עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6218/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 6218/11

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

העורר:

נאור לוי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת השופטת רז-לוי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.8.11 בתיק מ"ת 8086-08-11

תאריך הישיבה: ז' באלול התשע"א (06.09.11)

בשם העורר: עו"ד ירון פורר

בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמדות

החלטה

א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת יעל רז-לוי) מיום 21.8.11 בתיק מ"ת 8086-08-11 לפיה ייעצר העורר עד תום ההליכים. הפרשה עניינה דקירת המתלונן שגרמה לו פגיעה חמורה.

רקע והליכים

ב. נגד העורר, יליד 1982 ותושב קרית מלאכי, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. לפי המתואר בכתב האישום, חיפש העורר אחר המתלונן עמו היה לו סכסוך מוקדם, הגיע אל ביתו לפנות בוקר ודקר אותו בחזהו באמצעות כלי חד. כתוצאה מהדקירה הגיע המתלונן למצב של מוות קליני, אולם לאחר החייאה, שני ניתוחי לב וצנתור, שב להכרה. ביום 4.8.11 הורה בית המשפט המחוזי (סגנית הנשיא דברת) על מעצר העורר עד תום ההליכים. לאחר שהוסכם כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום, לרבות הודאת העורר במיוחס לו (וחזרתו מהודאתו בהודעה מאוחרת) צוין, כי המעשים המיוחסים לעורר מצביעים על המסוכנות הנשקפת ממנו, וכך גם חקירותיו במשטרה ואופן התנהלותו (אציין כבר עתה, כי הערר שלפני אין עניינו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ועל כן לא ארחיב בכך). בית המשפט לא הזמין תסקיר מעצר בנימוק העומס על שירות המבחן ויכולתו שלו להתרשם מן המפקחים המוצעים. אשר לחלופות המעצר שהוצעו נקבע, כי אשת העורר נמצאת ברשימת עדי התביעה ועל כן אינה יכולה לשמש, מטבע הדברים, מפקחת. אשר לחברו של העורר ממושב עזריקם הסמוך לקריית מלאכי נקבע, כי אמנם יש לו רצון כן לסייע לעורר, אולם כיון שהוא מבלה את רוב יומו בעבודה, לא יהיה די בכך כדי להציב לעורר גבולות. עוד צוין, כי אדם נוסף שהיה עם העורר בשעת מעשה טרם נעצר, ועל כן ישנו חשש כבד לשיבוש הליכי משפט אם ישוחרר. לבסוף קבע בית המשפט, כי נוכח המסוכנות הגבוהה והחשש לשיבוש מהלכי משפט, אין להורות על הגשת תסקיר בעניינו של העורר, חרף היותו נעדר עבר פלילי. כן צוין בהחלטת המשך, כי ככל שתוצע חלופת מעצר אפקטיבית, זו תיבדק על-ידי בית המשפט.

ג. ביום 21.8.11 דחה בית המשפט (השופטת רז-לוי) את בקשת העורר לשחרור לחלופת מעצר, בה הציע העורר את בית סבתו בראשון לציון, ואת סבתו כמפקחת בצירוף הוריו ואחיו. בית המשפט ציין, כי העורר התגורר בקרואן בבית הוריו כאשר ביצע לכאורה את המיוחס לו, דבר שמעמיד בספק את יכולתם של הוריו להציב לו גבולות. כן צוין, כי כאשר חיפשה המשטרה אחר העורר בעקבות האירוע, סירב האב למסור את מספר הטלפון הנייד שלו; גם בכך יש כדי להצביע, כי האב אינו יכול לשמש כחלופת מעצר הולמת. אשר לסבתו של העורר נקבע, כי ניכר רצונה להציג את המצב בצורה חיובית, ואף יתכן כי העורר שהה בביתה בזמן שהיה דרוש לחקירת המשטרה; מכאן נקבע, כי גם סבתו של העורר לא תוכל לשמש לו דמות סמכותית. אשר לאח ציין בית המשפט, כי הוא הותיר רושם חיובי, אולם כיון שעובד הוא במספר עבודות ולא יהיה ביכולתו להיעזר באחרים, אין לשחרר את העורר לחלופת מעצר כשהוא מפקח יחיד. בית המשפט לא נאות גם הפעם להזמנת תסקיר, מתוך שבחן בעצמו את המפקחים המוצעים.

הערר והדיון

ד. ערר זה עיקרו החלטת בית המשפט קמא שלא להפנות את העורר לתסקיר שירות המבחן. נטען, כי העורר אדם צעיר, נעדר עבר פלילי, ועל כן היה מקום להפנותו לתסקיר מעצר. כן נטען, כי אמנם מיוחסת לעורר עבירה חמורה, אולם מדובר באירוע בודד, עוד נטען - ללא הנמקה - כי אין חשש לשיבוש הליכי משפט אף שהאחר שהיה עם העורר טרם נעצר. לבסוף נטען, כי אמו ואחיו של העורר, ומפקחת נוספת מוצעת, יחד עם איזוק אלקטרוני, יוכלו לאיין את מסוכנות העורר.

ה. בדיון טען עו"ד פורר, כי העורר עובד במקום עבודה קבוע ובעל יציבות תעסוקתית, כעולה מאישור מעבידו, כן נטען, כי למתלונן לא נגרם נזק לא הפיך, בלא להקל ראש בפגיעה. נטען עוד, כי אי לכידת המבצע האחר אינה יכולה לעמוד לחובת העורר. נסיבות האירוע – שלטענת העורר היו בשל פחדו מהמתלונן בעקבות תנועה מסוימת ומטען מן העבר – וכן נסיבותיו האישיות של העורר ומהות החלופה צריכים לפעול לטובת הזמנת תסקיר, והשאלה לעולם היא הניתן לאיין את המסוכנות.

ו. עו"ד חמודות טען למדינה, כי המדובר במקרה שבו הנפגע מת מוות קליני וחי רק תודות לרפואה המתקדמת; העורר הגיע לבית המתלונן בעקבות סכסוך ישן ודקר אותו בלבו, מה שמצביע על מסוכנות אלימה, והכיצד ניתן להציב לו גבולות; והיעדר עבר פלילי אינו מוכיח נתיב נורמטיבי.

הכרעה

ז. לאחר העיון החלטתי לקבל את הערר במובן זה שיוזמן תסקיר שירות המבחן ויונח לפני בית המשפט המחוזי לבדיקת אפשרות חלופה בכלל, ואם יומלץ על כך -חלופה אחרת שתוצע, וזאת בלא שאטע כל מסמרות לגבי החלטתו העתידה של בית המשפט. אכן מדובר לכאורה בעבירה חמורה עד מאוד, שבחסדי האל והרפואה לא נסתיימה במותו של הנפגע, אשר כבר מת מוות קליני כאמור, ועולה איפוא מסוכנות קונקרטית מובהקת (בנוסף לסטטוטורית). ישנם גם סימני שאלה באשר להתנהלות העורר סביב המעצר ובמעצר. פער בלתי מוסבר הוא איפוא בין נורמטיביות העורר עד הנה ובין מעשה אשר כזה המיוחס לו, ושאין מחלוקת אמיתית על התרחשותו; האם לפנינו ד"ר ג'קיל ומר הייד? ואולם, נוכח העבר הנקי (עד גיל 29) ואולי גם בגלל סימני השאלה האמורים, דומני שיש מקום לתסקיר. איני יכול להתעלם מן העומס שעל שירותי המבחן, שעל עבודתם הברוכה איני צריך להכביר מלים והיא ראויה לשבת בלחצים כי רבו ובמצוקת כוח האדם, וכבר נדרשה לקשיים הללו ממש לאחרונה חברתי השופטת חיות בבש"פ 5667/11 אבו מדיעם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, החלטה מ-30.8.11), שבו הופיעה עו"ס ברכה וייס מטעם שירות המבחן למבוגרים ושטחה בצדק את מצוקתו. ועם זאת, כבר נזדמן לי לא פעם להביע דעתי, נוכח צו המחוקק באשר לבדיקת השאלה האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחרות הנאשם פחותה (סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996), כי במקרים של בעלי עבר נקי, בכפוף לחריגים של מסוכנות בלתי ניתנת להפגה או עילה מובהקת אחרת ברמה גבוהה, יש ככלל מקום להזמין תסקיר (סעיף 21א לחוק), לשם הצגת תמונה מלאה של הנאשם בפני בית המשפט.

ח. התסקיר יוגש עד 25.9.11, ואטעים שוב, בודאי נוכח המסוכנות העולה מן העבירה, את שיקול דעתו המלא של בית המשפט המחוזי בהמשך.

יתנה היום, י"ב באלול תשע"א (11.9.11).