עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 596/11

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

בשם המבקשים:                     עו"ד ז' חדד יצחק

 

 

 

           לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ו' פלאוט) מיום 16.12.2010 ברמ"ש 20419-11-10, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון (השופטת ח' קיציס) מיום 14.10.2010 ומיום 19.10.2010 בתמ"ש 23423/03 בעניין פירוק שיתוף בדירת מגורים.

 

רקע עובדתי והליכים קודמים

 

1.        כפי שעולה מהבקשה וכן מהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, המבקש 1 (להלן: המבקש) הוא אביהם של המבקשים 4-2 והמשיבה היא אמם של המבקשים 4-2 (להלן: המשיבה). המבקש העביר את זכויותיו בדירה למבקשים 4-2 ואלו ביקשו לפרק את השיתוף עם המשיבה בדירת המגורים בה הם מתגוררים (להלן: הדירה). כפי שעולה מהבקשה, המשיבה אינה מתגוררת בדירה. במסגרת הליך לפירוק שיתוף הדירה בבית המשפט לענייני משפחה התקבלו מספר החלטות. ביום 3.8.2010 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המבקשים יוכלו לרכוש את חלקה של המשיבה בדירה בתוך פרק זמן של 40 ימים ואם לא יעשו כן תהיה המשיבה רשאית לרכוש את חלקם של המבקשים. בהמשך לכך, ביום 14.10.2010 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המבקשים לא פעלו לפי החלטתו מיום 3.8.2010 ולפיכך פקעה זכותם לרכוש את חלקה של המשיבה בדירה. עוד נקבע בהחלטה זו כי המשיבה תהא רשאית לרכוש את חלקם של המבקשים ועליה לשלם את שווי הזכות בהתאם לחוות הדעת השמאית תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.

 

2.        המבקשים הגישו בקשה לביטול החלטה זו, בין היתר, בנימוק כי טרם חלפו 40 הימים שנקבעו בהחלטה מיום 3.8.2010,  שכן לטענתם ימי הפגרה אינם באים במניין הימים. בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה זו בהחלטתו מיום 19.10.2010 בה קבע כי "לא היה מקום לגישת המשיבים כאילו ימי הפגרה אינם באים במניין הימים".  עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה כי "גם אם היה ממש בגישה זו, היה עליהם לשלם את חלקה של המבקשת עד ליום 10/10/10 וגם עד למועד זה לא שולם למבקשת חלקה". בית המשפט לענייני משפחה הוסיף כי מסמכי הבנק לשם קבלת ההלוואה באמצעותה תמומן רכישת חלקה של המשיבה בדירה נחתמו על ידי המבקשים רק ביום 10.10.2010 ומשכך המשיבה צפויה לקבל את חלקה רק בעוד זמן רב. כמו כן ציין בית המשפט לענייני משפחה כי ממכתב הבנק שהוגש לעיונו עולה כי הבנק מסכים להעברת ההלוואה למימון הרכישה רק לאחר שכל הזכויות בדירה ירשמו על שם הלווים ותרשם משכנתא לטובת הבנק ולכך המשיבה אינה אמורה להסכים. על החלטותיו הנ"ל של בית המשפט לענייני משפחה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי

 

3.        בבית המשפט המחוזי טענו המבקשים כי הנחת המוצא בפירוק השיתוף בדירה הייתה כי רכישת חלקה של המשיבה בדירה יתבצע באמצעות הלוואה בנקאית ולא במימון עצמי. ואולם, לטענת המבקשים לא עלה בידם לקבל את ההלוואה בתוך 40 הימים הנ"ל משום שהמשיבה הכשילה את קבלת ההלוואה, בין היתר משום שסירבה להסיר עיקול שהטילה על חלקו של המבקש בדירה. עוד טענו המבקשים כי בית המשפט לענייני משפחה לא פירש נכון את מכתבו של הבנק, שכן הבנק דרש רישום משכנתא לטובתו על חלקם של הלווים בלבד, דהיינו על חלקם של המבקשים בדירה ולא על חלקה של המשיבה, רישום שיכול להתבצע אך ורק אם המשיבה תסיר את העיקול שהטילה על זכויותיו של המבקש בדירה.

 

4.        בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הרשות לערער. בית המשפט המחוזי קבע כי ההוראה של בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 3.8.2010 לפיה המבקשים צריכים לשלם למשיבה את חלקה בדירה תוך 40 ימים הייתה הוראה חד משמעית ושאינה תלויה בדבר, לא בביטול עיקול על ידי המשיבה ולא בקבלת הלוואה לשם מימון הרכישה. כן קבע בית המשפט המחוזי כי אילו סברו המבקשים כי פרשנותם למכתב הבנק היא הנכונה היה עליהם להמציא מכתב הבהרה מטעם הבנק ומשכך פרשנותם למכתב הבנק אינה עדיפה על פרשנותו של בית המשפט לענייני משפחה.

 

           כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שלפני.

 

נימוקי הבקשה

 

5.        המבקשים טוענים בבקשתם כי בית המשפט המחוזי התעלם מהרקע המשפחתי לפירוק השיתוף ולעובדה כי המשיבה עשתה כל שביכולתה כדי להכשיל את האפשרות שירכשו את חלקה בדירה. המבקשים טוענים כי הנחת המוצא בבית המשפט לענייני משפחה הייתה כי אין למבקשים מימון עצמי לביצוע הרכישה וכי הרכישה תבוצע באמצעות מימון של מוסד בנקאי או ביטוחי. ברם, טוענים המבקשים כי המשיבה היא שהכשילה את האפשרות לקבלת הלוואה משום שסירבה להסיר את העיקול שהטילה על חלקו של המבקש בדירה ומשום כך אף תאגיד בנקאי או ביטוחי לא היה מוכן ליתן להם הלוואה טרם הסרת העיקול ורישום משכנתא על חלקם של המבקשים בדירה. המבקשים מציינים כי אם החלטותיהן של הערכאות הקודמות יעמדו בעינן משמעות הדבר היא כי הם יושלכו על ידי המשיבה מהדירה.

 

דיון והכרעה

 

6.        לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות מבלי להיזקק לתגובת המשיבה.

 

7.        אף אם הייתי מוכן להתעלם בנסיבות העניין הקונקרטי מהמשוכה הגבוהה שעל המבקשים לעמוד בה בשים לב לעובדה כי עסקינן בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר כידוע ניתנת במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)], הרי שדין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. המסמכים שצורפו לבקשה שלפני אינם תומכים בטענתם העיקרית של המבקשים לפיה בית המשפט לענייני משפחה התנה את תשלום חלקה של המשיבה בדירה בהסרת עיקול או בקבלת הלוואה. מעיון בהחלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה עולה כי מקור המימון לרכישת חלקה של המשיבה בדירה לא היווה שיקול במסגרת קביעותיו בדבר אופן ביצוע פירוק השיתוף. לכן, משלא עמדו המבקשים במסגרת הזמנים שהותוותה על ידי הערכאה הדיונית, שבפניה מונחים מירב הנתונים הצריכים לעניין לצורך קבלת ההחלטות בדבר אופן ביצוע פירוק השיתוף, איני סבור כי יש מקום להתערבותה של ערכאת הערעור, לא כל שכן "בגלגול שלישי".

 

8.        אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות. 

 

           ניתנה היום, כ"ב באייר תשע"א (26.5.2011).

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11005960_W06.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il