עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5642/11

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המערערת:                     עו"ד ירון קוסטליץ; עו"ד אמיר לוקשינסקי-גל

בשם המשיב:                         עו"ד עמנואל לינדר

 

 

 

 

          לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' קרת-מאיר), שבגדרה נדחתה בקשת המבקשת לעכב את הדיון בשני ערעורי מס שהגישה, עד למתן פסק דין בהליך אזרחי המתנהל בבית משפט השלום פתח תקווה.

 

1.             במהלך שנת 2004 הציג עצמו ויקטור פרדילוב (להלן: פרדילוב) כנציגה של חברה קפריסאית העונה לשם AGAT HOLDINGS, וביקש לקנות טבק מעובד וחומרים נלווים לייצור סיגריות (להלן: הטובין) מהמבקשת שעיסוקה מסחר בטבק וסיגריות. בין הצדדים הוסכם בעל-פה כי המבקשת תספק את הטובין אך ורק לשם ייצוא לחו"ל. עוד סוכם כי התשלום ייעשה מראש והעסקאות תבוצענה משער מפעלה של המבקשת, כך שאת הובלת הסחורה והליכי הייצוא, לרבות הפקת רשימוני ייצוא והתקשרות עם עמילי המכס, יעשה פרדילוב. העסקאות בוצעו בארבעה מועדים בשנים 2005-2004 והוצהר לגביהן כי הטובין ייוצאו למדינות שונות. מתוך הנחה שמדובר בעסקת ייצוא הפטורה ממס, לא חייבה המבקשת את פרדילוב במס קנייה ומס ערך מוסף. אלא שבדיעבד, לאחר חקירה שערך המשיב בעקבות חשדות שהעלו לפניו מנהלי המבקשת, התברר כי פרדילוב הציג למבקשת מצג שווא וביצע הלכה למעשה ייצוא פיקטיבי: מכולות שהכילו את הטובין נפרקו במושב בניה ונשלחו לחו"ל כשהן עמוסות אשפה. בחלק מהמשלוחים הסחורה אף לא נדרשה בנמל היעד, ובמכולות שנתפסו בנמל אשדוד (בעת המשלוח האחרון) נמצאו בעיקר קרטונים של חול, חציר ונסורת, וכן מספר קטן של קרטונים המכילים טבק. היות שבפועל העסקאות היו עסקאות מכר בישראל, הוציא המשיב למבקשת שומת מס קנייה בסכום של כשבעה מיליון ש"ח ושומת מס ערך מוסף בסכום של כמיליון ש"ח. מתוך הנחה כי פרדילוב ביצע עסקאות בארץ בטובין שרכש, המשיב חייב אף אותו במס.

 

2.             מסכת עניינים זו הובילה לניהול הליכים בכמה חזיתות, כאשר שלוש מהן רלוונטיות לענייננו: במישור שבין המבקשת והמשיב, השיגה המבקשת על השומות שהוצאו, ומשנדחו השגותיה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בגין כל אחת מהן (ע"מ (מחוזי ת"א) 1120/08 דובק בע"מ נ' מנהל מכס; ע"מ (מחוזי ת"א) 1121/08 דובק בע"מ נ' מע"מ). הדיון בשני הערעורים אוחד (להלן: ערעורי המס או ערעור המבקשת).

 

           בד בבד, במישור שבין המבקשת ופרדילוב, הודיעה המבקשת כי העסקאות בטלות. משסירב פרדילוב להשיב את הטובין, הגישה המבקשת לבית משפט השלום בפתח תקווה (ת"א (שלום פ"ת) 3728/08 דובק בע"מ נ' פרדילוב (להלן: ההליך האזרחי)) תביעה להשבת הטובין (אשר תוקנה בהמשך ונוסף לה סעד כספי), שאליה צירפה את המשיב כצד פורמאלי להליך. בקשה שהגיש המשיב לבית משפט השלום להתליית הדיון בהליך האזרחי עד להכרעה בערעורי המס נדחתה, בנימוק שההליך האזרחי מתנהל נגד כל המשיבים, בעוד שבערעור פרדילוב איננו צד להליך; ומשום שההליך בערעורי המס מצוי בשלבים מתקדמים יותר מההליך האזרחי (החלטה מיום 21.2.2011).

 

           בגדר ערעורי המס הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ההליכים עד למתן פסק דין בהליך האזרחי. החלטה זו היא נושא הבקשה שלפניי. במישור שבין פרדילוב והמשיב, השיג פרדילוב על השומה שהוצאה לו, ומשנדחתה השגתו הגיש ערעור מס ערך מוסף נפרד לבית המשפט המחוזי (ע"ש (מחוזי ת"א) 1206/07 פרדילוב נ' מנהל מע"מ ת"א, להלן: ערעור פרדילוב). בית המשפט המחוזי הציע כי הדיון בערעור המבקשת וערעור פרדילוב ישמעו במאוחד, "כך שהממצאים העובדתיים יהוו מעשה בית דין לכל הצדדים" (החלטה מיום 8.2.2011). אולם בדיון שנערך בנוכחות שלושת הצדדים התנגד בא-כוחו של פרדילוב להצעה.

                   להשלמת התמונה יצוין כי נגד פרדילוב הוגש כתב אישום, וההליך הפלילי בעניינו עודנו תלוי ועומד (ת"פ (שלום פ"ת) 1169-03-09 מדינת ישראל (מס קנייה ומע"מ תל-אביב נ' ויקטור פרדילוב). עוד יצוין כי המערערת נקטה בהליך נוסף – הגשת תביעה לבית המשפט השלום באשדוד להשבת הטבק שנתפס והוחרם במשלוח הרביעי – אשר הסתיים זה מכבר (ה"ת (שלום אש') 1223/08 דובק בע"מ נ' גובה המכס (לא פורסם, 5.12.2011); ע"ח (שלום ב"ש) 55056-01-11 דובק נ' גובה המכס (לא פורסם, 28.8.2011) (להלן: ההליך להשבת טובין תפוסים)).

 

           

3.             תחילה קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיכוב הליכים (החלטה מיום 13.12.2010). החלטה זו ניתנה לאחר דיון שהתקיים במעמד המערערת בלבד בשל שביתת הפרקליטים. בהמשך, לאחר דיון בבקשת המשיב לעיון חוזר, ביטל בית המשפט את החלטתו, ודחה את הבקשה לעיכוב ההליכים. זאת משני נימוקים: האחד, מטעמי יעילות שיפוטית, שכן ההליך האזרחי מצוי בשלבים מוקדמים (מה גם שהותר למערערת לתקן את כתב התביעה ולדרוש סעד כספי בנוסף להשבה), ואילו בערעורי המס נותר רק לקבוע מועד להוכחות ולשמוע את ראיות הצדדים; השני, משום ששאלת ביטול העסקאות היא שאלה בלתי נפרדת מעניין החבות במס, והמקום שבו ראוי להכריע בתוצאות המס של עסקת מכר הוא בבית המשפט הדן בערעורי המס. מה גם שהכרעה בהליך האזרחי אינה יכולה לקבוע את חבות המס של המערערת.

 

4.             מכאן הבקשה שלפניי, שבה טוענת המבקשת כי לפי ההלכה הפסוקה שאלות בדבר ביטולן של עסקאות מכר תוכרענה לפי המשפט הפרטי. לשיטתה, דרך המלך היא כי אלו תתבררנה בבית המשפט האזרחי המוסמך לדון בהן באופן ישיר, ולא בפני בית המשפט הדן בערעור, אשר יזדקק להן רק באופן אגבי. המבקשת מוסיפה כי בעוד שההכרעה בהליך האזרחי עשויה לייתר את הערעור ולהוות מעשה בית דין כלפי הצדדים כולם, ההכרעה בערעור לא תהווה מעשה בית דין כלפי פרדילוב שאיננו צד להליך, ועל כן לא תייתר לחלוטין את שלב ההוכחות בהליך האזרחי. לשיטת המבקשת, קביעתו של בית המשפט קמא כי הכרעה בהליך האזרחי אין בה כדי לקבוע את חבות המס, מנוגדת להלכה שלפיה ביטול עסקה לפי פסק דין של בית משפט מוסמך מהווה ביטול עסקה לצורך מס ערך מוסף. כמו כן גורסת המבקשת כי מאחר שבקשת המשיב להתליית ההליך האזרחי נדחתה, היה על בית המשפט המחוזי לעכב את הערעור שלפניו. לטענתה, משמעות דחיית הבקשה  היא התדיינות כפולה בשתי ערכאות בנוגע לאותה תשתית עובדתית, אשר עשויה להוביל למתן החלטות סותרות ולבזבוז זמן שיפוטי. לבסוף טוענת המבקשת כי שני ההליכים מצויים באותו שלב דיוני – דיון ההוכחות בערעור נקבע לפברואר 2012, ואף שמיעת ההוכחות בהליך האזרחי צפויה להתרחש בשנת 2012.

 

5.             בהחלטתי מיום 17.8.2011 התבקשה תשובה לבקשה. המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות על הסף, מאחר שערעורי המס מצויים בשלב מתקדם הרבה יותר, כפי שקבעו שתי הערכאות, הן בית המשפט קמא, הן בית משפט השלום. כך, בדחותו את בקשת המשיב להתליית ההליכים ציין בית משפט השלום כי "יתכן בהחלט שאותן קביעות עובדתיות האמורות להתקבל בהליכים בביהמ"ש המחוזי תתקבלנה עוד בטרם יחלו הליכי ההוכחות בתיק זה". המשיב מציין כי בערעור קבועים שני מועדי דיון לחודש פברואר 2012, בעוד שבהליך האזרחי נקבע אך דיון קדם משפט באותו מועד. לגופו של עניין טוען המשיב כי המחלוקת האמיתית בינו לבין המבקשת היא אם עסקת המכר התממשה הלכה למעשה ולפיכך מחויבת במס אם לאו, ומדגיש כי מועד החיוב במס, לפי סעיף 5(א) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952, הוא במסירת הטובין לקונה. היות שמחלוקת המס היא "לב העניין", סבור המשיב כי עליה להתברר בבית המשפט הדן בערעורי המס. המשיב ממשיך וטוען כי אלמלא הוצאו השומות, התובענה האזרחית לא היתה באה לעולם: לשיטתו, כל תכליתו של ההליך האזרחי היא להשיג הישגים כלפי המשיב בערעורי המס, והראיה לכך הוא הסעד המבוקש בהליך האזרחי – השבת מוצרים מתכלים שנים ספורות לאחר מכירתם. לטענת המשיב, אף בית משפט השלום סבר כך, ולכן הציע למבקשת למחוק את התביעה ולהגיש תחתיה תביעה כספית נגד פרדילוב בלבד. המשיב מוסף וטוען כי גם ההליך להשבת טובין תפוסים, שאותו הגישה המבקשת כעבור שלוש שנים (בעוד שלפי הדין יש לתבוע את השבת הטובין כעבור חודשים ספורים), אף הוא נועד להשיג הישגים ביחס לחבות במס. בלשונו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דן בערר: "אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בטובין עצמם שהתכלו ובשל חלוף הזמן איבדו כליל את ערכם. התדיינות זו, הן בבית המשפט קמא הן בערר דנא, מכוונת כל כולה להשלכות התוצאה לעניין החיוב במס". (ע"ח (מחוזי ב"ש) 55056-01-11 דובק בע"מ נ' גובה המכס, פסקה 6 (לא פורסם, 28.8.2011)). ממילא גורס המשיב כי הכרעה בערעור תכריע במחלוקת בין המבקשת והמשיב גם ביחס להליך האזרחי, ואילו הכרעה בהליך האזרחי לא תכריע במחלוקת בין המבקשת למשיב בערעור.

 

6.             לאחר שבחנתי את הבקשה, התשובה ומכלול התשובות לה, לא ראיתי ליתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לערכאה הדנה בעניין מסורה סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות (רע"א 3585/10 מגן נ' אופק א.אחזקות (2005) בע"מ, פסקה 3 (לא פורסם, 21.9.2010)). נדרש כי בשני ההליכים תידון סוגיה מהותית זהה, אם כי אין דרישה לחפיפה מוחלטת בין כל העניינים הנדונים (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 481 (1975)). במניין שיקוליו יביא בית המשפט בחשבון את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ואת מאזן הנוחות (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2), 477 (1975); רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, פסקה 3 (לא פורסם, 28.1.2002); מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך א 654 (2007)).

          

           ככלל אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות דיוניות-ניהוליות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים יוצאי דופן. אמנם החלטה בדבר עיכוב הליכים – בשל אופייה המהותי ונוכח השלכות הפוטנציאליות על משאבים שיפוטיים כתוצאה מניהול הליכים כפולים (רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, פסקה 9 (לא פורסם, 14.5.2006) (להלן: עניין חזאן)) – עשויה לבוא בגדר מקרים חריגים אלו, אלא שלא שוכנעתי כי קיימת במקרה זה הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, שהינה סבירה על פניה. שיקולים של יעילות הדיון ומהירות הכרעה מטים את הכף לעבר קיום הדיון בבית המשפט המחוזי, נוכח העובדה שדיון הוכחות קבוע בערעור המבקשת לתאריך 21.2.2012 ואילו בהליך האזרחי נקבע אך דיון קדם משפט למועד זה. אף ערעור פרדילוב קבוע לדיון במועד קרוב, ויש בכך כדי לצמצם את החשש מפני מתן הכרעות סותרות ובזבוז משאבים. זו היתה גם הנחתו של בית משפט השלום באומרו כי סביר להניח שתתקבלנה קביעות עובדתיות בבית המשפט המחוזי בטרם יחלו הליכי ההוכחות לפניו.  

 

           לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בבקשה זו בסך של 8,500 ₪.

 

 

           ניתנה היום, ‏כ"ד בחשון התשע"ב (‏21.11.2011).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11056420_M05.doc   נב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il