עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6699/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 6699/12

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העורר:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.9.12 במ"ת 22-12 שניתן על ידי כבוד השופט ציון קאפח

תאריך הישיבה:

כ"ו באלול התשע"ב

(13.9.2012)

בשם העורר:

עו"ד ד"ר חיים משגב

בשם המשיבה:

עו"ד עדי מנחם

החלטה

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במ"ת 22-12 מיום 9.92012 (כבוד השופט צ' קאפח) שבמסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רבות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית, עבירות רבות של מעשה מגונה בקטינה שלטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית ועבירה של מעשה מגונה בקטינה. לפי כתב האישום, המתלוננות הן אחיות קטינות, ילידות שנת 2000 ו-2003, אשר העורר הוא בעלה של אחות של סבן. לפי המתואר באישום הראשון, ביום 20.7.2012 ביקש העורר מאחת המתלוננות, האחות הגדולה מבין השתיים, כי תחבקו והוא הצמיד אותה ארוכות לגופו לשם גירוי וסיפוק מיניים. בעודם עומדים חבוקים, הכניס את ידו מתחת לחולצתה ונגע בחזה שלא בהסכמתה. בנוסף, נישק אותה על פיה, הפשיל את מכנסיה ונגע באיבר מינה מעל התחתונים. בהמשך, הכניס את ידו מתחת לתחתוניה ושפשף את איבר מינה וחדל רק כשביקשה ממנו לחדול ממעשיו. לאחר מכן, ביקש ממנה כי תשב על ברכיו ושב והכניס את ידו לתחתוניה, מישש את איבר מינה, ונגע בחזה. לפי המתואר באישום השני, במספר הזדמנויות בין השנים 2006 ו-2012 נהג העורר לגעת באיבר מינה של המתלוננת השנייה, מעל לבגדיה וללא הסכמתה. במועד שאינו ידוע, ביקש ממנה לשבת על ברכיבו ונגע באיבר מינה שלא בהסכמתה וחדל רק כשביקשה ממנו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה גם בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים. ביום 9.9.2012 קיבל בית המשפט המחוזי, כאמור, את הבקשה. בית המשפט קבע כי העורר אמנם אינו צעיר ואין לו עבר פלילי, אך אין להתעלם מכך שבתסקיר המעצר נקבע כי ייתכן והוא סובל מפדופיליה. בתסקיר הומלץ לשחררו לחלופת מעצר בפיקוח אשתו, אך צוין בתסקיר כי לאשה קשיים בהצבת גבולות לעורר. לפיכך, במצב שבו האשה אינה יכולה להוות מפקחת הולמת, והשכן יכול לפקח במשך מספר שעות בלבד, קבע בית המשפט כי הוא אינו יכול לשחררו לחלופת המעצר שהוצעה וכי הוא רשאי לפנות בכל עת ולהציג חלופה אחרת.

מכאן הערר שלפניי, שבמסגרתו טוען העורר כי שגה בית המשפט בכך שהורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בעיקר נסמך העורר על נסיבותיו האישיות ובפרט על מצבו הרפואי וגילו המתקדם. כמו כן, נטען כי העבירות שמיוחסות לו אינן חמורות וכי ההנחה שהוא סובל מפדופיליה היא הנחה מרחיקת לכת. לטענתו, שגה בית המשפט בכך שלא קיבל את המלצת שירות המבחן לשחררו לפיקוחה של אשתו, אשר יכולה לשמש כמפקחת ראויה. עוד טוען העורר כי שאר קרובי משפחתו הם מבוגרים, מטופלים בילדים ובנכדים ומתגוררים הרחק מביתו. לטענתו, החלופה שהוצעה היא חלופה הולמת. זאת, בין היתר, שכן השכן הסכים "לפקוח עין" בכל שעות היום ואף הסכים להחזיק במפתחות לערי הבית.

מנגד, סומכת המשיבה את ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי ועל נימוקיה. לטענתה, לנוכח האמור בתסקיר המעצר, אשתו של העורר אינה יכולה לשמש כמפקחת ולכן אין בחלופה שהוצעה כדי לאיין את מסוכנותו.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי ושמעתי את טיעוני הצדדים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בתסקיר המעצר צוין כי קיים סיכון לביצוע עבירות מין נוספות ולכן יש להקפיד על כך שהחלופה תהיה כזו שיש בה כדי לאיין אפשרות זו. בכל הנוגע לאשתו של העורר, ציין שירות המבחן בתסקיר כי התלבט באשר להתאמתה לפקח על בעלה. בנסיבות אלה, ולנוכח העובדה שהשכן, המקפח הנוסף שהוצע, יכול רק "לפקוח עין" כפי שכתב בא כוח העורר בהודעת הערר, אין לי אלא להצטרף למסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין בחלופה שהוצעה כדי לאיין את מסכונתו. כמובן, כי כפי שקבע בית המשפט המחוזי, העורר רשאי להציע בכל עת חלופה נוספת, ובית המשפט המחוזי יבחן אותה בהקדם האפשרי, בשים לב לכך שמדובר בתקופה של חגים.

אשר על כן, דין הערר להידחות.

ניתנה היום, כ"ו באלול התשע"ב (13.9.2012).