עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6536/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 6536/11

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

סרגיי גריבוב

בקשה להחלטת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

בשם המבקשת:

עו"ד אושרה פטל

בשם המשיב:

עו"ד יריב בן דוד

תאריך הישיבה:

י"ט באלול התשע"א (18.09.11)

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") החל מיום 24.09.11 או עד למתן פסק דין בת"פ 39371-12-10 בבית המשפט השלום בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ביום 24.12.10 הוגש כנגד המשיב כתב אישום, המכיל שבעה עשר אישומים שונים, שמתארים פעילות חוזרת ונשנית של פריצה לבתי כנסת ברחבי הארץ וגניבת קלפים של ספרי קודש. כתב האישום מייחס למשיב עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום תפילה, גניבה, החזקת כלי פריצה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא תעודת ביטוח ושיבוש מהלכי משפט. בדיון שנערך ביום 31.01.11 ביקשה המדינה כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הסנגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובהיעדר חלופה, הורה בית המשפט השלום (כב' השופט נ' אבו טהה) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. במקביל, ביקש הסנגור שתישמר לו הזכות להגשת בקשה לעיון חוזר אם יוכל להציע חלופת מעצר.

בבקשה דנא, המדינה מצביעה על מסוכנתו הרבה של המשיב, שמיוחסות לו עבירות חמורות אשר ביצע תוך קשירת קשר עם שותפו לביצוע ובהן גניבת קלפים בשווי המוערך ביותר משני מיליון שקלים. המסוכנות מתעצמת נוכח עברו הפלילי של המשיב הכולל גם עבירות של התחזות לאדם אחר וזיוף. אלו מעידים על חשש ממשי מפני שיבוש הליכי משפט. הסנגור מתנגד להארכת המעצר וזאת מפאת אופן התנהלות התביעה. הוא הדגיש שהתביעה בהתנהלותה גרמה להתמשכות ההליכים ללא הצדקה, כאשר התעכבה בהגשת כתב אישום מתוקן, לא דאגה להבאת המשיב לדיונים על-ידי השב"ס, וכן שאי התייצבותם של עדים מטעמה גרמו לדחיית דיונים. מכאן, לפי חוק המעצרים, בחלוף תשעה חודשי מעצר בעוד שהליך ההוכחות נמצא בראשיתו, אין להותיר את המשיב במעצר רק מפני היעדרה של חלופה.

2. בעת בחינת בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו- 1996 ניצבים על כף המאזניים שני שיקולים מרכזיים: הראשון עניינו קצב שמיעת הראיות בתיק העיקרי. השני נוגע למסוכנות הנשקפת מהמשיב כפי שהיא נלמדת מהמעשה ומהעושה – אופי העבירה, חומרתה ועברו הפלילי של הנאשם (בש"פ 8845/10 מדינת ישראל נ' בבר מיארה (לא פורסם, 7.12.2010)).

באשר להתקדמות התיק, נכון הדבר שבתיק זה עתידים להעיד למעלה מ-100 עדי תביעה, אשר עד כה נשמעו במשפט פחות מעשרה. כמו כן, התקיימו לא יותר משני דיוני הוכחות בשל ביטולם של מספר דיונים, ובחודש הנוכחי נקבע דיון הוכחות אחד נוסף בלבד. ואולם, החומר מעלה שהתמשכות ההליכים נעוצה בסיבות אשר אינן תלויות בעיקרן בהתנהלות התביעה: היעדר הסכמה בין הצדדים בסוגיות רבות, היעדרות הסנגור מדיון ביום 25.01.11 ואי זמינותו לקביעת דיונים במועדים שהוצעו על-ידי בית המשפט (פרוטוקול דיון מיום 24.07.11), וכן אי-קביעתם מראש של מספר מועדי הוכחות ביומן. ברם, יש לבחון התקדמות התיק לא רק מנקודת מבטה של התביעה, אלא אף מזווית ראייתה של ההגנה. בהסתכלות כזו נכון לומר כי לא המשיב הוא הגורם לקצב המשפט, שאינו משביע רצון.

לעניין השיקול השני – נקודת המוצא, שעליה קיימת הסכמה בין הצדדים בדיון דנא, היא שעל פניו קיימות נגד המשיב ראיות לכאורה המבססות אשמתו וכן עילת מעצר. לכך מצטרפים המסוכנות העולה מהיקף העבירות שהוכחו לכאורה ודרך ביצוען, ועברו הפלילי של המשיב, אשר טומן בחובו ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח ועונש מאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגדו ואשר לכאורה לא הרתיעו מביצוע המעשים.

נוכח מצב הדברים האמור, אין בטענתו של הסנגור בעניין התנהלות התביעה והתמשכות ההליכים כדי להטות את ההכרעה ולהצדיק שחרורו של המשיב. לצד זאת, המשפט אינו מתקדם בקצב מהיר דיו, ויש מקום להתנהלות משפטית ביתר יעילות. מטרת הפיקוח של בית משפט זה על הליך פלילי בו נאשם עצור משך תשעה חודשים בלי שמשפטו הסתיים אינה רק להחליט אם לשחררו או להותיר החזקתו במעצר. לעתים נידרש ליתן הוראה לבית משפט בדבר המשך שמיעת התיק. דיון ההוכחות הבא נקבע ליום חמישי הקרוב ב- 22.09.11, ובו עתיד בית המשפט השלום, על-פי החלטתו, לקבוע מספר מועדים נוספים. ניתן להניח כי כך ינהג בית משפט השלום, אך יובהר למניעת כל ספק כי בנסיבות תיק זה יש להוסיף מספר מועדי דיון, רבים ככל האפשר, להמשך שמיעת הראיות. כמו כן, הייתי מציע לבאי כוח הצדדים להגיע להסכמות, ככל שניתן, כדי לייתר העדת חלק מעדי התביעה. אין בהחלטה זו למנוע מהמשיב להגיש בקשה לעיון חוזר בדמות חלופת מעצר שלא הוצעה עד כה.

3. סוף דבר – בקשת המדינה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים, החל מיום 24.9.2011 או עד למתן פסק הדין בעניינו, לפי המוקדם.

ניתן היום, ‏כ' אלול תשע"א (19.09.2011).