עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6675/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 6675/12

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. ג'לאל בן אמיל חמוד

2. סאדק בן סאקר חמוד – ת.ז. 040503435

3. איימן בן סעיד אברהים - ת.ז. 039243019

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

כ"ו באלול התשע"ב

(13.9.2012)

בשם המבקשת:

עו"ד רחל זוארץ-לוי

בשם המשיבים 2-3:

עו"ד שאדי חסן

החלטה בענין המשיבים 2-3

לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרם של המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים) בתשעים ימים, החל מיום 22.9.2012 או עד למתן פסק דין בת"פ 40755-12-11 בבית משפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

נגד המשיבים והמשיב 1 (להלן: האחר) הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים. בכל התקופה הרלבנטית לכתב האישום הפעילה המשטרה סוכן ושוטר סמוי אשר רכשו באישורה כלי נשק, תחמושת וסמים. האישומים הרלבנטיים למשיבים הם האישומים השני והשלישי. האישום השני מייחס למשיב 2 עבירות של החזקת נשק שלא כדין וסחר בנשק שלא כדין. כפי שעולה מאישום זה, הסוכן הגיע לביתו של האחר על מנת לרכוש סמים. כשהגיע הסוכן למקום הציע לו האחר למכור לו גם שני מטעני נפץ. בעקבות זאת, הנחה האחר את הסוכן להגיע לבית קפה שבו עבד המשיב 2. שם, הציגו האחר והמשיב 2 בפני הסוכן שני מטעני צינור ולבסוף הוסכם שימכרו לו מטען אחד תמורת 2,000 ש"ח. העסקה התבצעה בין הסוכן והסמוי לבין האחר, בנוכחותו של המשיב 2. האישום השלישי מייחס למשיב 3 עבירות של החזקת נשק שלא כדין, נשיאה והובלה של נשק וסחר בנשק שלא כדין. לפי המתואר באישום זה, הסכים האחר למכור לסוכן מטען חבלה. בעקבות זאת, הגיעו למקום המפגש המשיב 3 ואדם נוסף ברכב שבו החזיקו את מטען החבלה. האחר לקח את מטען החבלה והניח אותו ברכבם של הסוכן והשוטר הסמוי וקיבל מהסוכן את יתרת הסכום המוסכם.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים בעניינם. ביום 22.1.2012 החליט בית המשפט המחוזי (מ"ת 40791-12-11, כבוד השופט ר' שפירא) להורות על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו. ראשית, קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לו. שנית, קבע בית המשפט כי קיימת עילת מסוכנות סטטוטורית וכי המסוכנות נלמדת מהעבירות המיוחסות למשיב 2 וממעורבותו בפלילים בעבר. לסוף, קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה אין מקום בעת הזו לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. ביום 31.1.2012 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, וזאת בעקבות הסכמתו.

מבחינת התקדמות ההליכים בתיק העיקרי אציין כי התנהל הליך הנוגע לקבלת חומר חקירה אשר הסתיים ביום 18.5.2012. ביום 9.1.2012 התקיימה הקראה פורמאלית. מועד הדיון נדחה מעת לעת בשל בקשות באי כוח המשיבים לקבל את חומרי החקירה ובשל העובדה שתעודת החיסיון טרם הוצאה. ביום 1.5.2012 נדחה דיון שהיה קבוע בשל בקשתו של בא כוח המשיב 3. דיון נוסף נדחה בשל סיבות אישיות של בא כוח המשיב 2. נכון לעת הזו קבועים שלושה מועדים לשמיעת התיק בחודש נובמבר.

משפטם של המשיבים לא הסתיים, ולכן בחלוף תשעה חודשים, בהתאם לסעיפים 61 ו-62 לחוק המעצרים, הוגשה בקשה זו שלפניי.

המבקשת טוענת כי המשיבים מואשמים בעבירות של סחר בנשק שהן עבירות חמורות המקימות עילת מעצר סטטוטורית. בנוסף, נסיבות ביצוען של העבירות, כך לטענתה, מלמדות על מסוכנות ממשית לביטחון הציבור. בנוסף, מתייחסת המבקשת לעברם הפלילי של המשיבים הכולל מספר הרשעות קודמות. עוד טוענת המבקשת כי שני מועדים שהיו קבועים לשמיעת הראיות בוטלו מטעמים הקשורים להגנה ולכן אין בחלוף הזמן כדי להטות את הכף לטובת שחרורם. מנגד, טוענים המשיבים כי הדיון האחרון שנקבע בוטל מסיבות אישיות מוצדקות של בא כוח המשיב 2. עוד טוענים המשיבים כי לעומת המשיב 1, שהסכים לבקשה להארכת מעצרו, חלקם בביצוע העבירות המיוחסות קטן יותר. עוד טוענים המשיבים כי שמיעת הראיות לא תסתיים בחודש נובמבר שכן ישנם עדים רבים.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הלכה היא, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר (ראו למשל: בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002)). עוד נקבע בפסיקה כי עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו למשל: בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.3.2006)). עם זאת, ישנם מקרים שבהם חובה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ואופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב (ראו למשל בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007)).

במקרה שלפניי שני השיקולים תומכים בקבלת הבקשה. מסוכנותם של המשיבים, כפי שהיא נלמדת מהעבירות שבהן הם מואשמים, כמו גם מעברם הפלילי, היא גבוהה. נדמה כי אין עוד צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות הקשורות בסחר בנשק ועל הפוטנציאל ההרסני הטמון בהן והחשש לביטחון הציבור הנובע מכך שכלי נשק קטלניים יועברו לידיהם של עבריינים. מבחינת קצב התקדמות שמיעת ההוכחות בתיק העיקרי, נקבעו שלושה מועדים בתוך תקופת ההארכה המבוקשת. בית המשפט המחוזי מתבקש, בהתאם לתפוסת יומנו, לקבוע דיונים נוספים בתוך תקופת ההארכה המבוקשת.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים 2-3 בתשעים ימים, החל מיום 22.9.2012 או עד למתן פסק דין בת"פ 40755-12-11 בבית משפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ו באלול התשע"ב (13.9.2012).