עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5731/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בע"מ 5731/12 - א'

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקשים:

1. פלוני

2. פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. פלוני

2. פלוני

3. פלוני

4. מדינת ישראל - הנהלת בתי משפט-המרכז

לגביית אגרות

5. האפוטרופס הכללי

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום15.7.12 ברמ"ש 41806-10-11 שניתן על ידי כבוד השופטת י' שטופמן - ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקשים: עו"ד צ' בר נתן, עו"ד א' חלפון

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת י' שטופמן) ברמ"ש 41806-10-11. במסגרת הבקשה שבפניי מבוקש להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, או לחילופין להורות על הארכת המועד לתשלום אגרת משפט עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

1. המבקשים הגישו לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נגד המשיב 3 (להלן: העיזבון), במסגרתה עתרו לסעדים הצהרתיים שונים. כך למשל ביקשו כי בית המשפט יצהיר כי המבקשים היו שותפיו של המנוח, כי הם זכאים לקבל חלקים מכלל רכושו בהתאם לשותפות וכי הם זכאים להירשם כבעלים של שתי דירות (האחת בתל אביב והשנייה בלונדון). לתביעה צורפו המשיבות 1 ו-2 (להלן: המשיבות), שהן אלמנתו ובתו של המנוח, והן הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה. הטעם שעמד בבסיס הבקשה למחיקה על הסף הוא שלמעשה תביעתם של המבקשים הינה כספית, ומכאן יש לשלם בגינה אגרה לפי שווי התביעה. כבוד הרשמת סנונית-פורר דחתה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף.

2. על החלטת הרשמת הגישו המשיבות ערעור לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט (כבוד השופטת ש' גליק) קיבל את הערעור וקבע שעל המבקשים לשום את סכום התביעה ולשלם בגינה את האגרה הנדרשת, וככל שלא תשולם האגרה ישקול בית המשפט להורות על מחיקת התביעה. הנמקתו של בית המשפט התבססה על כך שהסעד האמיתי המבוקש בתביעה הינו כספי במהותו, וכי הגשת התביעה בדרך של מתן סעד הצהרתי נועדה להשיג למעשה פטור מאגרה. בפסק הדין צוין כי לאחר שבית המשפט ידון בשאלה אם התקיימה שותפות בין המבקשים לבין המנוח, ממילא יצטרך להכריע מה חלקם של המבקשים בשותפות. משכך, ככל שיקבע כי אכן התקיימה שותפות ויקבע היקף העיזבון, אזי יוכלו המבקשים לזכות בסעדים כספיים אופרטיביים אף ללא הגשת תביעה נוספת לבית המשפט. דרך זו נראתה לבית המשפט כדרך היעילה לניהול התביעה.

3. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' שטופמן) דחה את הבקשה בעיקר מהטעמים שמנה בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, דחה בית המשפט (כבוד השופטת י' שבח) בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, מן הטעם שסיכויי הבקשה לרשות ערעור להתקבל אינו רב, מאחר שהמבקשים לא תמכו את טענתם בדבר קשיים בתשלום האגרה באמצעות תצהיר ולא הצביעו על נזק בלתי הפיך שייגרם להם כתוצאה מתשלום האגרה.

4. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים את הבקשה שבפניי, ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי כמפורט לעיל. בקשת רשות הערעור מבוססת בעיקר על הטענה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנוגד להלכה מחייבת שיצאה מבית משפט זה (רע"א 9451/11 גונר נ' מימון (לא פורסם, 11.4.2012) (להלן: פרשת גונר)), כי בית המשפט המחוזי התעלם מסוגיית האגרה בכל הנוגע לדירות הנזכרות בתביעה, וכי קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה אין רלוונטיות לחובות העיזבון בכל הנוגע לשווי הכספי של תביעת המבקשים, הינה שגויה.

בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נטען כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור להתקבל הינם גבוהים שכן הבקשה נוגעת לאחד העיזבונות הגדולים בתולדות המדינה ומכאן שיש בה חשיבות משפטית ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. באשר למאזן הנוחות נטען כי הוא נוטה בבירור לטובתם של המבקשים שכן למשיבות לא ייגרם כל נזק מאי תשלום האגרה. מנגד, התניית בירור התביעה בתשלום אגרה בסך של כ-5 מיליון ש"ח מקשה על כל אדם באשר הוא, וזאת אף בלא צורך בהגשת תצהיר המאמת טענה זו.

5. עיינתי בבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים מיוחדים כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית רחבה, החורגת מהמחלוקת הפרטנית בין הצדדים להליך (רע"א 123/82 חניון חיפה נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן בבקשת רשות הערעור ב"גלגול רביעי", שכן עניינם של המבקשים נידון בפני הרשמת סנונית-פורר, בפני בית המשפט לענייני משפחה ובפני בית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים. יפים לעניין זה דבריו של השופט רובינשטיין ברע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פס' ד' להחלטה (לא פורסמה, 18.3.2007):

"צריכות לשרור נסיבות נדירות שבנדירות, קיצוניות ממש, כדי שערכאה שיפוטית רביעית תידרש לאותה מחלוקת. מעבר לנושא לעיצומו, מדיניות שיפוטית ולוא גם הליברלית ביותר, אינה יכולה ככלל להלום, בעומס שבו נתונים בתי המשפט, גלגול רביעי. ראוי שהמבקשים לפתוח הליך כזה – ואף אם חשים הם טרוניה - יתנו דעתם לזאת, ולא יכלו זמנם, ממונם וזמנו של בית המשפט."

לא מצאתי כי נסיבות נדירות וקיצוניות שכאלו מתקיימות במקרה דנן. ראשית, לא מצאתי כי יש בטענה המרכזית שעליה מבוססת בקשת רשות הערעור, לפיה פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנוגד לפרשת גונר, כדי להצדיק מתן רשות ערעור. בית המשפט המחוזי התייחס במפורש במסגרת פסק דינו לפרשת גונר ואיבחן בין שני המקרים באופן ברור ומנומק (עמודים 21-20 לפסק הדין). שנית, יתר שתי הטענות שעליהן מבוססת בקשת רשות הערעור קשורות ליישום הדין על המקרה הקונקרטי, וגם אם נפלה טעות ביישומו, ואיני קובעת כי כך הוא, אין הדבר מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו, פס' 3 להחלטה (לא פורסמה, 16.1.2006)), ועל אחת כמה וכמה ב"גלגול רביעי" כאמור. עוד יוער כי אינני סבורה שגודל העיזבון רלוונטי וכי יש בו להשליך על תוצאות הבקשה שבפניי.

משזו החלטתי ביחס לבקשת רשות הערעור, ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. רק אציין כי טענות המבקשים בבקשה לעיכוב ביצוע ביחס למאזן הנוחות נטענו בעלמא וללא ביסוס מינימאלי בדבר הקושי בתשלום אגרת המשפט, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.

הבקשה למתן רשות ערעור ולעיכוב ביצוע הפינוי, אפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' באב תשע"ב (29.7.12).