עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 689/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 689/12

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

נגש פיקדו

בקשה להארכת מעצר המשיב ב-90 ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ה' בשבט תשע"ב (29.1.12)

בשם המבקשת: עו"ד ש' כהן

בשם המשיב: עו"ד ל' רונן

החלטה

לפני בקשה להארכת מעצר המשיב ב-90 ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

עובדות והליכים קודמים

1. לפי עובדות כתב האישום, ביום 21.4.2011 בשעות הערב המאוחרות ישבו המשיב, המתלונן ואנשים נוספים בפאב בקרית גת. בשלב כלשהו יצא המשיב מהפאב, אולם שב אליו כעבור זמן מה. ביום 22.4.2011 בסמוך לאחר חצות נתגלע ויכוח בין המשיב למתלונן. המשיב והמתלונן יצאו אל מחוץ לפאב, אז קרב המשיב למתלונן כשהוא אוחז בידו חפץ חד כלשהו ודקר אותו בבטנו. המתלונן ניסה להגן על עצמו מפני המשיב וכתוצאה מכך נפצע בידו. בהמשך, הובהל המתלונן לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה, שם אובחן כסובל מפצע דקירה מדמם בבטנו התחתונה, כשמעיו מחוץ לבטנו. המתלונן הובהל לניתוח דחוף במסגרתו נפתחה בטנו, אובחנו פגיעות במעי הדק וחלקו נכרת. לאחר מכן, בוצע ניתוח לסגירת בטנו של המתלונן ופצע הדקירה נתפר.

2. ביום 3.5.2011 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד המשיב, שייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו (להלן: הבקשה). במסגרת הבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למשיב, כי נוכח מעשיו קיים יסוד סביר לחשש של מסוכנות המקים את עילת המעצר הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים וכי נוכח השימוש בנשק קר קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. לבסוף, טענה המבקשת בבקשה כי בנסיבות המקרה דנן אין חלופת מעצר שיהיה בה כדי להבטיח את מטרות המעצר.

4. הדיון הראשון שנקבע לדיון בבקשה נדחה למשך זמן קצר לבקשת בא כוח המשיב לצורך לימוד חומר החקירה. בדיון מיום 12.5.2011 הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אולם טען לכרסום בהן. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו וקבע כי קיימות ראיות לכאורה בעצמה ממשית וכי קמה עילה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב. ביום 21.6.2011, לאחר דחיות נוספות הן לבקשת שירות המבחן והן לבקשת בא כוח המשיב, התקיים דיון במסגרתו נדונה הבקשה לאור תסקיר שירות המבחן שהוגש. במסגרת התסקיר שלל המשיב התמכרות כלשהי וכן העיד על עצמו כי הוא אדם מתפקד ושומר חוק. כמו-כן סיפר המשיב לקצין שירות המבחן כי איש אינו בא לבקרו במעצרו שכן אשתו אינה יודעת עברית ואינה יודעת כיצד להגיע לבית המעצר. שירות המבחן לקח בכלל חשבון את "נטייתו [של המשיב – י.ד.] לצמצם חלקים בעייתיים בהתנהגותו", את חומרת האישומים ואת "חוסר הבהירות באשר לדפוסי שתיית האלכוהול" של המשיב. עוד קבע קצין שירות המבחן כי "אשתו [של המשיב – י.ד.] עובדת במפעל 'אינטל' בעבודות ניקיון עובדה אשר תקשה עליה לשמש כגורם מפקח יחיד ואינטנסיבי". לאחר שדן בממצאי תסקיר שירות המבחן ושמע את טענות הצדדים הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

5. אף בהליך העיקרי היו מספר דחיות אשר, בין היתר, נבעו מכך שהמשיב לא הובא לדיון, המתלונן לא התייצב לעדותו ומתורגמן לשפתו של המשיב לא התייצב. עם זאת, נשמעו חלק ניכר מעדי התביעה לרבות עדותו של המתלונן. הדיון האחרון בתיק התקיים ביום 25.1.2012, במסגרתו נשמעו שני עדי תביעה נוספים ונקבעו שני מועדים נוספים לדיוני הוכחות, האחד ליום 16.2.2012 להשלמת פרשת התביעה והשני ליום 11.3.2012 לשמיעת עדות המשיב.

נימוקי הבקשה

6. המבקשת טוענת – באמצעות בא כוחה, עו"ד שאול כהן – כי העבירה המיוחסת למשיב מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית וכי המעשים המיוחסים לו, שיכולים היו להסתיים בנקל במותו של המתלונן, מלמדים אף הם על המסוכנות הנשקפת מהמשיב. עוד טוענת המבקשת כי התסקיר שהוגש הינו שלילי מאוד וכי שירות המבחן התרשם כי אין בחלופת המעצר המוצעת על ידי המשיב כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו.

בנוסף מציינת המבקשת כי על אף שבמהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2011 לא נקבעו דיונים נוכח יציאתה של השופטת ט' חיימוביץ' לשבתון, פרשת התביעה צפויה להסתיים בדיון הקרוב. עם זאת, בהגינותה מסכימה המבקשת כי סביר להניח שהדיונים לא יסתיימו במועדים שנקבעו וכי יהיה צורך לקבוע מועדים נוספים. אף על פי כן סבורה המבקשת ששמיעת המשפט מתנהלת בקצב סביר וכי ניתן לצפות שתסתיים בתקופה הקרובה.

טענות המשיב

7. המשיב – באמצעות בא כוחו, עו"ד ליאור רונן – טען כי התסקיר אינו שלילי כפי שציינה המבקשת והממצא של שירות המבחן לפיו המשיב מצמצם "חלקים בעייתיים בהתנהגותו" מיוחס למעשים מושא כתב האישום אותם הוא מכחיש מכל וכל. כך גם ההתייחסות ל"חוסר הבהירות באשר לדפוסי שתיית האלכוהול" של המשיב אינה ממין העניין ואין לה על מה שתסמוך, שכן המבקש מכחיש כל התמכרות לשתיית אלכוהול.

8. עוד טוען בא כוח המשיב כי ההתפתחויות בתיק העיקרי מקימות ספק בנוגע למעורבות המשיב במעשים המיוחסים לו. כך נטען כי בבית העסק בו אירעו המעשים מושא כתב האישום ישנה מצלמת אבטחה, אולם בעל העסק "מחק את מה שתועד במצלמות" ועוכב לחקירה בחשד לשיבוש הליכי חקירה בגין כך. עוד טוען בא כוח המשיב כי קיימים מספר עדי אליבי, ובהם אשתו של המשיב ועוד שניים שליוו את המשיב באותו היום לביתו, ואשר מפריכים את גרסת התביעה באשר להימצאותו של המשיב במקום בו אירעו המעשים מושא כתב האישום בעת ביצועם. כן נטען כי בביתו של המשיב לא נמצאו בגדים מגואלים בדם כפי שניתן היה לצפות שיימצאו וכן כי בבית העסק נמצאה מוסלקת סכין ועליה נוזל הנחזה לדם, אך היא לא נשלחה לבדיקות DNA וטביעות אצבעות על אף בקשת בא כוח המשיב.

9. לפיכך ביקש בא כוח המשיב כי מעצרו יוארך ב-30 או ב-45 ימים, פחות מהתקופה המבוקשת, וזאת כדי שבית המשפט המחוזי יבחן חלופת מעצר. כן ביקש בא כוח המשיב כי אשתו של המשיב תזומן על ידי שירות המבחן כנדרש, מה שלא נעשה עד כה.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שנערך לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

11. כידוע, נקודת המוצא לפי סעיף 61 לחוק המעצרים הינה כי נאשם, הנתון במעצר לאחר הגשת כתב אישום, בשל אותו כתב אישום במשך תשעה חודשים ישוחרר מן המעצר. סעיף 62 לחוק המעצרים נועד לתת מענה למקרה החריג בו נמצא כי חרף המאמצים שנעשו לא ניתן היה לסיים את ההליך הפלילי במסגרת פרק הזמן האמור. במקרים אלו מוסמך בית משפט זה להאריך את המעצר בכל פעם עד תשעים ימים נוספים. בשלב זה ובמסגרת בקשה להארכת מעצר על בית המשפט לזכור כי ככל שמשפטו של נאשם מתארך, נוטות כפות המאזניים לכיוונו, וערך חירותו האישית גובר לעומת אינטרס ההגנה על הציבור. ככלל, השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר הינם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, חומרת העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם ורמת המסוכנות הנשקפת ממנו [ראו, למשל: בש"פ 10886/05 מדינת ישראל נ' ענבתאוי (לא פורסם, 15.12.2005), סעיף ד(2)(ב)(5); בש"פ 8125/09 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 18.10.2009), סעיף 6]. זאת ועוד, באותם מקרים בהם התמשכות ההליכים אינה בבחינת גזירה משמיים נדרש בית משפט זה גם למידת תרומתו של כל צד להתמשכות ההליכים [ראו, למשל: בש"פ 5392/03 מדינת ישראל נ' גלזר (לא פורסם, 23.6.2003), סעיף 6; בש"פ 3567/11 מדינת ישראל נ' אורמן (לא פורסם, 22.5.2011), סעיף 27; בש"פ 3462/11‏ מדינת ישראל נ' אבו עליון (לא פורסם, 12.5.2011), סעיף 14].

12. במקרה דנן סבורני כי המסוכנות הנלמדת מהמעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום, אשר לגביהם נמצאו ראיות לכאורה, היא כזו שמצדיקה על פניה להותיר את המעצר על כנו. על אף שהיו עיכובים בתיק על שלביו השונים, אשר ברובם אינם באשמת המשיב, דומני כי לעת הזו שמיעת הראיות מתקדמת באופן סביר. עם זאת, נוכח הסכמת המבקשת כי יידרשו מועדים נוספים מעבר לאלו שנקבעו ראוי כי כבר כעת יגישו הצדדים בקשה לקביעת מועדי דיון נוספים על מנת שאלו ייקבעו בהתחשב ביומנו של בית המשפט המחוזי הנכבד.

13. באשר לטענות המשיב בנוגע לראיות החדשות או להיעדרן של ראיות מסוימות ולפוטנציאל המזכה שלהן, אעיר כי מדובר למעשה בטענה לכרסום בחומר הראיות שמקומה בהליך של בקשה לעיון חוזר לפני הערכאה המבררת. ככלל, בית משפט זה אינו נדרש לשאלת קיומן של ראיות לכאורה במסגרת בקשה להארכת מעצר, אלא מתייחס לנסיבות הנוגעות להתמשכות ההליכים אל מול המסוכנות הצפויה משחרורו של הנאשם והחשש לתקינותו של ההליך הפלילי [ראו, למשל: בש"פ 7955/05 מדינת ישראל נ' עמיר (לא פורסם, 30.8.2005)].

14. עם זאת, מצאתי ממש בטענות המשיב באשר לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו. מתסקיר שירות המבחן ומטענות המשיב עולה כי אשתו של המשיב, עליה הצביע המשיב כגורם מפקח למעצר הבית שביקש כחלופת מעצר, כלל לא רואיינה על ידי קצין שירות המבחן. יתירה מכך, תסקיר שירות המבחן קבע כי קיים "חוסר בהירות באשר לדפוסי שתיית האלכוהול" של המשיב, ומסקנה זו לא נתמכה בדברים שאמר המשיב או בעדויות אחרות. דומה כי עניין זה הוביל גם למסקנה כי המשיב נוטה "לצמצם ולטשטש חלקים בעייתיים בהתנהגותו". משכך, סבורני כי יש מקום לעריכת תסקיר משלים אשר יבחן את חלופות המעצר האפשריות ביחס למשיב, יראיין את אשתו של המשיב ויקבע האם יש לשנות מהמלצות תסקיר שירות המבחן דנן.

15. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים נוספים שמניינם מיום 4.2.2012 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 8911-05-11 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם מביניהם.

שירות המבחן יערוך תסקיר משלים כאמור בסעיף 14 לעיל ויגישו לבית המשפט המחוזי עד ליום 15.2.2012, ובית המשפט המחוזי יבחן האם יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

המבקשת תביא החלטתי זו לעיון שירות המבחן ובית המשפט המחוזי הנכבד.

ניתנה היום, ה' בשבט תשע"ב (29.1.2012).