסיבות אשר מתבררות בתיק נוסף.

ד. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. טענתו העיקרית של בא כוחו לפיה כל אשמתו של המבקש בכך שהוא "נודניק", נדחתה מכל וכל, ונקבע כי עסקינן בהטרדה מאיימת. צוין, כי יש לייחס חשיבות ממשית לכמות העצומה של השיחות אותן ביצע המבקש ולמעגל האנשים שהוטרד. עוד צוין, כי יש לייחס חשיבות מיוחדת להתקשרותו של המבקש אל המתלוננת מייד לאחר שחתם על הערבות בתחנת המשטרה, ולכך שהפר את תנאי שחרורו, כאשר שוחרר ממעצר ומיד לאחר מכן התקשר למתלוננת. נוסף לאלה, נתן בית המשפט דעתו לכך שמדובר בהרשעתו השלישית של המבקש בעבירות מסוג זה, ולתסקיר שירות המבחן אשר ממנו עולה כי המבקש לא השתלב בטיפול בתקופת מעצרו, וכי מסוכנותו לא פחתה. על כל אלה יש להוסיף כי כשהיה המבקש משוחרר ממעצר, נעצר בשל ביצוע עבירות נוספות. אשר לטענת בא כוח המבקש כי הענישה בענייננו חורגת באופן ניכר מענישה במקרים דומים צוין, כי כל הסיבות מעלה מצביעות על כך שהמקרה חריג בחומרתו.

הבקשה

ה. עיקר הבקשה טענות שהועלו ונדחו על-ידי בית המשפט המחוזי, ולמעשה ניכר כי רובה המוחלט נעשה באמצעות "גזירה והדבקה" מהודעת הערעור לבית המשפט המחוזי. בין היתר נטען, כי עברו הפלילי של המבקש אינו מכביד כלל, וכי לא ניתן משקל מספק למצבו הנפשי המעורער כפי שמשתקף בחוות הדעת הפסיכיאטרית (חוות הדעת לא צורפה לבקשה). כן נטען, כי חל שיפור במצבו של המבקש משלב המעצר ועד למתן גזר הדין, הבא לידי ביטוי בפער שבין תסקיר המעצר לבין התסקיר לעונש (התסקירים לא צורפו לבקשה). עוד נטען, כי לא ניתן משקל מספק לכך שהמתלוננת היתה בת זוגו של המבקש יותר משלוש שנים, השניים בילו יחדיו בחו"ל ואף היו מאורסים, וכי תלונתה הראשונית של המתלוננת הגיעה בשלב שבו היו השניים ביחד וביקשו לשכור דירה יחדיו.

החלטה

ו. לאחר עיון אין בידי לקבל את הבקשה, שכן אין בה שאלה משפטית או ציבורית שבגינה תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 7667/10 שריקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). כך במיוחד משעסקינן בבקשת רשות ערעור שעניינה חומרת העונש בלבד, וזו תינתן אך במקרים חריגים במיוחד (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 6688/09 אבו קאסם נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יצוין, כי אף לא נטען בבקשה לקיומן של נסיבות משפטיות או ציבוריות מיוחדות, ולמעשה אין בה כל נימוק מדוע יש ליתן למבקש רשות ערעור בגלגול נוסף.

ז. אף לגופם של דברים, אין מקום להיעתר לבקשה. המבקש מירר את חייהם של המתלוננת, משפחתה וחבריה, ופגע באופן ממשי בזכותם הבסיסית והחוקתית לחופש ולפרטיות; כתב האישום בו הודה מדבר בעדו, ואין צורך להרחיב דברים על חומרת המעשים והפגיעה הברורה מאליה. נוסף לכך, המבקש עשה מרשויות החוק חוכא ואיטלולא, בהפרו את הצו הראשוני שהוטל עליו ביום 6.4.10, בהפרת ההתחייבות עליה חתם בנוכחות קצין המשטרה ביום 18.5.10 וזאת בעודו בתחנת המשטרה, ובהפרת תנאי שחרורו ממעצר שנקבעו ביום 17.6.10. השיטתיות בה נקט המבקש, וכן עברו הפלילי המצביע על כך שזו הפעם השלישית בה נוקט הוא בדפוס פעולה זה, מחייבים ענישה משמעותית.

ח. איני נעתר איפוא לבקשה.

ניתנה היום, ‏י"ג בתשרי התשע"ב (‏11.10.2011).