עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 665/12

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

תאריך הישיבה:                     ו' בשבט תשע"ב (30.1.12)

 

בשם המבקש:                        עו"ד ת' נוה

בשם המשיבה:                       עו"ד ע' פרג'ון

 

 

 

           לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' גלעד) בת"פ 19781-08-11 מיום 5.1.2012, זאת עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש כנגד גזר הדין.

 

רקע עובדתי

1.             לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 4.7.2011 הגיש איימן חלאילה (להלן: המתלונן) תלונה במשטרה נגד אחותו של המבקש ובה מסר כי היא איימה לפגוע בחייו. עובר ליום 4.7.2011 קשר המבקש יחד עם שלושה אחרים שזהותם אינה ידועה למשיבה (להלן: האחרים) לפגוע במתלונן, שהינו קרוב משפחתו, ולגרום לו חבלה חמורה. מיד לאחר הגשת התלונה, עם יציאתו של המתלונן ברכבו מתחנת המשטרה בשפרעם, הופיע רכב מסוג ג'י.מ.סי., חסם את נתיב הנסיעה של המתלונן ורכב נוסף נעמד מאחוריו. המבקש והאחרים יצאו מהרכב, כשהמבקש שנהג ברכב אוחז במקל והאחרים אוחזים בידיהם סכין, מקל ושרשרת, וקרבו לרכבו של המתלונן. המתלונן הצליח לחלץ את הסכין מידו של אחד האחרים. המבקש והאחרים החלו, בצוותא, להכות את המתלונן בראשו ובידיו באמצעות המקל והשרשרת שבידיהם. המבקש והאחרים חדלו ממעשיהם רק כאשר עוברי אורח נחלצו לעזרת המתלונן. כתוצאה ממעשיהם נגרמו למתלונן שברים, חבלות ושטפי דם בראשו ובידו השמאלית.

 

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי וגזר דינו

2.             במסגרת הסדר טיעון הודה המבקש ביום 2.11.2011 בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיפים 335(א)(1), 335(א)(2) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

 

3.             נוכח העובדה כי הצדדים לא הגיעו להסכמה באשר לענישה הראויה הוסכם בהסדר הטיעון על טיעון חופשי לעונש. בהתאם לכך, הוגש לבית המשפט תסקיר שירות המבחן, הובאו ראיות לעניין העונש ונשמעו טיעוני הצדדים. במסגרת תסקיר שירות המבחן פירט קצין המבחן את התלבטותו בבואו ליתן המלצה לעניין העונש, כשמצד אחד ציין את העובדה כי מדובר באב לפעוטה המתפקד באופן תקין וזו עבירתו הראשונה שאינה מאפיינת את דרך התנהלותו ומצד שני את חומרת העבירה ותוצאותיה, התייחסותו המגוננת של המבקש כלפי עצמו וכלפי אחרים, גילוי סימפטיה נמוכה לסבלו של הקורבן ויכולתו הרגשית המצומצמת להיתרם מקשר טיפולי. נוכח האמור, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו של המבקש.

 

           כראיות לעונש מטעמו הביא המבקש הסכם סולחה המכונה "הסכם בוררות" (ס/1) אשר נערך בנוכחות מכובדי העיר וראש העיר שפרעם בין המתלונן והמבקש. כמו-כן הגיש המבקש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשו נגד אחיו של המתלונן בגין תקיפת אשתו, היא אחותו של המבקש. כן העיד המתלונן כי הגיע לסולחה עם המבקש וכי במסגרתה שולמו לו 50,000 ש"ח בגין נזקיו.

 

           במסגרת טיעוניה לעונש הדגישה המשיבה את החומרה במעשיו של המבקש ואת העובדה שהמתלונן נחבל באלימות קשה בעיקר בראשו, זאת לאור יום ומיד לאחר שיצא מתחנת המשטרה. המשיבה טענה כי אופן התנהגות זה מלמד על חוסר מורא מפני החוק. כמו-כן טענה המשיבה כי המעשים מושא כתב האישום המתוקן לא בוצעו בעידנא דריתחא, אלא לאחר תכנון והיערכות מראש. עוד טענה המשיבה כי אין להתחשב בכתב האישום שהוגש נגד אחיו של המתלונן כיוון שהאמור בו טרם הוכח. בנוסף טענה כי אף הסכם הסולחה בו נתלה המבקש בטיעוניו נבע ממניעים כלכליים ולא מתוך רצון להשכין שלום אמיתי. לסיכום טיעונה הדגישה המשיבה את ההכרח לפעול למיגורן של תופעות "תת תרבות הסכין" ויישוב הסכסוכים באלימות, בייחוד כשמדובר באלימות על רקע סכסוך במשפחה. לפיכך עתרה המשיבה להשית על המבקש עונש מאסר בפועל ממושך, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.   

 

           מנגד, טען בא כוח המבקש כי העבירות בוצעו במהלך סערת רגשות שנבנתה במהלך שנים על רקע פגיעה חמורה באחותו של המבקש. עוד טען כי יש להתחשב לקולא בסולחה שהושגה, בהודאת המבקש בשלב מוקדם של ההליך, בשהותו הממושכת במעצר בית מלא ובאינטרס השיקום של המבקש, בייחוד נוכח עברו הנקי. לאור האמור ביקש בא כוח המבקש כי יושת עליו עונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.

 

           הנאשם אף הוא פנה לבית המשפט, הביע חרטה על מעשיו, וכן ציין כי הוא נשוי ויש לו ילדה בת שנתיים.

 

4.             בגזר דינו עמד בית המשפט המחוזי על החומרה המיוחדת של המקרה דנן, בו אדם נורמטיבי, אבא לילדה, עובד ומפרנס, פועל באופן חסר מורא מהחוק לאור היום ותוקף את מי שהגיע לתחנת משטרה במטרה למסור תלונה. עוד עמד בית המשפט המחוזי על חומרת התקיפה שעשויה הייתה להסתיים באופן רע יותר אלמלא התערבותם של עוברי אורח. כן ציין בית המשפט המחוזי לחומרא את התכנון המוקדם ואת העובדה כי אף שהמבקש הודה בביצוע המעשים, חרטתו לא הייתה אמיתית דיה, שכן הוא לא חשף את שמות שותפיו. לצד זאת עמד בית המשפט המחוזי על כך שבמקרה דנן קיימים שיקולים משמעותיים לקולא הנעוצים בנסיבותיו האישיות של המבקש, ובהן: היעדר עבר פלילי, התרשמות שירות המבחן כי המבקש הוא אדם נורמטיבי, הודאתו של המבקש בשלב מוקדם והחסכון בזמן שיפוטי ומניעת עדות המתלונן בעקבותיה, הסכם הסולחה תוך תשלום פיצוי משמעותי למתלונן ושהיית המבקש במעצר בית משך תקופה של שלושה חודשים.

 

5.             לאחר ששקל בית המשפט המחוזי את כלל השיקולים לקולא ולחומרא גזר על המבקש את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יבצע במשך שנתיים כל עבירת אלימות מסוג פשע; שישה חודשי מאסר על תנאי לבל יבצע במשך שנתיים כל עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של איום. נוכח מצבו הסוציו-אקונומי של המבקש וסכום הפיצוי ששולם למתלונן במסגרת הסכם הסולחה לא מצא בית המשפט המחוזי מקום להשית על המבקש קנס או פיצוי בנוסף לעונשים האמורים לעיל.

 

6.             להשלמת התמונה יצויין כי בהחלטה מיום מתן גזר הדין עיכב בית המשפט המחוזי את המועד לתחילת ביצוע עונש המאסר עד ליום 26.1.2012 לשם התארגנות המבקש.

 

           ביום 23.1.2012 הגיש המבקש ערעור המופנה נגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו טען כי הודאתו, חרטתו ונסיבותיו האישיות כמפורט לעיל וכן רף הענישה המקובל בעבירות מהסוג בו הורשע מצדיקים הקלה בעונשו.

 

           בד בבד הגיש המבקש את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפני. משכך, ביום 23.1.2012 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של גזר הדין עד למתן החלטה אחרת.  

 

נימוקי הבקשה

7.             לטענת המבקש – באמצעות בא כוחו, עו"ד תומר נוה – בידו נימוקים טובים נגד גזר הדין שיש בהם כדי לשנות מתוצאתו הקשה, ובראשם: פניית המבקש מיוזמתו לקיים הליך של סולחה, הנסיבות הקשות בעטיין נאלץ המבקש, כך לטענתו, לבצע את העבירות, ממצאיו של שירות המבחן בעניינו ורף הענישה המקובל בעבירות דומות. עוד טוען המבקש כי עונש המאסר בפועל בן 22 החודשים שהושת עליו הוא קצר יחסית באופן המטה את הכף לטובת עיכוב ביצוע העונש. בהקשר זה הפנה בא כוח המבקש אף להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 5.1.2012 בבקשה לעיכוב ביצוע העונש במסגרתה צויין כי העונש שהושת על המבקש הוא "לתקופה בינונית ומתוך הנחה שקיים סיכוי לניכוי שליש, הרי שבמידה ויאסר על אתר וערעורו ישמע בשל העומס בעוד מספר חודשים, עלול לפחות חלקו של הערעור להתקפח". כן מציין המבקש כי לא נפל כל דופי בהתנהגותו במהלך הדיונים, כי אין בעניינו חשש הימלטות, בין היתר נוכח העובדה ששחרורו ממעצר מובטח בערבויות כבדות ובצו עיכוב יציאה מן הארץ. עוד עומד המבקש על כך שלא נשקפת ממנו סכנה לשלום הציבור ולבטחונו. לבסוף, עומד המבקש על נתוניו האישיים ומדגיש את העובדה כי זהו מאסרו הראשון וכי לא נעצר מעולם עובר למקרה דנן. נוכח כל האמור סבור המבקש כי מתקיימים בעניינו התנאים לעיכוב ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעורו.

 

טענות המשיבה

8.             המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד עידית פרג'ון – טוענת כי העבירות בהן הורשע המבקש לפי הודאתו הינן חמורות ובוצעו בהתאם לתכנון מוקדם ובעזות מצח. עוד טוענת המשיבה כי הערעור מופנה נגד חומרת העונש בלבד וכן כי קלושים סיכוייה של טענת המבקש לפיה ניתן בנסיבות המקרה דנן להסתפק בעבודות שירות. עוד טוענת המשיבה כי הואיל ותקופת המאסר שהושתה על המבקש אינה קצרה אין הצדקה לעיכובו של העונש. עם זאת, הצהירה המשיבה כי לא תתנגד לכך שערעורו של המבקש יישמע בהקדם.

 

דיון והכרעה

9.             לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, שמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפני ועיינתי בחומר ובפסיקה שהוגשו לעיוני על ידי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

10.          כידוע, כלל הוא כי נאשם שנגזר דינו למאסר בפועל יחל בריצוי עונשו באופן מיידי ואין בעובדה כי הגיש ערעור כשלעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצוע גזר הדין. עם זאת, חרף האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של העונש, מסור בידי בית המשפט שיקול דעת כדי להבטיח שזכויותיו של המבקש לא תפגענה במידה העולה על הנדרש. לשם כך, על בית המשפט לבחון, בין היתר, את התקיימותם של הקריטריונים הבאים: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; תקופת המאסר שהושתה על המבקש; סיכויי הערעור; עברו הפלילי של המבקש; השאלה אם הערעור מופנה נגד העונש בלבד או גם נגד הכרעת הדין; התנהגותו במהלך המשפט וכן את נסיבותיו האישיות המיוחדות של המבקש [ראו: ע"פ 111/99 שורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)].

 

11.          תקופת המאסר שהושתה על המבקש אינה מטה במובהק את הכף לצד זה או אחר ואכן ניתן למצוא בפסיקת בית משפט זה החלטות לכאן ולכאן [להחלטות בהן ניתן עיכוב ביצוע כאשר תקופת המאסר הייתה דומה לתקופת המאסר שהושתה על המבקש, ראו: ע"פ 5712/11 זובידאת נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.8.2011), ע"פ 4409/09 פלונית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.5.2009). להחלטות שדחו בקשות לעיכוב ביצוע כאשר תקופת המאסר הייתה דומה, ראו: ע"פ 8368/09 אבו רומי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.11.2009), ע"פ 5176/07 שקיראת נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.7.2007)].

 

           ואולם, כאשר מצרפים לשיקול הנ"ל את העובדה שהערעור מופנה נגד חומרת העונש בלבד, שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בקביעתו [ראו, למשל: ע"פ 3074/07 מדינת ישראל נ' אבו תקפה (לא פורסם, 27.3.2008), סעיף 29; ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006), סעיף 8], ואשר על פניו נדמה כי אינו חורג באופן משמעותי מרף הענישה הנהוג במקרים כגון דא ואת החומרה שבנסיבות ביצועה של העבירה, אשר כאמור לעיל בוצעה עת יצא המתלונן מתחנת המשטרה בה הגיש תלונה, באופן מתוכנן יחד עם אחרים אשר את זהותם לא הסגיר המבקש, הרי שניתן לומר – מבלי לקבוע מסמרות בדבר – כי סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד.

 

           דומני שאף עברו הנקי של המבקש, התנהגותו במהלך המשפט, נסיבותיו האישיות והנסיבות בשלן הוא טוען שביצע את העבירות בהן הורשע אינם יכולים להצדיק בנסיבות המתוארות לעיל היעתרות לבקשה.

 

12.          נוכח האמור סבורני שלא נותר מנוס מלהורות על ביצוע מיידי של העונש באופן שמגשים את התכלית ההרתעתית של הענישה במלואה. יחד עם זאת, נוכח תקופת המאסר שהושתה על המבקש שאינה ארוכה במיוחד, מוטב כי ערעורו יישמע בהקדם האפשרי וזאת בהתאם ליומנו של בית המשפט.

 

13.          אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה ביום א', 12.2.2012, עד לשעה 10:00.

 

           ניתנה היום, ח' בשבט תשע"ב (1.2.2012).

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12006650_W02.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il