עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5720/12

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  5720/12

 

לפני:  

כבוד השופט צ' זילברטל

 

המבקשת:

המועצה המקומית חורה

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבות:

1. אלקו התקנות ושירותים (1973) בע"מ

 

2. כחלית ניהול פרוייקטים בע"מ (פורמלית)

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.7.12 בה"פ 11262-04-12 שניתנה על ידי כבוד השופט א' ואגו

                                          

בשם המבקשת:

עו"ד ד"ר עמרם מליץ

 

החלטה

 

1.        המשיבה 1 (להלן: המשיבה) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע תובענה בדרך של המרצת פתיחה נגד המבקשת, המשיבה 2 ושני משיבים נוספים שנמחקו בינתיים (משטרת ישראל והמשרד לבטחון פנים). המשיבה התקשרה עם המבקשת בהסכם להקמתו ולתפעולו של מכון לטיפול בשפכים. לטענתה של המשיבה היא נתקלה בקשיים בכל מה שנוגע לאבטחת המכון וסביבתו נוכח פעילות פלילית שהביאה להשחתת רכוש רב. המשיבה טוענת כי על המבקשת וגורמים נוספים לפעול לשם אבטחת המכון וסביבתו. את תובענתה הגישה המשיבה, לדבריה, כדי שבית המשפט "יגדיר ויבהיר את 'יחסי הכוחות' שבין הצדדים", באופן שיקבע שתפקידה של המשיבה הוא להפעיל את המכון ולטפל בשפכים, ותפקיד המבקשת להבטיח את שלום עובדיה של המשיבה, את שלמות המכון ואת הסדר הציבורי. הסעדים המבוקשים בהמרצת הפתיחה נועדו להגשים את מבוקשה האמור של המשיבה והם סובבים סביב פרשנותו הנכונה של ההסכם שבין הצדדים. בין היתר, ביקשה המשיבה כי יוצהר שהיא אינה אחראית למניעת מעשי פשיעה מכוונים ושיטתיים נגד המכון, ואינה אחראית לנזקים שייגרמו לציוד המכון ולפגיעה בעובדי המכון עקב פעילות פלילית. עוד עתרה המשיבה לכך שבית המשפט יורה למבקשת לנקוט בכל האמצעים הדרושים שיאפשרו למשיבה להפעיל באופן תקין ורציף את המכון.

 

2.        בדיון מקדמי שהתקיים ביום 29.5.2012 קבע בית משפט קמא מועד לחקירת המצהירים ליום 26.6.2012. במועד זה נחקרו עדי המשיבה (היא המבקשת בבית משפט קמא). המשך שמיעת ההוכחות נקבע ליום 11.7.2012. ביום 5.7.2012 הגישה המשיבה בקשה לתיקון התובענה על דרך של הוספת סעד, שלפיו על המבקשת לשאת בהליך היחסי של הוצאות השמירה והאבטחה של המכון, בשיעור שייקבע על ידי בית המשפט.

 

           בפתח הדיון ביום 11.7.2012 השיב בא-כוח המבקשת לבקשה האמורה וביקש לדחותה. לאחר שמיעת טענות הצדדים החליט בית המשפט המחוזי כי, הלכה למעשה, אין מדובר בבקשה "רגילה" לתיקון התובענה, אלא בהבהרה מצד המשיבה, לפיה היא מסכימה, כסעד חלופי, להסתפק "בפחות ממה שדרשה", במובן זה שיוצהר שעליה לשאת רק בחלק מעלויות השמירה הריאליות, והיתרה תמומן על-ידי המבקשת. בנסיבות אלה, וכיוון שזו היתה כוונת המשיבה בבקשה לתיקון התובענה, החליט בית המשפט ש"אין צורך להתייחס לבקשה בסדרי הדין הרגילים של תיקון הליך", ולנוכח דברי בא-כוח המשיבה די בכך שבית המשפט "יביא בחשבון הצהרה זו לעת מתן ההכרעה בתיק".

 

           על ההחלטה הנ"ל מבקשת המבקשת שתינתן לה רשות ערעור.

 

           להשלמת התמונה יצוין, כי בתום הדיון מיום 11.7.2012 הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב.

 

3.        בבקשת רשות הערעור נטען, כי לא היה מקום להתיר למשיבה לתקן את התובענה, מהטעמים הבאים: מדובר בהוספתו של סעד כספי בהליך של המרצת פתיחה, כשסעד מסוג זה אינו ראוי להתברר במסגרת תובענה המוגשת כהמרצת פתיחה; הסעד שהוסף אינו בסמכות בית המשפט המחוזי; המשיבה אמורה לכמת את סכום התובענה ולשלם אגרה בגינה; למבקשת לא ניתנה הזדמנות להשיב בכתב לבקשת התיקון.

 

4.        לאחר שעיינתי בבקשה, ראיתי לדחותה מבלי להורות על תשובה. ההליך בבית משפט קמא קרוב לסיום. הדיונים הסתיימו, על בעלי הדין להגיש סיכומיהם, וכל שנותר הוא ליתן פסק-דין. במצב דברים זה אינני סבור שיש מקום ליתן עתה רשות ערעור. ככל שיסתבר למבקשת, לאחר שיינתן פסק-דין, ש"התיקון" האמור הביא לפגיעה בזכויותיה, היא תוכל להביא השגותיה בנדון במסגרת הערעור על פסק הדין. מטעם זה, דין בקשת רשות הערעור להדחות, אף מבלי שיהא צורך להכריע בשאלות שהיא מעוררת.

 

5.        מעבר לדרוש, ולגופו של ענין, אציין, כי בית משפט קמא הבהיר, כי מבחינתו כלל לא מדובר בתיקון כתב טענות, אלא בהבהרה שמסרה המשיבה. משמעות ההבהרה היא, שהמשיבה אינה דבקה בהכרח בסעד "הקיצוני" שביקשה בהמרצת הפתיחה, לפיו היא אינה אחראית כלל לאבטחת המכון, וכל נושא האבטחה מוטל על שכם המבקשת, אלא נכונה ל"פחות מכך", במובן זה שהצדדים יחלקו באחריות לאבטחה. בנסיבות אלה, ספק אם לפנינו "תיקון" במובנו הרגיל וגם אין לומר שהתיקון הביא לכך שיהא מדובר בתביעה כספית, שכן ה"סעד" החדש מצטרף אף הוא לשורת הסעדים שבהם התבקשה הצהרה על פירושו הנכון של ההסכם שבין הצדדים. אוסיף, כי למבקשת ניתנה הזדמנות להשיב לבקשה, במסגרת הדיון בעל-פה, ועל כן לא ניתן לקבוע שזכותה להשיב לבקשה לא נשמרה.

 

6.        נוכח האמור, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, י"ח באב התשע"ב (6.8.2012).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12057200_L01.doc/צש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon