עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5501/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 5501/11

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשת:

יפתח בנאי ובניו ניהול ואחזקות (1995) בע"מ

נ ג ד

המשיב:

הבונים מושב שיתופי להתיישבות של חיילים משוחררים בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.7.2011 בהפ"ב 25856-07-11 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' גרשון

בשם המבקשת: עו"ד מ' לאליאן

בשם המשיב: עו"ד א' שפירא

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ע' גרשון) בהפ"ב 25856-07-11 מיום 17.7.2011, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני לפי סעיף 16 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, אשר יאסור על המשיב, הבונים מושב שיתופי להתיישבות של חיילים משוחררים בע"מ (להלן המושב או מושב הבונים), לעשות פעולות מסוימות הקשורות בעבודות הפיתוח בהרחבה הקהילתית במושב (להלן ההרחבה הקהילתית).

העובדות בתמצית

א. בשנת 2006 נכרת בין המבקשת למושב הסכם לביצוע עבודות פיתוח ותשתית בהרחבה הקהילתית, לפיו תבצע המבקשת עבודות פיתוח שם, תמורת דמי פיתוח שישולמו על ידי המשתכנים (להלן ההסכם). בהמשך, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר להיקף העבודות שזכאית הייתה המבקשת לבצע בהתאם לחוזה. משכך, בהתאם לתניית הבוררות בסעיף 18 להסכם, פנתה המבקשת, ביום 14.7.2011, ליו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה כדי שזה ימנה בורר אשר יכריע בתביעה הכספית אותה מתעתדת היא להגיש כנגד מושב הבונים.

ב. בד בבד, באותו יום עצמו, הגישה המבקשת את הבקשה למתן צו המניעה מושא הבקשה הנוכחית, שבמסגרתה נתבקש צו אשר יאסור על המשיב או על מי מטעמו לבצע עבודות פיתוח ותשתית בשטח המיועד להרחבה הקהילתית, להיכנס או לעשות שימוש במשרד ניהול הפרוייקט המוחזק על ידי המבקשת, או להסיר שלט שהוצב על-ידיה בשטח, וזאת עד להכרעה בתביעה שתוגש לבורר לכשימונה.

ג. עוד באותו יום נתן בית המשפט המחוזי החלטה במסגרתה קבע את הדיון בבקשה ליום 17.7.2011, והורה למבקשת להמציא את הבקשה לידי המשיב באופן מיידי. המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה, אך במעמד הדיון טענה כי אין מקום למתן הצוים המבוקשים, בין היתר, נוכח העובדה שהמבקשת לא מסרה לה הודעה מוקדמת על מינוי בורר כמתחייב לפי סעיף 16(ב) בצירוף סעיף 8(ב) לחוק הבוררות; בשים לב לעובדה שהסעד המתבקש הוא סעד כספי; כמו גם לאור חוסר נקיון כפיים של המבקשת, שהתבטא באי-גילויין של מלוא העובדות הצריכות לעניין ועוד. לחלופין, ביקש המשיב להתנות את מתן הצוים בהפקדת ערובה כספית גבוהה.

החלטת בית משפט המחוזי

ד. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקבעו כי המבקשת לא מילאה אחר הוראות סעיף 16(ב) לחוק הבוררות, בכך שלא שלחה הודעה כאמור בסעיף 8(ב) לחוק. בהקשר זה דחה בית המשפט המחוזי את טענת בא כוחה של המבקשת, לפיה סעיף 8 עוסק אך במינוי בורר על ידי בית משפט, וכיון שבמקרה דנן עסקינן במינוי בורר על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, מתייתר הצורך במשלוח ההודעה.

ה. בחינת למעלה מן הצורך דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה גם לגופה, בנימוק כי מדובר בתביעה כספית אשר בנסיבות העניין אינה מצדיקה מתן צו מניעה, כי חלק מן הצו המבוקש מתבקש ביחס למעשה עשוי, וכי הראיות והעובדות שעליהן מסתמכת המבקשת בבקשתה, ושעליהן עתידה היא להסתמך בתביעה שתגיש לבורר לכשימונה, אינן מגלות עילה לקבלת הסעדים להם היא טוענת.

מכאן הבקשה הנוכחית.

טענות הצדדים

ו. לטענת המבקשת שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה למתן צו מניעה, שכן המשיב לא סתר את העובדות הנזכרות בבקשה לצו מניעה ובתצהיר שצורף לה, ואף נסמך עליהן כעולה מפרוטוקול הדיון. לטענת המבקשת, העובדות המפורטות בבקשה לצו מניעה, שאותן היא חוזרת ומפרטת עתה, מוכיחות כי התביעה אותה מתעתדת המבקשת להגיש לבורר לכשימונה אינה משוללת יסוד, ומשכך בקשתה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה למתן צו מניעה. לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי בהבנת ההסכם ובפרשנותו, ושגגה זו הובילה אותו למסקנה כי העובדות אינן מגלות ראיות המזכות את המבקשת בסעד אליו היא חותרת. עוד מוסיפה המבקשת וטוענת, כי שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מן הנזק הרב העלול להיגרם לה ובקבעו, כי צו המניעה אינו נחוץ כיון שהתביעה שמתעתדת המבקשת להגיש היא תביעה כספית בלבד. כן טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מהצהרת בא כוח המשיב, לפיה המבקשת לא נדרשה לפנות את השטח, וכי אין למשיב התנגדות שתמשיך לשהות בו.

באשר לאי-העמידה בתנאי סעיף 16(ב) לחוק הבוררות טוענת המבקשת כי יש לראות בפנייתה ליו"ר לשכת עורכי הדין בחיפה כדי שימנה בורר בהתאם להסכם, פנייה העונה על דרישות סעיפים 16(ב) ו-8(ב) לחוק הבוררות. עוד טוענת המבקשת בהקשר זה, כי דחיית הבקשה בשל עניין זה בלבד אינה מוצדקת, בשים לב לנזקים העלולים להיגרם לה כתוצאה מאי-מתן הצו.

ז. לטענת המשיב לא תיתכן מחלוקת כי המבקשת לא מילאה אחר הוראות סעיף 16(ב) לחוק הבוררות, ודי בכך לדחות את בקשתה. עוד טוען המשיב, כי המבקשת לא הראתה קיומן של ראיות מהימנות לביסוס עילת תביעה, וכי פרשנות ההסכם והתנהלות הצדדים תומכים בכך שהיקף עבודות הפיתוח הוא כנטען על ידיו. לבסוף, טוען המשיב, כי עיון בכתב התביעה שצירפה המבקשת לבקשתה, ושאותו היא מתעתדת להגיש לבורר לכשימונה, מגלה שהסעד היחיד אותו עתידה המבקשת לתבוע הוא סעד כספי, אשר אינו מצדיק מתן צו מניעה כמבוקש על ידיה.

דיון והכרעה

ח. לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי לא אוכל להיעתר לבקשה. כידוע, על פי פסיקתו של בית משפט זה רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות לא תינתן אלא אם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין [ראו: רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז(6) 605 (2003); רע"א 10123/07 צביק נ' מולד את מולדבסקי, פיסקאות 26-25 (לא פורסם)].

ט. המקרה הנוכחי מתמקד בשאלות האם עמדה המבקשת בתנאי סעיף 16(ב) כאשר פנתה ליו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה כדי שימנה בורר לדון בסכסוך בינה לבין המשיב, והאם נסיבותיו הספציפיות של המקרה דנן מצדיקות מתן סעד של צו מניעה. בנסיבות המקרה, אין עולה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ומשכך, אין הצדקה למתן רשות ערעור. ועוד, דומני כי בנסיבות העניין, כאשר טענותיה של המבקשת נשמעו והוכרעו בפסק דין מנומק, אין ניתן לטעון כי נגרם לה עיוות דין.

י. למעלה מן הדרוש אציין כי נראה שצדק בית המשפט בקביעותיו לפיהן המבקשת לא עמדה בתנאי המקדמי של משלוח הודעה כקבוע בסעיף 16(ב) לחוק הבוררות, וכי אין ניתן לראות את פניית המבקשת ליו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה למינוי בורר כממלאת תנאי זה. סעיף 16(ב) לחוק הבוררות קובע כי בעל דין רשאי לבקש סעד מן הסעדים המפורטים בסעיף 16 לחוק, ובהם סעד של צו לא תעשה, כמבוקש במקרה דנן, רק לאחר ש"נתן לבעל-הדין האחר הודעה כאמור בסעיף 8(ב)". סעיף 8(ב) לחוק הבוררות קובע כי "לא ימנה בית המשפט בורר ... אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל-דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה", ובסעיף קטן (2) נאמר, כי במקרים שבהם לא נקבע כי כל אחד מהצדדים ימנה בורר, "יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל-הדין להסכים למינויו". משלא נהגה המבקשת לפי הוראותיו של חוק הבוררות, חוששני כי אין לה אלא להלין על עצמה.

יא. במקרה דנן, אף אם ניתן היה לראות בהודעה ששלחה המבקשת ליו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה הודעה שנשלחה למשיב, אף שלא מוענה אליו, אין בכך די, שכן המבקשת לא המתינה את פרק הזמן הנדרש למינויו של בורר, אשר יוכל כאמור להכריע גם באשר לצו המניעה הנדרש לטענתה, בטרם פנתה אל בית המשפט. הטעם לכך נעוץ בתכליתו של סעיף 16(ב) לחוק הבוררות, אשר נועד למנוע הבאת עניינים שניתן להשאירם להכרעת הבורר, שאף הוא מוסמך להכריע בבקשות לסעדי ביניים, להכרעת בית המשפט – ואין לצמצמה כפי שמבקשת המשיבה לעשות, בייחוד לנוכח הנטיה לחיזוק מוסד הבוררות [ראו והשוו: סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל כרך א 668 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005); בר"ע 158/77 סגל נ' נפית השקעות ופיתוח בע"מ, פ"ד לא(3) 389, 392-391 (1977)]. בנסיבות אלה אין להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה. נוכח האמור, אין צריך להידרש לכל טענותיה של המבקשת לגוף הבקשה לצו מניעה, אך אציין, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לעניין זה אינה על פניה בלתי סבירה בנסיבות המקרה, בין השאר משהובהר כי הסעד שמתעתדת המבקשת לתבוע הוא כספי בלבד.

לפיכך, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור. המבקשת תשלם שכר טרחתו של בא כוח המשיב בסך 4,000 ש"ח.

ניתנה היום, ט' באלול תשע"א (8.9.2011).