עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6120/11

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

תאריך הישיבה:                     ב' באלול תשע"א (1.9.11)

בשם העורר:                          עו"ד נחמי פיינבלט

בשם המשיבה:                       עו"ד ד"ר א' גורדון

 

 

 

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת רז לוי) מיום 23.8.11 בתיק מ"ת 6219-08-11; בה הוחלט על מעצרו של העורר – יליד 1985-  עד תום ההליכים המשפטיים, בעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה בשכרות, ללא רישיון וללא ביטוח, ותוך הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

 

רקע והליכים

 

ב.        לפי המתואר בכתב האישום, בתמצית מתוך תיאור מפורט, בעת שנהג העורר לפנות בוקר ב-29.7.11 בשכרות וללא רישיון (ובלא שהיה לו אי פעם רישיון), ולאחר שעצר את רכבו, הבחין בניידת משטרה קרובה לרכבו. לאחר שהחל לנסוע לאחור כדי להימלט, דלקה אחריו הניידת וסימנה לו לעצור. העורר המשיך בנסיעתו לאחור עד להגעתו לצומת מרומזר, שם ביצע פניית פרסה והחל לנסוע במהירות מופרזת ובאופן מסוכן, בעוד הניידת ממשיכה לקרוא לו לעצור. העורר המשיך בנהיגתו הפרועה, כשהוא נוסע בחלק מהדרך נגד כיוון התנועה, חוצה רמזור אדום וגורם לכלי רכב אחרים לסטות מנתיב נסיעתם כדי לא להתנגש בו.

 

ג.        עם הגשת כתב האישום נגדו, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. ביום 17.8.11 הוכן תסקיר מעצר בעניינו, בו המליץ שירות המבחן על שחרורו למעצר בית מלא בפיקוח שני ערבים, בנוסף לצו פיקוח למשך חצי שנה. שירות המבחן ציין, כי העורר הופנה לשירות בעבר בשנת 2004 בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון אולם הוסיף, כי כעת העורר מבין את חומרת מעשיו, ומביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי. שירות המבחן בחן את המפקחים שהוצעו וקבע, כי יש בידי שניים מהם - בת דודתו וקרוב משפחה נוסף - כדי לפקח על העורר באופן שיפחית ממסוכנותו. ביום 23.8.11 קבע בית המשפט קמא, כי העורר יישאר במעצר עד תום ההליכים, לא היתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. בית המשפט ציין, כי המסוכנות הנשקפת מהעורר רבה, בשים לב לחומרת העבירות, לכך שמעולם לא היה לו רישיון נהיגה ולהרשעתו בעבר בנהיגה ללא רישיון. בית המשפט קבע, כי על אף שהתרשם שהערבים שהוצעו רציניים וברצונם לסייע לעורר, אין בכך די כדי לאיין את מסוכנותו ועל כן החלופה אינה ראויה; זאת, בין היתר, בהתבסס על הודעתו של העורר במשטרה לפיה "הוא סובל ממחלה וכי זה יותר חזק ממנו", וכי הוא חייב לנהוג כשהוא רואה הגה, ועל כן אין די ברצונם הטוב של הערבים.

 

הערר והדיון

 

ד.        בערר מבקש העורר לשחררו למעצר בית עם איזוק אלקטרוני, בפיקוח הערבים עליהם המליץ שירות המבחן. נטען, כי למרות שהעבירות המיוחסות לעורר חמורות, לא נגרם כל נזק ממשי בשל ביצוען. עוד נטען, כי שגה בית המשפט בכך שנמנע מקבלת המלצתו של שירות המבחן בדבר שחרור העורר ממעצר, על אף ההתרשמות החיובית שהביע השירות ביחס לעורר ולערבים.

 

ה.        עו"ד פיינבלט טען לעורר, כי במקרי עבר מכביד משל העורר שוחררו אנשים לחלופה, וכי המחוקק הורה על חיפוש חלופה; העורר, כך נטען, עבד כמנהל תחנת מוניות וכשדרן רדיו, וגם הוכנה לו עתה תכנית שיקומית. הוצעה חלופת מעצר לרבות פיקוח צמוד, איזוק אלקטרוני, ופיקוח צמוד של שירות המבחן.

 

ו.        בא כוח המדינה עו"ד ד"ר גורדון ציין, כי חרף היעדר רישיון נוהג העורר שנים רבות  והושתו עליו תקופות פסילה, וגם ריצה עבודות שירות והוא ממשיך וחוזר לסורו; נסיון שיקום קודם נכשלו; לדעת המדינה אין ליתן אמון בעורר ויש לחשוש מן המקרה הבא.

 

הכרעה

 

ז.        עיינתי בחומר שהוגש. אכן, תסקיר שירות המבחן, הגם שהוא מציין בעיות התנהגות של העורר שבשלהן לא גוייס לצבא וכן את עברו, סבר כי המפקחים יוכלו ליתן מענה למסוכנות. הוגש גם מכתב מתחנת המוניות בה עבד העורר, הנכונה להחזירו לעבודה. עיינתי בגיליון הרישום הפלילי של העורר, שעמד פעמיים בפני בתי משפט פליליים, ב-2002 שתי עבירות גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון ועוד (שלושה תיקי עבירה שצורפו), ובשל קטינותו אז לא הורשע, ונדון למאסר על תנאי, לקנס ולהתחייבות שלא לעבור עבירה. ב-2005 נדון, בשני תיקים שצורפו, בעבירות היזק לרכוש במזיד והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, ושוב הושתו עליו מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. גליון הרישום התעבורתי, למי שמעולם לא החזיק ברישיון, מחזיק לא פחות מ-15 הרשעות תעבורה, שמתוכן לא פחות משמונה הן בנהיגה ללא רישיון וביטוח החל מ-2001 ועד 2009, כולל פסילות כאמור ואף מאסר בעבודות שירות, וכן נכללו עבירות אחרות.

 

ח.       עיינתי גם בפסיקה אליה הופניתי. העורר תמך יתדותיו בבש"פ 10118/04 ג'באלי נ' מדינת ישראל, (לא פורסם) ובבש"פ 1295/06 ביטון נ' מדינת ישראל (לא פורסם) לא היה מדובר במי שנעצרו במרדף שבגינו הועלה אישום של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מסוג זה שלפנינו בתיק דנא, וכן לא בנהיגה בשכרות – שתי נסיבות מחמירות, אף כי גם באותם מקרים היה רקע פלילי ותעבורתי מסוים. המדינה הפנתה מנגד לבש"פ 5558/11 אלסייד נ' מדינת ישראל (לא פורסם) בו ציין השופט עמית, בפרשת מרדף, כי:

 

"מי שאינו שועה לדרישה של המשטרה לעצור וחוטא בנהיגה פראית ברכב כדי לברוח מהמשטרה הוא מהמר ב'שיטת מצליח'.... מעיד על עצמו כי הוא מסוכן, כי אין מוראו של הדין ואין מוראה של המשטרה עליו, וכי הוא נכון להסתבך בעבירות חמורות ביותר של פגיעה בעוברי אורח. מכאן המדיניות השיפוטית כי בתיקים של מרדף פראי, הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים".

 

 

באותו מקרה היה מדובר במסיע שוהים בלתי חוקיים, שביקש להימלט ממעצר בשל כך; כן הופניתי לבש"פ 8364/08 עלאמי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), אף שם עבירה נלוית להסעת שוהים בלתי חוקיים; כך גם בש"פ 3358/08 אבוגרדוד נ' מדינת ישראל  (לא פורסם), בו, כלשון בית המשפט, נקבע כי "גוברים שיקולי בטחון הציבור"; ראו גם בש"פ 9701/05 מדינת ישראל נ' אלטסד (לא פורסם), שם ציינה השופטת ברלינר את הקו שבפסיקה, לפיו יש להילחם בנגע הנהיגה המסוכנת והפראית בין היתר באמצעות מעצר עד תום ההליכים.

 

ט.       ביקשתי מן הסניגור להמציא החלטות בהן שוחררו לחלופה נאשמים בתיקי סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. הופניתי למספר החלטות של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מ-2008-2007. עברתי עליהן אחת לאחת. בב"ש 21688/08 מדינת ישראל נ' מויאל (לא פורסם) היה מדובר בחייל בן 19 שנהג בקטנוע ללא רישיון, אך ללא רישומים פליליים קודמים; בב"ש 21868/09 מדינת ישראל נ' אבו זאיד (לא פורסם) היה מדובר בשילוב עם עבירות חבלה בכוונה מחמירה, בגדרי סכסוך משפחות, במי שכנראה לא היה בעל עבר פלילי. בב"ש 22211/09 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) היה מדובר במסיע שוהים בלתי חוקיים שהואשם בעבירות דומות לפני כן, והיה בעל עבר פלילי מסוים, אך היתה בתיק שאלה ראייתית; בבש"פ 21637/09 מדינת ישראל נ' אלנבארי (לא פורסם) נסקרה פסיקה רבה, והמשיב שם שוחרר בין היתר בשל היעדר עבר פלילי וגיל צעיר.

 

י.        בנידון דידן שיויתי לנגד עיני את צו המחוקק שלא לעצור מאחורי סורג ובריח אם יש אמצעי פחות העשוי להשיג את תכלית המעצר. גם בעבירה זו של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה יש לבחון את האפשרות לשחרר על פי נסיבות כל תיק, ואולם על בית המשפט להביא בחשבון את התעוזה והסיכון המיוחד שבעבירה זו. המקרה דנא חמור ממרבית המקרים שנסקרו מעלה, תחילה - שכן הצטברו לחובת העורר נסיבות אחדות המטות את הכף נגד שחרורו. הן הרצידיביזם הבלתי נסבל של נהיגה ללא רישיון וביטוח, שמשמעותם הרסנית שכן מצביעה היא על קלות ראש בלתי נסבלת, תוך סיכון הזולת (והעורר עצמו). על בית המשפט להביא בחשבון גם את באי הכביש, נוסעים והולכי רגל שהיו נתונים לגחמות ולחשיפה לסיכון רב, פעם אחר פעם אחר פעם. שנית, לכך הצטרפה הנהיגה בשכרות, בפוטנציאל - "מכונת מוות נעה"; ועל כולנה - המרדף כדי לחמוק מן השוטרים בשל העדר הרישיון ובשל השכרות. כל אלה מעמידים בסימן שאלה גדול מאוד את האמון שניתן ליתן בעורר, גם כשמפקחיו המוצעים הם אנשים מן הישוב.

 

יא.      במקום אחר (בש"פ 6364/06 הנזכר) הבאתי מדברי חכמים על מי ששנה בעבירות: "כיוון שעבר עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר" (בבלי יומא פ"ו, ב') אפשר לקרוא דברים אלה גם על העורר, נוכח עברו שתואר.

 

יב.       איני נעתר איפוא לערר.

 

           ניתנה היום, ה' באלול תשע"א (4.9.2011).

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11061200_T01.docחכ/

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il