עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5811/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 5811/12

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

טל מהי

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: י"ג באב תשע"ב (1.8.12)

בשם המבקשת: עו"ד א' וסטרמן

בשם המשיב: עו"ד נ' סיימון

החלטה

בפניי בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק) החל מיום 4.8.12 ולמשך תשעים ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בת"פ 41172-07-11, לפי המוקדם מביניהם.

1. ביום 24.7.11 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון התפרצות למקום מגורים. על פי הנטען בכתב האישום, בסמוך ליום 17.7.11 ביצע המשיב, יחד עם אדם נוסף בשם איציק כהן (להלן: כהן) תצפית על ביתו של המתלונן. לאחר מכן טיפס כהן לחלון המטבח ופתח אותו תוך שהמתלונן ובני ביתו נמצאים בדירה. בזמן זה המשיך המשיב לתצפת לעבר הדירה. הפריצה לא הושלמה, שכן המתלונן הבחין במתרחש והניס את השניים.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 21.8.11, לאחר שהוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, הורה בית משפט השלום (כבוד השופטת י' הניג) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהחלטה צוין כי אמנם העבירה כשלעצמה אינה מקימה עילת מעצר, אולם למשיב עבר מכביד בעבירות רכוש וקיימות נגדו ראיות לכאורה. עוד צוין כי חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב, לפיה אביו ואחיו ישמשו כמפקחים עליו, נמצאה לא מתאימה על ידי שירות המבחן וכך גם קבע בית המשפט.

3. על החלטת בית משפט השלום הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר ובה הוצעה חלופת מעצר נוספת, לפיה אמו ואחיו של המשיב יהוו מפקחים לסירוגין עם אביו ואחיו הבכור. לאחר שהוגש לבית המשפט תסקיר משלים של שירות המבחן בעניינו של המשיב ובו המלצה לשחררו לחלופת מעצר, הורה בית המשפט (כבוד השופט ש' בקר) ביום 20.9.11 על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא.

4. ביום 3.1.12 הגיע המשיב מיוזמתו לתחנת משטרה וביקש להיעצר בטענה שאינו מעוניין יותר לשהות במעצר בית. בעקבות התייצבות המשיב בתחנת המשטרה ביקשה המבקשת לעצור אותו עד תום ההליכים. סנגורו של המשיב הסכים לבקשה וציין כי יפנה לבית המשפט ככל שתהיה אפשרות לחלופת מעצר אחרת. לפיכך הורה בית המשפט ביום 12.1.12 על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

5. ביום 30.7.12 הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרו של המשיב החל מיום 4.8.12 למשך תשעים ימים נוספים, היא הבקשה שבפניי. המבקשת טוענת כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מן השילוב שבין המעשה המיוחס לו לבין עברו הפלילי המכביד, הכולל הרשעה ב-18 מקרים של עבירות רכוש והפרת הוראה חוקית וכן מאסר מותנה בר הפעלה. המבקשת סבורה כי המשיב לא למד את הלקח, ומוסיף לבצע עבירות רכוש חרף המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו. באשר לאופן התקדמות המשפט, ציינה המבקשת כי עד כה התקיים דיון הוכחות אחד ונקבע דיון הוכחות לשמיעת עדי התביעה וההגנה ליום 18.10.12. עוד צוין כי המבקשת ערה לעיכוב בשמיעת התיק, הנעוץ הן בעובדה שלאחר שחרורו של המשיב ממעצרו נותב התיק למותב אחר, והן בכך שלאחר מעצרו המחודש נדחו מספר דיונים לבקשתו ובשל כך ששניים מעדי התביעה המרכזיים לא התייצבו לדיון ההוכחות הקודם שנקבע (עקב טיפול רפואי של אחד מהם ובחינת בגרות של העד השני). המבקשת ציינה כי התביעה תעתור להקדמת מועד דיון ההוכחות בבית משפט השלום. בנסיבות אלה, המבקשת עותרת להארכת מעצרו של המשיב כמפורט לעיל, וכי בית משפט זה יורה על בחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר ראויה אשר תוכל להוות מענה למסוכנת הנשקפת ממנו.

6. המשיב הסביר כי הוא שוחרר למעצר בית מלא, ומשלא ניתנה לו האפשרות לעבוד ולפרנס את משפחתו השרויה במצב כלכלי קשה, הוא לא עמד יותר במעצר בית והחליט לחזור למעצר. לדעתו, העובדה שבחר לחזור למעצר מלמדת על כך שניתן לתת בו אמון. משכך, מבקש המשיב לשחררו למעצר בית לילי באופן שיתאפשר לו לעבוד במשך היום. באשר לקצב התקדמות המשפט נטען כי אינו משביע רצון.

7. לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, החלטתי להיעתר לה ולהורות על המשך מעצרו של המשיב, תוך מתן אפשרות למשיב לפנות לבית משפט השלום לבחינת חלופת מעצר הולמת, כפי שיפורט להלן.

השיקולים הרלוונטיים לבחינת בקשה להארכת מעצרו של נאשם הם שניים: רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם וקצב התקדמות המשפט הפלילי המתנהל נגדו (בש''פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי, עמ' 3 להחלטה (לא פורסמה, 21.2.2007); בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' אבו-עסא, עמ' 3 להחלטה (לא פורסמה, 5.03.2003)). שיקולים אלה כרוכים זה בזה, במובן זה שככל שמתארך ההליך, הולך ופוחת משקל אינטרס ההגנה על הציבור מפני מסוכנות הנאשם, ומנגד הולך וגובר משקל זכותו של הנאשם לחירות, שעודו נהנה מחזקת החפות (בש''פ 22/07 מדינת ישראל נ' ז'אנו, פס' 7 להחלטה (לא פורסמה, 24.1.2007)).

במקרה דנן, נשקפת מן המשיב מסוכנות בלתי מבוטלת. מסוכנות זו נלמדת מעברו הפלילי של המשיב, הכולל 18 הרשעות קודמות בעבירות רכוש והפרת הוראה חוקית, ומן העובדה כי מאסר מותנה בר הפעלה שהיה תלוי ועומד נגדו לא הרתיע אותו מביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. עוד יצוין כי גם שירות המבחן, במסגרת תסקיר המעצר שהוכן בעניינו של המשיב, התרשם כי קיים סיכון שהמשיב ישוב להיות מעורב בפלילים.

אכן, קצב התקדמות המשפט אינו משביע רצון. ניתן היה לצפות כי תיק המחזיק חומר ראיות לא רב כמו במקרה דנן לא ימשך זמן רב. אולם, אין להטיל את האשמה בכך על המבקשת בלבד. העיכוב בשמיעת התיק נבע גם מבקשות דחייה שהגיש סנגורו של המשיב על מנת לבוא בדברים עם המבקשת, בשל ניתוב התיק למותב אחר, בעקבות תיקון כתב האישום והוספת עד תביעה ובשל העובדה כי שניים מעדי התביעה המרכזיים לא יכלו להגיע לדיון ההוכחות שנקבע. המבקשת מודעת לעיכוב שנוצר בשמיעת התיק ויצרה קשר עם הפרקליט המטפל בתיק לשם הקדמת מועד ההוכחות שנקבע ליום 18.10.12, ויש לקוות כי בית משפט השלום אכן ייעתר לבקשה זו. בנסיבות אלה, אין בשיקול זה כדי לדחות את הבקשה.

8. באשר לבקשת המשיב לשחררו למעצר בית לילי, כדי שיוכל לעבוד ביום המשיבה לא התנגדה לכך באופן נחרץ וציינה כי מן הראוי שיתלווה למשיב מלווה שיפקח עליו גם בזמן עבודתו. בשלב זה המשיב טרם הצביע על מקום עבודה קונקרטי שבו הוא יכול לעבוד במשך היום כדי לפרנס את משפחתו, וכן לא ציין אם בני משפחתו יוכלו לפקח עליו במשך היום. משאלו הם פני הדברים, נראה כי יש מקום שהמשיב יפנה לבית משפט השלום שיבחן חלופת מעצר קונקרטית שתוצע על ידי המשיב.

נוכח האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 4.8.12 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 41172-07-11 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לפי המוקדם. כאמור המשיב יוכל לפנות לבית המשפט השלום לבחינת חלופת מעצר הולמת שתוצע על ידו לשיקול דעת והחלטת בית המשפט השלום.

ניתנה היום, ט"ו באב תשע"ב (3.8.12).