עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 660/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

עע"ם 660/12

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשים:

1. פלונית

2. פלוני

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בעת"מ 47317-08-11 שניתן ביום 2.1.2012 על ידי כבוד השופט ד"ר י' מרזל

בשם המבקשים: עו"ד י' רביב

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד"ר י' מרזל) בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 47317-08-11 מיום 2.1.2012, בו התקבלה באופן חלקי עתירתה של המבקשת 1 (להלן: המבקשת) כנגד החלטתו של המשיב שלא לאפשר לה להמשיך ולשהות בישראל עד לתום בירור תביעת אבהות ומזונות שהגישה בעניינו של בנה הקטין – המבקש 2.

רקע עובדתי בתמצית

1. המבקשת, בעלת דרכון פיליפיני, שהתה בישראל, כנטען על ידה, מספר שנים ובהמשך אשרת השהייה שלה בוטלה. המשיב החליט על הרחקת המבקשת מישראל. בעתירתה, טענה המבקשת כי במהלך שהותה בישראל הכירה בן זוג ישראלי והרתה לו ולאחר מכן ילדה את המבקש 2. עוד עולה מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי המבקש 2 אינו נמצא בחזקתה של המבקשת בישראל אלא גדל בפיליפינים. כן עולה כי המבקשת התגרשה מבן זוגה הישראלי. בנוסף לכך עולה כי המבקשת הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעת אבהות ותביעה למזונות כנגד בן זוגה לשעבר. המבקשת ביקשה לאפשר לה לשהות בישראל עד תום בירור הליך האבהות שמועדו קרוב, כך לטענתה, וכן עד להשלמת ההליכים בעניין המזונות. המבקשת טענה כי נוכח הצורך בבדיקת רקמות נוכחותה בארץ עד להשלמת הבדיקה הכרחית. המשיב דחה את בקשתה של המבקשת. כנגד החלטתו של המשיב הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

תמצית ההליכים לפני בית המשפט לעניינים מנהליים

2. המשיב טען כי אין כל בסיס משפטי לטענה לפיה זכאית המבקשת להישאר בארץ לשם סיום ניהול ההליכים המשפטיים שנקטה בהם בבית המשפט לענייני משפחה וכי יש ביכולתם של המבקשים להשלים את ההליכים המשפטיים גם עת שוהים הם מחוץ לישראל. עוד טען המשיב כי בעניינו של המבקש 2, הקטין, חל "נוהל חו"ל" המאפשר קיומה של בדיקת רקמות כאשר הנבדקים לא מצויים בישראל וכך אף הורה בעניינו של הקטין בית המשפט לענייני משפחה בגדרי תביעת האבהות.

3. מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים עולה כי במהלך הדיון הסכימה המבקשת שלא לעמוד על שהותה בישראל עד תום ההליכים המשפטיים בבית המשפט לענייני משפחה אלא עד סיומה של בדיקת הרקמות תוך שינתן לה פרק זמן נוסף לצורך התארגנות לאחר ביצוע הבדיקה לשם בירור תוצאות הבדיקה.

4. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי לפי הראיות שהונחו לפתחו מועד ביצוע בדיקת הרקמות של המבקשת ובן זוגה לשעבר הוא ביום 15.1.2012 (ומנספח ט' לבקשה עולה כי הבדיקה בוצעה) ומשכך תקופת הזמן בה תוכל המבקשת לשהות בישראל לאחר שתבוצע בדיקת הרקמות תהא עד ליום 1.2.2012. בית המשפט לעניינים מנהליים ציין כי לא נעלמה מעיניו טענת המבקשת לפיה נדרש לה זמן ממושך יותר לצורך קבלת תוצאות בדיקת הרקמות, אולם קבע כי טענה זו נטענה בעלמא בלי שהובא כל נתון באשר למועד בו צפויה תוצאת הבדיקה להתקבל. כן הדגיש בית המשפט כי לא הובא כל פירוט מדוע לא תוכל המבקשת להמשיך ולנהל את עניינה ותביעתה באמצעות באת כוחה או לחלופין לבקש בנסיבות המתאימות, על פי שיקול דעתו של המשיב, לשוב ולהיכנס לארץ במסגרת ההליך התלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הטעים בית המשפט לעניינים מנהליים כי מהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה עולה שאין הכרח בנוכחות המבקשת לשם ניהול ההליכים מעבר לבדיקת הרקמות שמועדה חל ביום 15.1.2012 ואשר המבקשת ובן זוגה לשעבר יוכלו לבצעה בישראל. בית המשפט לעניינים מנהליים התנה את הארכת שהות המבקשת כאמור בתנאים כמפורט בפסק דינו. כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הוגש ערעור לבית משפט זה ובד בבד עמו גם בקשה לעיכוב ביצועו, לאחר שבקשה לעיון חוזר בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים נדחתה על ידו ביום 10.1.2012.

נימוקי הבקשה

5. המבקשת מודה שבדיקת הרקמות בוצעה ביום 15.1.2012, אלא שלטענתה בדיקה זו טרם הסתיימה שכן הקטין טרם ערך אותה וטרם נמסרו התוצאות לבית המשפט לענייני משפחה. לטענת המבקשת תוצאות הבדיקה יצביעו על כך שהקטין הוא בנם המשותף של המבקשת ובן זוגה לשעבר ומשכך יש לאפשר לה לשהות בישראל עד לקבלת תוצאת הבדיקה הסופית, שכן אם תאלץ לשוב לפיליפינים יגרמו לה הוצאות מיותרות עקב הצורך לשוב לישראל מכוח המעמד שלו יהיה זכאי הקטין וכתוצאה מכך אף היא בישראל. כמו כן שבה וטוענת המבקשת כי לא תוכל לנהל את ההליכים המשפטיים בעודה שוהה בחו"ל ובכך יגרם לה נזק בלתי הפיך. כמו כן טוענת המבקשת כי דחיית בקשתה תביא לסיכול הערעור.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

7. כלל הוא כי הגשת ערעור על פסק דין אינה מביאה כשלעצמה לעיכוב ביצועו. על מנת שיעוכב ביצועו של פסק דין, על המבקש להראות כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן שאם לא יעוכב פסק הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו למשל: עע"מ 777/08 הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נ' לשכת המסחר ת"א (לא פורסם, 12.2.2008), פסקה 6; עע"מ 5928/10 רוטרו נ' משרד הפנים (לא פורסם, 30.8.2010), פסקה ז').

8. באשר לסיכויי הערעור; מבלי לטעת מסמרות נדמה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. המבקשת לא מחדשת בטיעוניה לפני ואלה זכו להתייחסות ולהכרעה בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. לא ראיתי כי נפלה טעות בהנמקתו של בית המשפט לעניינים מנהליים. המבקשת לא הצביעה על כל עילה שבדין להמשיך ולשהות בישראל לשם סיום ניהול ההליכים המשפטיים בעניינה, לאחר שאשרת השהייה שלה בישראל בוטלה. המבקשת ובן זוגה לשעבר עברו את בדיקת הרקמות בישראל והקטין יעבור את בדיקת הרקמות באופן שנקבע בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה כך שיתאפשר לבית המשפט לענייני משפחה להכריע בתביעת האבהות ובתביעה למזונות.

לא הונחה לפני תשתית ראייתית כלשהי לפיה לצורך השלמת הבדיקה צריכה המבקשת להמשיך ולשהות בישראל תקופה נוספת. מדובר בעניין עובדתי המסור לשיקול דעתה של הערכאה המבררת ולא ראיתי מקום להתערב בקביעת בית המשפט לעניינים מנהליים כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענתה זו של המבקשת. לפיכך, הארכה הנוספת שנתן בית המשפט למבקשת, קרי עד ליום 1.2.2012, הינה ארכת חסד.

טענתה של המבקשת כי לא תוכל לנהל את ההליכים המשפטיים מחוץ לישראל באמצעות באת כוחה בישראל אינה נתמכת בראיות כלשהן ואכן צדק בית המשפט לעניינים מנהליים כי מדובר בטענות בעלמא. איני מתעלם מהקושי הקיים בניהול תביעה כאשר בעל הדין אינו שוהה בישראל, אך אין לומר כי הדבר בלתי אפשרי.

סוגיה זו מובילה לבחינת מאזן הנוחות – מאחר שניהול תביעה בישראל כאשר המבקשת שוהה בחו"ל אינו בלתי אפשרי, הרי שלא ניתן לומר כי יגרם בשל כך למבקשת נזק בלתי הפיך. כמו כן, גם אם יגרמו למבקשת עלויות נוספות הכרוכות בכך ובחזרתה לישראל, ככל שיוכר מעמדה, הרי שמדובר בנזק כספי שגם אם אינו מבוטל אין לומר לגביו כי הוא מטה את מאזן הנוחות לטובת המבקשת. כמו כן לא מצאתי ממש בטענה כי דחיית הבקשה דנן תביא לסיכול הערעור. אם יתקבל ערעורה של המבקשת כמובן שתוכל לחזור לישראל, ככל שתרצה בכך ובהעדר מניעה אחרת שבדין.

9. סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏כ"ח בטבת התשע"ב (23.1.2012).