עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6947/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 6947/11

בפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשים:

1. יחזקאל נקר

2. מירה נקר

נ ג ד

המשיב:

בנק המזרחי המאוחד בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בע"א 2144/08 שניתן ביום 7.8.2011 על-ידי כב' השופטות א' קובו (ס"נ), מ' רובינשטיין (ס"נ) וע' צ'רניאק

בשם המבקשים :

עו"ד משה סיון

החלטה

1. המבקשים – בני זוג גימלאים – ובנם (להלן: הבן) החזיקו חשבונות בבנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: הבנק). במסגרת הקמת עסק לייבוא גרביים על-ידי הבן, חתמו המבקשים על כתבי ערבות וכן על כתבי קיזוז ביחס לחשבון הבן. במסגרת תובענה כספית שהגישו לבית משפט השלום, טענו המבקשים כי הבנק קיזז מחשבונם סכום של 330,000 ש"ח, על חשבון חובות הבן, על סמך כתבי קיזוז שעליהם הוחתמו מבלי להבין במה מדובר, וללא מתן התראה כלשהי. המבקשים הוסיפו כי הבנק מעל בחובת האמון כלפי לקוחותיו, בכך שנתן לבנם אשראי מעבר למסגרת האשראי שעליה הוסכם. מנגד, גרסת הבנק הייתה כי הסכום הועבר לחשבונו של הבן בהסכמת המבקשים, ולכן לא היה צורך להפעיל את כתבי הערבות והקיזוז, למרות שאלה תקפים וניתנים להפעלה. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' רביב) קיבל את התובענה באופן חלקי וחייב את הבנק לשלם להם 132,500 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה. בית משפט השלום העדיף את גרסת המבקשים ומצא כי נפלו מספר פגמים בהתנהלות הבנק, ובפרט – אי מתן התראה למבקשים בדבר מימוש הערבות, ואי בקשת הסכמתם להעברת הכספים.

2. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטות א' קובו (ס"נ), מ' רובינשטיין (ס"נ), וע' צ'רניאק) קיבל את ערעור הבנק על פסק-דינו של בית משפט השלום, ודחה ערעור שכנגד שהגישו המבקשים. בית המשפט קבע – בניגוד להכרעת הערכאה הדיונית – כי הבנק הוכיח את גרסתו שלפיה המבקשים הסכימו להעברת הסכום מיוזמתם. זאת, בין היתר, בהסתמך על עדויותיהם של פקידי הבנק; אי העדתו של הבן; וכן טופס משיכת כספים מפיקדון לשם העברתו לחשבון הבן, שעליו נחזית חתימתו של המבקש. במאמר מוסגר יוער כי המבקשים ביקשו לפסול את ההרכב, שכן לטענתם, דעתה של ראש ההרכב ננעלה עוד בטרם התחיל הדיון. בקשה זו נדחתה על-ידי המותב, וערעור עליה נדחה בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון (ע"א 3767/11 נקר נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 14.6.2011)).

3. מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה מלינים המבקשים על התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית. המבקשים טוענים כי קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה המבקשים הסכימו להעברת הכספים אינה מעוגנת בחומר הראיות, כפי שנותח בהרחבה על-ידי בית משפט השלום.

4. כידוע, רשות ערעור תינתן במשורה, מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). לאחר שבחנתי את הבקשה, לא מצאתי כי עולה ממנה שאלה כאמור. טענות המבקשים תחומות לדל"ת אמותיה של המחלוקת בין הצדדים, ונוגעות בעיקרן לקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, כבר נקבע כי התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות לערער, שהרי אין בכך מעבר לעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ראו: רע"א 630/10 עדני נ' שקופ (לא פורסם, 16.2.2010); רע"א 10130/05 טליאס נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 31.10.2005)).

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏ה' בחשון התשע"ב (‏2.11.2011).