עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6093/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 6093/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

אילן בדיחי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ((השופטת בוסתן) מיום 31.7.12 בתיק עמ"ת 47967-07-12

בשם המבקש: עו"ד אסף טל

החלטה

א. בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ((השופטת בוסתן) מיום 31.7.12 בתיק עמ"ת 47967-07-12, בגדרה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום (השופטת בן שלמה) מיום 19.7.12 בתיק מ"ת 27145-03-12. עניינו של התיק – בקשה ליציאה לתפילות ולהתאווררות ממעצר בית.

רקע

ב. נגד המבקש הוגש כתב אישום הכולל שני אירועים שונים, שבגינם הואשם בפגיעה בפרטיות, מעשה מגונה, הטרדה מינית והתנכלות (בעברו של המבקש הרשעה קודמת בעבירה של הטרדה מינית ומעשה מגונה בפומבי משנת 2004). בית משפט השלום שיחרר את המבקש למעצר בית, וכעבור למעלה מחודשיים עתר המבקש לאפשר לו לצאת להתפלל במניין בבית הכנסת ולהתאווררות. שירות המבחן המליץ להיעתר לבקשה בכל הנוגע לתפילות, ואולם בית משפט השלום אימץ את המלצתו לגבי תפילת שחרית בלבד ובפיקוח מלוה. הוטעם:

"כפי העולה מתסקיר המעצר המשלים, נוכח הוא [המבקש - א"ר] בקבוצה [טיפולית - א"ר] אך מבטא עמדה מצמצמת באופן המקשה על העמקת האבחון באשר לבעייתיות אפשרית בתחום ומידת הפחתת הסיכון".

החלטה זו אושרה בבית המשפט המחוזי, אשר נדרש, בין היתר, לחוסר ההלימה בין התקשותו של שירות המבחן להעמיק את האבחון לבין ההמלצות שניתנו בנסיבות.

ג. בבקשה הנוכחית נטען, בעיקר, כי ביטוי "עמדה מצמצמת" במסגרת הקבוצה הטיפולית עולה בקנה אחד עם חזקת החפות, ואין לבוא חשבון עם המבקש בגינה; וכן נטען, כי בתי המשפט הקודמים לא נתנו ביטוי מספיק בהכרעתם להחלטות בית משפט זה בכל הנוגע לחשיבות התפילה בציבור. בסופו של יום נטען, כי מכלול הנסיבות מצדיק לאפשר למבקש לצאת לתפילות בבית הכנסת, וכן לאפשר לו שעת התאווררות במהלך היממה.

דיון והכרעה

ד. ואולם לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. אכן, בית משפט זה הכיר לא אחת בחשיבותה של תפילה בציבור לאנשים מאמינים בני כל הדתות, לרבות בהקשר של יציאה לתפילות על ידי מי שנתון במעצר בית (ראו, לדוגמה, ע"פ 5211/09 אבו ראס נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 6037/11 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ואולם, כפי שציינתי בעניין אזברגה, בסופו של יום נדרש איזון פרטני:

"לדעתי, בסופו של יום, ההתייחסות למשאלות תפילה בציבור בגדרי מעצר בית, הן ליהודים הן למוסלמים (הדוגמאות הקיימות) והן לבני עדות אחרות לפי המקובל בדתותיהן, צריכה להיות של מגמה לבדיקה חיובית ככל שהנסיבות מאפשרות, אך תוך שיקול כל מקרה לגופו, ויתכנו כמובן גם מקרים שבהם הדבר לא יאושר. על בית המשפט הדן - וכך גם עושים, למיטב הבנתי, בתי המשפט בדונם בתיקים אלה - לשקול את האיזון שבין עילות המעצר שבדין כגון מסוכנות, שיבוש והימלטות מאימת הדין לבין משאלת התפילה בציבור" (בש"פ 10697/05 אזברגה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

דברים אלה יפה כוחם גם בענייננו, קרי, הגישה החיובית הבסיסית הכפופה לבחינה פרטנית; אין עסקינן בקביעת אמות מידה חדשות.

ה. האיזון הפרטני שננקט בעניינו של המבקש - אשר הותר לו להשתתף בתפילת שחרית מדי יום - עולה בקנה אחד עם נסיבות מעצרו, ובכל מקרה אינו מצדיק מתן רשות ערר בגלגול שלישי: "נדרשות כיום... נסיבות מיוחדות לרשות ערר בגלגול נוסף, וכאלה אינן במקרה דנא" (בש"פ 6003/11 טהא נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 7330/11 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בודאי נכונים הדברים ביחס לבקשה לשעת התאווררות שאינה לצורך תפילה, שאין כל מקום שבית משפט זה יידרש אליה בגלגול נוסף. עיון במכלול הטענות לגבי נסיבותיו של המבקש מעלה, כך דומה, כי גם לגופו של עניין אין עילה להתערב בהכרעת בתי המשפט הקודמים.

ו. אשר לטענה, כי דרישה לפיה המבקש יטול אחריות על מעשיו במסגרת שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם חזקת החפות, אציין כי עניין זה נדון לא אחת בפסיקה, וכבר נקבע כי אין לייחס לחובתו של חשוד "את חוסר נכונותו ליטול אחריות על המיוחס לו בפני שירות המבחן" (בש"פ 6995/11 פינקלשטיין נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה 15 - השופט פוגלמן; בש"פ 6826/10 סמואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ואולם, בענייננו מדובר בנאשם אשר העבירות המיוחסות לו (להן נלוית ההרשעה הקודמת משנת 2004) מעידות על מסוכנות, ויתכן, כי שיתוף פעולה נרחב יותר עם שירות המבחן עשוי היה לאפשר אבחון מהימן יותר לגבי מסוכנות זו. אכן, גם אז בתי המשפט הם האמונים על "השורה התחתונה" האופרטיבית, ואולם משהתרשם שירות המבחן כי אין בידו להציע אבחון אמין יותר - תהא הסיבה לכך אשר תהא – אין לבוא בטרוניה עם בתי המשפט משנקטו גישה זהירה על פי החומר שבפניהם, בודאי כשעסקינן בעבירות כגון אלה.

ו. סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה.

ניתנה היום, כ"ח באב התשע"ב (16.8.2012).