עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6823/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בע"מ 6823/11

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיב:

פלונית

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בר-עם) בעמ"ש 39180-09-11 מיום 20.9.2011

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' ברעם) בעמ"ש 39180-09-11, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט א' כץ) בתמ"ש 16107-01-11 אשר דחה את בקשתו של המבקש להורות למשיבה לאפשר קיומה של חגיגת בר המצווה לבנו במושב באזור השפלה.

המבקש והמשיבה גרושים זה מזו והורים לקטין בן 13 שנים. המבקש, מתגורר במושב באזור השפלה וביקש לקיים לבנו בר מצווה בגן האירועים הממוקם במושב ביום 26.9.2011. לטענתו, נעשו כל ההכנות ואף נשלחו ההזמנות לאורחים. משלפתע סירבה המשיבה לאפשר לו את קיום השמחה לבנו, עתר לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להורות על קיום האירוע. כמו כן, ביקש לחייב את המשיבה לאפשר לו לראות את בנו מספר ימים לפני חגיגת בר המצווה ולהכינו לעלייה לתורה. במסגרת בקשה זו, ביקש המבקש להורות למשיבה לאפשר לו לשוחח עם כל ילדיו, לרבות בנו, באמצעות הטלפון.

בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשתו של המבקש לאפשר קיומה של חגיגת בר המצווה במושב בתאריך הנ"ל. הואיל והצדדים היו חלוקים לגבי מועד הבאתם של שני הילדים ולקיחתם ביום האירוע, נקבע כי המשיבה תביא את הקטין – חתן השמחה – לבית סבתו מצד אביו בבוקר יום האירוע והמבקש יחזירו עוד באותו יום, בשעה 23:55 בלילה לתחנת המשטרה. זאת, על רקע "ההיסטוריה של ההליכים שבין הצדדים ובהתחשב בגילם של הילדים".

על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר בגדרו טען, כי בית המשפט לענייני משפחה לא נימק את החלטתו מדוע להשיב את הקטין "באמצע האירוע...בעיצומה של השמחה באמצע הלילה". במסגרת ערעורו, חזר על בקשתו להשיב את הקטין לחזקת המשיבה בבוקר למחרת האירוע וכי אין זו פעם ראשונה שבה התאפשרה לינת הקטינים בביתו. עוד הוסיף, כי ביצוע ההחלטה תגרום עוול לקטין עצמו. זאת ועוד. בית המשפט לענייני משפחה לא התייחס כלל לבקשתו לאפשר לו לשוחח עם בנו באמצעות הטלפון ולאפשרות לפגוש בבנו מספר ימים לפני האירוע. מעבר לכך, ביקש גם להורות למשיבה לאפשר לו להעלות את בנו הקטין לתורה בשבת שלאחר בר המצווה בבית כנסת בירושלים.

בהחלטתו מיום 20.9.2011, קבע בית המשפט המחוזי כי היה מקום לדחות על הסף את בקשתו של המבקש הואיל ולא ביקש רשות ערעור אלא בחר להגיש ערעור. חרף זאת, בחן בית המשפט את הערעור לגופו ודחה אותו בנימוק שהעניין כולו נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אשר נדרשה לבחינת עניין המשמורת בכללותה ועולה כי לא נפל פגם בהחלטתה. עוד נקבע, כי בית המשפט לענייני משפחה שקל את השיקולים הנוגעים לעניין והגיע להחלטה "מושכלת ומאוזנת", העולה בקנה אחד עם עקרון טובת הילד.

2. בבקשה שלפניי טוען המבקש, כי בית המשפט קמא לא התייחס אף הוא לעניין הקשר הטלפוני עם בנו ולעניין העלייה לתורה. המבקש הגיש בקשה במסגרת הליך זה לסעד זמני בגדרה ביקש לקבל את הקטין לשבת הקרובה טרם האירוע על מנת שיהא שותף להכנותיו וכן להורות למשיבה לאפשר לו להעלות את בנו לתורה בשבת שלאחר האירוע. עוד חזר על בקשתו לאפשר לו להשיב את בנו הקטין יום למחרת האירוע לידי חזקת המשיבה.

3. לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להדחות. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. על העותר להרשות לו לערער לשכנע את בית המשפט שקיימת הצדקה לדון בעניין מסוים לגופו כאשר החוק אינו מחייב זאת. אין בבקשה זו כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה הדיונית הדנה בהסדרי הראייה לגופם ובפניה עמד החומר הראייתי הדרוש על מנת לגבש את החלטתה. בית המשפט לענייני משפחה הדגיש כי החלטתו ניתנת לנוכח "ההיסטוריה" הדיונית שבין הצדדים – שנסיבותיה המלאות לא הוצגו לעיונו בית משפט זה. השבת הקטין באמצעות סיוע המשטרה מלמדת על קשיי האמון שבית המשפט רוחש כלפי הצדדים. משכך, על פני הדברים, נראה שבית המשפט לענייני משפחה הגיע להחלטה המאזנת בין רצון המשיבה לבין רצון המבקש לעניין מועד השבת הקטין לידי חזקת אימו. מלאכת האיזון העדינה נלמדת מהפער הקוטבי בין עמדות הצדדים ואף ממהות הבקשה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה על ידי המבקש.

בקשתו של המבקש לאפשר לו להעלות את בנו לתורה בשבת שלאחר חגיגת בר המצווה הועלתה לראשונה בפני בית המשפט המחוזי ובקשתו להלין את הקטין בביתו גם בשבת קודם לאירוע מועלית לראשונה בפני בית משפט זה. בקשותיו אלו צריכות להתברר בפני הערכאה הדיונית שרואה לנגד עיניה את מכלול התמונה, לרבות התרשמותה מהנפשות הפועלות. זאת, תוך התייחסות להסדר הקיים כיום בין הצדדים, כשטובת הקטין תהא השיקול המכריע. לא ברור מהחומר המצוי בתיק מהו אותו הסדר והאם הוא כולל שיחות טלפוניות בין המבקש לילדיו ותדירותן, ובכלל מהי אותה הפרת החלטה שיפוטית כלפיה משיג המבקש – שהסעד לה ראוי להתברר במסגרת הליך אחר.

4. טרם אסיים. אין מנוס מלציין בצער כי המחלוקת המשפטית אף הגיעה למחוז רחוק בדמות הכיצד יש לחגוג את בר המצווה של הקטין, וזאת "בדקה ה-90". עיתוי הגשת הבקשה והצורך להחליט מהיום למחר, אף לא אפשר בירור מלא לפני בית משפט זה כפי שראוי היה שיהיה. נהוג שהאב יאמר בשבת בר המצווה: "ברוך שפטרני". בעידן המודרני, ברור שאין זה המצב בפועל ובמובנים רבים האתגר לגידול הילד רק מתחיל. יטיבו ההורים להשכיל כי הרחבת יריעת המחלוקת בלי נכונות להתפשר, פוגעת גם פוגעת בקטין עצמו וכנראה בו בעיקר. נכון הוא שלקראת האירוע ישקלו אם לא כדאי להם להסתייע בגורם שלישי מקצועי, כפי שבוודאי הוצע על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

5. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. בהעדר תגובה ובנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשע"א (22.9.2011).