עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6405/13

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

1.        בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (רמ"ש 37207-08-13, השופטת ו' פלאוט). בפסק דינו קיבל בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 15.8.2013 (תמ"ש 52967-09-12, השופט נ' פישר).

 

2.        המבקש והמשיבה נישאו ביום 20.5.2010, וביום 2.1.2011 נולד להם ילד משותף (להלן: הקטין). הצדדים גרו בשכירות במושב יגל, והקטין החל להתחנך בראשיתה של שנת הלימודים הקודמת (התשע"ג) (סוף אוגוסט 2012) בגן הדמוקרטי בעיר מודיעין, הסמוכה למקום מגוריהם של הוריו באותה עת. בשלב מסוים עלו נישואיהם של הצדדים על שרטון וביום 27.9.2012 הגישה המשיבה תביעת גירושין לבית הדין הרבני. בנוסף הגישה המשיבה באותו יום לבית המשפט לענייני משפחה גם תביעה למשמורת בלעדית והסדרי ראייה.

 

3.        בסמוך לאחר מכן, ביום 17.10.2012, כלומר כחודש וחצי לאחר תחילתה של שנת הלימודים, עזבה המשיבה את הבית במושב יגל ועברה להתגורר בדירה שכורה בירושלים בקרבת משפחתה, כשהיא נוטלת עמה את הקטין, וזאת מבלי לקבל את אישורו של המבקש. המשיבה רשמה את הקטין במעון יום של ויצ"ו בירושלים, גם כן ללא ידיעתו ואישורו של המבקש, והוא התחנך בגן זה עד לסופה של שנת הלימודים התשע"ג.

 

4.        נוכח האמור לעיל, ביום 4.11.2012 פנה המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן צו להשבת הסטאטוס קוו בעניינו של הקטין על כנו. בדיון מיום 11.11.2012, שנערך בפני השופטת א' שמאי-כתב, הגיעו הצדדים להסכמה על הסדרי ראייה עד למתן הכרעה סופית בעניינם, וכן הוסכם על מינוי מומחה להערכת המסוגלות ההורית של הצדדים. בפברואר 2013 המבקש הגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לרישום הקטין בגן באזור המרכז לשנת הלימודים התשע"ד. בהחלטתו של בית המשפט מיום 15.3.2013 נקבע כי נוכח הסכמת הצדדים להסדרי ראיה המבוססים על העובדה כי מקום מגוריה של המשיבה הוא בירושלים, הבקשה "אינה ברורה ואינה מובנת".

 

5.        בהמשך, ביום 19.6.2013 הוגש לבית המשפט לענייני משפחה תסקיר מטעם אגף הרווחה בעיריית ירושלים בנושא המשמורת והסדרי הראיה הנוגעים לקטין. התסקיר המליץ על כך שהקטין יהיה במשמורת משותפת של הוריו. בנוסף, צוין בתסקיר כי לפני שהחל הליך הגירושים הסכימו ההורים לקבוע את מקום מושבם במודיעין, הממוקמת בין ירושלים, שבה מתגוררת המשפחה המורחבת של המשיבה, לבין תל-אביב, שבה שני הצדדים עובדים ובסמיכות לה מתגוררת משפחתו המורחבת של המבקש. התסקיר הוסיף כי הוצע לצדדים להסכים על משמורת משותפת באזור העיר מודיעין, אך המשיבה עמדה על רצונה להתגורר בירושלים. עם זאת, לא ניתנה במסגרת התסקיר המלצה חד-משמעית באשר למקום מגוריו של הקטין. לפיכך, ביקש בית המשפט לענייני משפחה כי תינתן חוות-דעת נוספת בנושא – מטעם מכון לאבחון טיפול ושיקום בשם "בבית של טלי" (להלן: המכון). בחוות הדעת, שהוגשה ביום 23.7.2013, הומלץ על מעבר של שני בני הזוג למודיעין ועל רישומו של הקטין למסגרת לימודית בעיר זו. חוות הדעת התייחסה לכך שטובתו של הקטין היא לגור בקרבתם של שני ההורים וכך לשמור על התא המשפחתי של כל הורה עם הקטין, וכן לכך שהצדדים הסכימו לגור במודיעין עוד לפני תחילתו של הליך הגירושים. בנוסף לכך, צוין בה כי גם אם המשיבה תבחר שלא לעבור למודיעין, ראוי שהקטין ילמד במוסד חינוכי בסביבת מגוריו של המבקש, בהתחשב בכך שהמעבר של הקטין לירושלים היה צעד חד-צדדי של המשיבה.

 

6.        על בסיס החומרים שהוגשו קיים בית המשפט לענייני משפחה מספר דיונים בעניינו של הקטין במעמד הצדדים. הדיון לא הסתיים עובר לפתיחתה של שנת הלימודים, בין השאר לנוכח התמשכות חקירותיהם של המומחים. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הקטין יחל ללמוד בגן הילדים במודיעין החל משנת הלימודים תשע"ד (סוף אוגוסט 2013) וזאת עד להחלטה הסופית שתינתן בעניין. בהחלטתו הסתמך בית המשפט על התסקיר וחוות הדעת שהוגשו בעניינו של הקטין, אשר נתנו משקל להסכמתם המשותפת של ההורים לפני הליך הגירושים. בנוסף לכך,  אימץ בית המשפט לענייני משפחה את הסדרי הראייה שהומלצו בתסקיר שהוגש לו.

 

7.        על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ובהמשך לכך קיבל את הערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, והורה כי עד להחלטה סופית בעניינו של הקטין הוא ימשיך ללמוד בגן בירושלים. בית המשפט המחוזי ציין כי הקטין מתחנך במשך כ-11 חודשים בגן בסמוך למקום מגורי המשיבה בירושלים, ועל כן, כל עוד הדיון בבית המשפט לענייני משפחה לא הסתיים, טובתו של הקטין היא להשאיר את המצב הקיים על כנו. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי כיום אף אחד מההורים אינו מתגורר במודיעין, ועל כן טלטולו של הקטין מדי יום מירושלים למודיעין אינו לטובתו.

 

8.        בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי, ביושבו כערכאת ערעור, נעדר כלים לקביעת ממצאים בנוגע לטובתו של הקטין, ובוודאי שלא יכול היה לקבוע ממצאים בנוגע לטובת הקטין בסתירה להמלצותיהם של המומחים בחוות הדעת שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה. לגופו של עניין, טוען המבקש כי טובתו של הקטין היא ללמוד במוסד החינוכי במודיעין, שעליו הסכימו הצדדים לפני תחילתו של הליך הגירושים. בעניין זה המבקש מסתמך על התסקיר וחוות הדעת שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה וכן על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. המבקש מוסיף וטוען כי מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא עבר להתגורר במודיעין, וזהו טעם נוסף התומך בהחזרתו של הקטין לגן במודיעין.

 

9.        ביום 29.9.2013 הוריתי למשיבה על מתן תשובה לבקשה, וביום 2.10.2013 הוגשה תשובתה.

 

10.      המשיבה סומכת את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענת כי טובתו של הקטין מחייבת שלא יעשה שינוי במצבו עד לקבלת החלטה סופית בעניינו. לטענת המשיבה, הגם שהמעבר שלה לירושלים היה חד-צדדי, אין להתחשב בכך לצורך הערכת טובתו של הקטין, שצריכה להיות השיקול היחיד שמשווה בית המשפט נגד עיניו. עוד טוענת המשיבה כי המבקש השתהה בהגשתה של בקשת רשות הערעור, ובזמן זה החל הקטין את לימודיו בגן בירושלים (אם גם לא בגן ויצ"ו שבו למד בשנת הלימודים הקודמת). כן טוענת המשיבה כי מקומה של טענת המבקש לשינוי נסיבות, היינו להעתקת מקום מגוריו למודיעין, היא טענה המתבררת ברגיל במסגרת בקשה לעיון חוזר המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולא על דרך הגשתה של בקשת רשות ערעור. לבסוף טוענת המשיבה כי הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1983) (להלן: הלכת חניון חיפה) לקבלת רשות ערעור בגלגול שלישי, מאחר שהיא אינה מעלה שאלה החורגת מעניינם של הצדדים.

 

11.      לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובחומרים שבפניי הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות. כידוע, בית המשפט לא ייעתר לבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אלא באותם מקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית כללית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים למחלוקת (ראו: הלכת חניון חיפה). הבקשה שבפני אינה מקיימת אמות מידה אלו, וכל כולה נטועה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן – שאלת טובתו של הקטין עד למתן החלטה סופית בעניינו.

 

12.      למעלה מן הצורך אציין כי גם לא ראיתי מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי לגופן. בית המשפט המחוזי לא הכריע בשאלות הנוגעות למצב הקבע בעניין המשמורת ומוסד הלימודים שבו יתחנך הקטין. עמדתו באשר להימנעות מהכנסת שינוי במצב הנוהג כל עוד לא הסתיים הליך המשפטי היא עמדה נורמטיבית עקרונית באשר לשינוי המצב הנוהג על דרך מתן סעד זמני. יוטעם כי ההמלצות שניתנו במסגרת התסקיר וחוות הדעת שהוגשו לבית המשפט לענייני המשפחה התייחסו לטובתו של הקטין לטווח הרחוק ולא להכרעה הראויה במצב הביניים.

 

13.      אשר על כן, דין הבקשה להידחות. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,500 שקל. 

 

           ניתנה היום, ב' בחשוון התשע"ד (6.10.2013).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   13064050_A03.doc   אמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il