עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5865/12

 

בבית המשפט העליון

 

רע"פ  5865/12

 

לפני:  

כבוד השופט ס' ג'ובראן

 

המבקש:

שגיא אלכסנדר גוזלן

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבה:

מדינת ישראל

                                          

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.6.12 בעפ"ת 31170-06-12 שניתן על ידי כבוד השופט רענן בן-יוסף

                                          

בשם המבקש:

עו"ד דוד גולן

 

החלטה

 

           לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עפ"ת 31170-06-12, כבוד השופט ר' בן יוסף) מיום 28.6.2012.

 

           המבקש הורשע בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו (פל"א 3449-02-12, כבוד השופטת נ' פראג לבוא) על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10(א) לפקודה; ושימוש ברכב ללא ביטוח בתוקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. ביום 31.5.2012 נגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך של 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתם; תשעה חודשי פסילה מהחזקה או מקבלה של רישיון נהיגה, החל מיום 30.7.2012; ושישה חודשי פסילה מהחזקה או מקבלה של רישיון נהיגה על תנאי למשך שלוש שנים.

 

           על גזר הדין של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי וטען, בין היתר, כי הושת עליו עונש מחמיר שבמסגרתו לא ניתן משקל הולם להודאתו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש תוך שקבע שהעונש שהטיל בית משפט השלום אינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור.

 

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, ובמסגרתה חוזר המבקש על הטיעונים שהעלה לפני בית המשפט המחוזי ומוסיף טענות עובדתיות בדבר הנסיבות שבעטיין הודה.

 

           לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת  מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

 

           בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות והוא לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בסוגיה בפני ערכאה שיפוטית שלישית. יתרה מזאת, הלכה היא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות העניין, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג לחומרה באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. נהפוך הוא, בית משפט השלום התחשב בנסיבותיו של המבקש, באישיותו הנורמטיבית ובכך שלא נרשמו לחובתו הרשעות בפלילים, והחליט שלא להשית עליו עונש של מאסר בפועל, וזאת על אף שקבע כי זהו העונש הראוי לסוג העבירות שבהן הוא הורשע.

 

           אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

 

           ניתנה היום, ט' באלול התשע"ב (27.8.2012).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12058650_H01.doc   שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon