עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6969/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 6969/12

לפני:

כבוד השופט י' עמית

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. נדאל סעיד

2. מחמוד סלהב

3. מאמון סלהב

בקשה להארכת מעצרם של המשיבים 2-3 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

בית המשפט המחוזי בירושלים - תיק ת"פ 11765-01-12

תאריך הישיבה:

י"א בתשרי התשע"ג (27.9.2012)

בשם המבקשת:

עו"ד ד"ר דותן רוסו

בשם המשיב 2:

עו"ד מדחת דיבה

בשם המשיב 3:

עו"ד יעקב קמר

החלטה (בעניינם של המשיבים 3-2)

בקשה להארכת מעצרם של המשיבים 3-2 בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). מעצרו של המשיב 1 הוארך בהסכמתו בתשעים ימים (ראו החלטתי מיום 24.9.2012) והדיון בעניינו התייתר.

1. נגד המשיבים ונאשמים נוספים הוגש ביום 5.1.2012 כתב אישום המונה מספר אישומים. אישום מס' 2 מייחס למשיבים עבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום, נאשם מס' 1, בשם אמג'ד, היה בעלים של מתקן לשטיפת מכוניות ששימש לפרנסת מספר משפחות וביניהן משפחת המשיבים. המתקן פעל ללא אישורים נדרשים ובשנת 2010 פוּנה המתקן על ידי עיריית ירושלים מכוח צו הריסה. סמוך לאחר הריסת המתקן, אמג'ד התקשר אל עורך הדין שייצג אותו בהליכים המשפטיים מול עיריית ירושלים (להלן: עורך הדין), והאשים אותו בכך שהמתקן נהרס. המשיב 3 התקשר לעורך הדין וביקש לארגן פגישה, והוא ואמג'ד טענו בפני עורך הדין כי נגרם להם נזק בסך חצי מליון ₪ עקב מחדליו. בסמוך לאחר מכן נפגשו אמג'ד, המשיבים ונאשמים ואנשים נוספים עם עורך הדין בביתו של אמג'ד, ובמהלך הפגישה שלף אמג'ד רימון רסס הניח אותו בפני עורך הדין ואיים עליו כי הוא עומד להרוג אותו. המשיב 2 הוסיף ואמר "זו הפרנסה שלנו שהלכה ואתה צריך לשלם על זה" והמשיב 1 אמר "אנחנו נפגע בך, נגרום לך לצאת מירושלים". בסמוך לאירועים אלה, כאשר עורך הדין נכנס לחנות בבית חנינה, נכנסו אחריו אמג'ד והמשיב 1. אמג'ד איים על עורך הדין שירצח אותו, סטר לו ודחף אותו, והמשיב 1 השליך עליו מברג. במועד סמוך אחר, הגיעו אמג'ד והמשיב 1 אל משרדו של עורך הדין ואמרו לו שיהרגו אותו וישרפו את משרדו כפי שעשו למשרדו של עורך דין אחר, שאף הוא נסחט על ידי אמג'ד. בשלב מסוים העביר עורך הדין לאמג'ד סכום של 60,000 ₪.

2. הליכי המעצר: בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים. בהחלטתה מיום 23.1.2012, קבעה כב' השופטת כנפי-שטייניץ כי נשקפת מהמשיבים מסוכנות רבה, והורתה על מעצרם עד לתום ההליכים. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה (בש"פ 931/12 כב' השופט י' דנציגר).

3. ההליכים בתיק העיקרי: כתב האישום הוקרא לנאשמים ביום 23.1.2012. הדיון הראשון בתיק נקבע ליום 16.2.2012, אך נדחה ליום 13.3.2012 מאחר שלא הועבר למשיב 2 מלוא חומר הראיות, ונוכח בקשת המשיב 3 כי ימונה לו עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. ביום 13.3.2012 התייצבו בשם המשיב 3 שני סנגורים ציבוריים שהודיעו כי המשיב 3 מינה סנגור פרטי שיטען מטעמו. המשיב 2 ביקש לדחות את המענה לכתב האישום, נוכח היקף חומר החקירה ועל מנת למצות משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט, וב"כ התביעה ביקש להאריך את המועד להוצאת תעודת חיסיון. בית המשפט נעתר לכל הבקשות ודחה את המענה לכתב האישום ליום 26.3.2012, ובישיבה שהתקיימה באותו תאריך, שחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוגו של המשיב 3.

ביום 23.4.2012 הוגשה תגובתו של המשיב 2 לכתב האישום, אך הדיון נדחה מאחר שסניגורו של משיב 3 לא נכח בדיון.

בישיבה ביום 15.5.2012, הועלו טענות שונות לגבי אי קבלת חומר חקירה, בא כוחו של המשיב 3 הצהיר על כוונתו לנהל משא ומתן עם המבקשת. בית המשפט קבע ישיבה ליום 7.6.2012 לצורך דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ונקבע מועד ראשון להוכחות ליום 4.9.2012.

בהמשך, הוקדשו מספר ישיבות לנושאים שונים, בין היתר, עקב החלפת חלק מהסניגורים. ביום 2.9.2012 הכריע בית המשפט את דינו של אחד הנאשמים האחרים בתיק במסגרת הסכם טיעון אליו הגיעו הצדדים, והשית עליו עונש מאסר בפועל בן תשעה חודשים. ביום 4.9.2012 הוכרע דינם של אמג'ד ושל נאשם נוסף, על יסוד הודאתם בכתב האישום המתוקן, ובאותו יום החלה שמיעת ההוכחות בתיק. מועד הוכחות נוסף נקבע ליום 29.11.2012.

4. המבקשת טוענת כי נשקפת מהמשיבים מסוכנות רבה, נוכח העבירה החמורה בה הם מואשמים, ובמיוחד בהתחשב בכך שהנסחט הוא עורך דין, ונוכח עברם הפלילי המכביד. לטענת המבקשת, עיקר העיכוב בהליך המשפטי נובע מחילופי הסנגורים התכופים אצל המשיבים.

5. אומר בקצרה כי העבירה המיוחסת למשיבים היא חמורה. המשיבים איימו במפורש ובמרומז על עורך הדין והיו שותפים לפגישה במהלכה אוים עורך הדין ברימון יד. על רקע זה, ועל רקע עברם הפלילי המכביד של המשיבים, לא בכדי אישרר בית משפט זה את מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

אלא שנמצאים אנו בנקודת זמן אחרת, היא נקודת הזמן בה נכנס לתמונה מערך האיזונים הקבוע בסעיף 62 לחוק המעצרים. במסגרת סעיף זה, המאפשר לבית המשפט העליון להאריך התקופה של תשעה חודשים הקבועה בסעיף 61 לחוק, נדרש בית המשפט לאזן בין האינטרסים הנוגדים של חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם, מול מידת המסוכנות הנשקפת ממנו אם ישוחרר.

בין המועד בו התרחשו האירועים מושא כתב האישום לבין הגשת כתב האישום חלפה כשנה, מה שמקהה, ולו במעט את מסוכנותם של המשיבים. בשלב זה, נקבע רק תאריך הוכחות נוסף בהליך העיקרי, כתב האישום כולל מספר אישומים ומספר רב של עדים, בעוד עניינם של המשיבים מצטמצם רק לחלק מהמעשים המנויים באישום אחד בלבד, שהדמויות הדומיננטיות בו הן אמג'ד והמשיב מס' 1. לא ניתן להתעלם מכך ששמיעת הראיות כמעט טרם החלה, וניתן לצפות ברמת וודאות גבוהה כי המשפט לא יסתיים במסגרת הארכה הראשונה. אל לבית המשפט לעצום עיניו בפני עובדה זו, ועליו לקחת זאת בחשבון שיקוליו, לרבות השיקול כי החלטה להורות על שחרור המשיבים עשויה לחסוך משאבים שיפוטיים נוספים הכרוכים בבקשות ההארכה הנוספות שתידרשנה, וכן להקל על לחץ הזמנים בו נתונה הערכאה הדיונית (ראו החלטתי בבש"פ 4363/12 מדינת ישראל נ' אשרף אבו נאסר, בפסקה 10 (לא פורסם, 12.6.2012)).

6. אשר על כן, אני מורה בשלב זה על הכנת תסקיר מעצר בעניינם של המשיבים 3-2 שיוגש לבית המשפט המחוזי. במקביל, יוחזר הדיון לשופט המעצרים בבית המשפט המחוזי לבחינת אפשרות חלופת מעצר הולמת והדוקה עבור המשיבים, בהתאם לתסקיר המעצר שיוגש. החלופה תכלול, בין היתר, איסור מוחלט על יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם עורך הדין. המבקשת, מצידה, תעשה כל שניתן כי עדותו של עורך הדין תישמע כבר בישיבה הקרובה, ושופט המעצרים בבית המשפט המחוזי רשאי להביא במסגרת שיקוליו גם את מועד העדתו של עורך הדין.

עד להחלטתו של בית המשפט המחוזי ועד להחלטה אחרת, יישארו המשיבים במעצר.

‏ניתנה היום, י"ב בתשרי התשע"ג (28.9.2012).